מצוות- "מהי מצווה נקייה?"

"מצווה נקייה - כרטיס כניסה לגן עדן!". "סיפור על רבי יוסי בן קיסמא ורבי חנינא בן תרדיון" המבואר על פי שיטת הרמב"ם השואל מדוע ישנן תרי"ג מצוות בגלל שרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל?! תן לנו עשר מצוות, ונשמור עליהם כמו שצריך! למה להרבות לנו מצוות?! ותשובתו הנפלאה: שבכדי לזכות בעולם הבא, אדם צריך מצווה אחת נקייה, בלי שום סרך של מחשבה זרה, בלתי ה' לבדו!

"מהי מצווה נקייה?"


במסכת עבודה זרה יח, א מספרת  הגמרא:

 תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו רומא מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר מונח לך בחיקך?!

 

אמר ר' יוסי בן קיסמא לר' חנינא – "שמעתי שאתה הולך ומסכן את עצמך, והולך ולומד תורה ברבים... אתה לא יודע שהרומאים גזרו שלא ללמוד תורה?! אתה מסכן את עצמך ואת התלמידים. מה אתה עושה?!"

 

אמר לו: "מן השמים ירחמו".

אמר לו: "אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו? תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש".

 

וכך היה, שרפו את רבי חנינא בן תרדיון עם ספר תורה באש.

 

מסתיימת השיחה. ר' חנינא מקבל את הנזיפה מר' יוסי בן קיסמא, ופונה אליו בשאלה

אמר לו: רבי מה אני לחיי העולם הבא יש לי חלק לעולם הבא?"

אמר לו: "כלום מעשה בא לידך?" - עשית פעם משהו טוב?

אמר לו: "כן, מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים"...

 

יש שתי דעות ברש"י - מעות של פורים.

א.    שגביתי מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים ותנן (ב''מ דף עח:) אין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו: נתחלפו לי במעות של צדקה. וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים שלא לסעודת פורים ואני פרעתי משלי של פורים

ב.     לשון אחרת: מעות שלי לסעודת פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים ולא חזרתי ליפרע מארנקי של צדקה.

 

נסביר על פי את הדעה השנייה מה היה כאן:

ר' חנינא בן תרדיון היה גזבר צדקה הוא יצא לקניות לסעודת פורים, והוא שם לעצמו בשקית 1500 ₪ לקניות. בדרך פגש בכמה עניים, ואת הכסף שהיה לו בכיס, הוא נתן לעניים. הוא רק לא שם לב, שאת הכסף שהוא נתן לעניים, זה היה כסף פרטי שלו, שהוא לקח לסעודת פורים.


כשהוא בא לקנות מצרכים לסעודת פורים, הוא הוציא את השקית, והתברר שבשקית יש לו את כספי צדקה (הוא לקח בטעות מהכסף שלו וחילק לעניים).


בעצם הוא יכל לגבות, מהשקית של הצדקה, ולשים בשקית של פורים. -הוא אמר – "לא!... חילקתי את הכול לצדקה!


אמר לו ר' יוסי בן קיסמא: "אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי!".

עד כאן הגמרא.

 

הרמב"ם שואל שאלה עצומה, ומביא מכאן ראיה.

 

הרמב"ם דן לגבי גמרא במסכת מכות פרק ג, משנה טז:

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב) יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

 

שואל הרמב"ם שאלה - רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל?! תן לנו עשר מצוות, ונשמור עליהם כמו שצריך!


למה להרבות לנו מצוות?! ככל שהמצוות מתרבות, כך יש יותר סיכוי שנעבור עליהם?!

 

הרמב"ם מניח יסוד להבנת הדברים ומסביר – שבכדי לזכות בעולם הבא, אדם צריך מצווה אחת נקייה, בלי שום סרך של מחשבה זרה, בלתי ה' לבדו!

 

הדבר שהרמב"ם אומר, הוא פלא עצום! שהרי לפי זה,  יוכל אדם לחיות שבעים שנה בארץ הקודש, ולא לקיים מצווה אחת נקייה, כי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת – נתן לנו שבעים שנות חיים, עם תרי"ג מצווות. אולי בשבעים שנה, נצא עם מצווה אחת נקייה!


הדבר הזה, הוא דבר נורא... יוצא מדבריו, שאדם יכול למות אחרי שמונים שנה, והוא עולה למעלה, בלי שום מצווה נקייה!

 

כעת נסביר את הסיפור על פי היסוד של הרמב"ם:

שואל ר' יוסי בן קיסמא, את ר' חנינא בן תרדיון – "יש לך מצוה אחת נקיה?"

אומר לו – "כן, יש לי אחת  - מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים".


אמר לו – "אם ככה, אז יש לך כרטיס כניסה לגן-עדן!"


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏