סיום מסכת- "והם רצים לבאר שחת"?!

"דברי תורה לסיום מסכת". רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה. וכך הוא אומר: "אני רץ לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת". נשאלת השאלה: הייתכן לומר על אדם שעובד לפרנסתו שהוא רץ לבאר שחת?! ביאור נפלא של המהר"ל המסביר את מעלתו של המתפרנס ועושה זאת תוך כוונה לשם שמים...

"והם רצים לבאר שחת" היתכן?!

המשנה במסכת ברכות פרק ד', משנה ב' מביאה את הנהגתו של רבי נחוניה בן הקנה בכניסתו וביציאתו מבית המדרש:


רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה. 

אמרו לו: מה מקום לתפילה זו? אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.‏


"מהי התפילה שהתפלל רבי נחוניה בן הקנה?"



הגמרא במסכת ברכות (דף כ"ח, עמוד ב') מביאה ברייתא שמפרטת את נוסח התפילה:


בכניסתו (לבית המדרש) מהו אומר? 

"יהי רצון מלפניך ה' אלוהי, שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא אומר על מותר אסור ועל אסור מותר, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם".


ביציאתו (מבית המדרש) מהו אומר? 

"מודה אני לפניך ה' אלוקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקי מיושבי קרנות. שאני משכים והם משכימים, אני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים. אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת.



שואל הרב צפניה דרורי רבה של קרית שמונה:

הרי התפילה מכוונת על יהודי שרץ לפרנסתו ומתבטל מלימודו (לא יתכן לומר שר' נחוניה התכוון על גוי - שהרי איננו מחוייב ללמוד תורה ואם כן מהי  ההשוואה?!). אם כך איך רבי נחוניה פוגע באדם שעומל לפרנסתו וקובע שהוא רץ לבאר שחת?!


מלבד שהדבר נשמע חמור כשלעצמו - יתכן שחנווני יתוודע למשנה הזו ויאמר: "כך חכמים חושבים עלי?!"...


ובפרט אם מדובר באדם שקשה עליו תלמודו האם ניתן להאשימו בכך?!



משיב הרב צפניה בשם מהר"ל המובא על מסכת ברכות קח: 

מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה (מורגלים היו חכמי יבנה לומר):

"אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה. 

אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו. 

כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו. 

ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט? שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לשמים" (ברכות י"ז.).


מדברים אלו לומד המהר"ל פשט חדש בהבנת תפילתו של רבי נחוניה בן הקנה: 

לא משנה במה אתה מתעסק וכמה אתה לומד, אלא מהי המטרה לשמה אתה מכוון את צעדיך.

יכול אדם ללמוד תורה כל יום - כל היום ולהגיע לבאר שחת. לעומתו יהיה אדם שלמד תורה יום אחד בשנה והוא "רץ לחיי עולם הבא".


הכיצד?


הגמרא במסכת חגיגה דף ה עמוד ב מספרת:


הייתה התאספות של גדולי הדור פעם בשנה, בה היו עולים דיונים הלכתיים (סוג של יום עיון) עם כל תלמידי החכמים שבאותו הדור. כמובן שהמעמד היה מכונן והמשתתפים למדו ביום זה דבר דבור על אופניו. 


אחד הרבנים היה גר מרחק הליכה של שלושה חודשים ממקום ההתכנסות שמו היה רב אִידֶ‏י אֳ‏בוּ‏הּ‏ דרבי יעקב בר אִידִי.  היה רב  אִידֶ‏י רגיל ללכת שלשה חודשים ושוהה יום אחד בין תלמידי החכמים ולומד מתורתם. שוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד, כך היה מנהגו שנה בשנה.


החכמים גיחכו על הנהגתו והיו קוראים לו בליגלוג: "בַּ‏‏ר בַּ‏‏‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א" - (זה שמצוי אצל הרב רק יום אחד).  הוא נפגע ובעקבות המקרה דרש רבי יוחנן על הפסוק (באיוב, נ"ח, ב'): "וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי, יֶחְפָּצוּן. כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן". 


וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו?! 


אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. 


מכאן אנו לומדים שיתכן שאדם לומד רק שעה אחת בשבוע - זה כל מה שהוא יכול להקדיש ללמוד התורה - אך עושה זאת לשם שמים, הרי שכל השבוע הוא מקבל שכר עבור אותה השעה - ובן עולם הבא הוא.


זהו שאומר הרב קוק בעין איה על ברכות פרק ד לב:

אבל כיון שיחזיק בריצה בלתי שכלית כי אם ילך אחרי חום לבבו וחשקו באהבת הבלי הזמן, אחריתו לבאר שחת כי מרעה אל רעה יצא. וכל המעמדים הללו כשהם אצל האדם הדבק בתורת ה' הינם בשלימותם גם בעת עסקו בצרכי החיים הזמניים, שהם כולם אצלו הכנה אל השלימות האמיתי, על כן יורו לו תמיד את נתיב הצדק וההצלחה האמתית.


לא הכמות היא זו שהופכת את הלימוד שלך למרומם יותר אלא הכוונה, ההתמדה והרצון הם המבדילים בין באר שחת לחיי העולם הבא.


זהו שאמרו חז"ל:  "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לשמים"


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏