השקפה בחינוך- מה הילד שלך קולט?

"חינוך הילדים ביהדות". "מהי ההשפעה של ההורים על הילדים?". "למה נענשו משמרת בילגה?". "משל ונמשל בחינוך הילדים" המבאר כל אחד מהילדים יתנהג, על פי איך שאתה מעביר לו את המסר – בהתנהגות שלך ובהנהגות שלך - קשה לך או טוב לך, אתה מרומם אותו. אם אתה מרגיש 'דפוק', גם את זה הילדים קולטים! הבעיה היא שהם יכולים לקחת את זה הלאה... למקומות לא טובים.

מה הילד שלך קולט?


ההורים מחנכים את הילדים, והם משפיעים עליהם. כדי להבין עד כמה היא ההשפעה נתבונן במקורות.

 

משנה במסכת אבות ב, משנה ח:

חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי , וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה . רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ

מה עשתה אימו, שהוא אומר עליה אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ ,לא חסיד ולא בור סוּד שאינו מאבד טיפה ... כל המהות שלו, זה אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.

אומר הברטנורא במקום – כשהייתה מעוברת, הייתה הולכת לכל הרבנים ואומרת – תברכו העובר הזה שבמעיי.

איך שהוא נולד, הביאה אותו לבית הכנסת, שׂמה אותו בעליית הגג שהאזנים שלו ישמעו כל הזמן דברי תורה.


אומר ר' יוחנן בן זכאי –אשרי אמו שילדתו, זו הזכות שלו.

 

הגמרא במסכת יומא מז, א:

תנו רבנן שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך? אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי ...

ללמדך, שההורים מחנכים בקו מסוים, זה משפיע על הילדים.

 

מלמדים אותנו רבותינו, במסכת סוכה נו, ב:

תנו רבנן מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים כשנכנסו יוונים להיכל הייתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה  וסתמו את חלונה.

 

משמרת בילגה קיבלה עונש, סגרו לה את הטבעת וסתמו לה את החלון, ולעולם חולקת בדרום, בגלל שבמשמרת בילגה, יש ממנה בת שנשאת לסרדיוט אחד, ממלכי היוונים כאשר התביעה הייתה על ההתנהגות המזלזלת של הילדה שנכנסה לבית המקדש, ונתנה בעיטה למזבח ואמרה לוקוס לוקוס – זאב זאב, אתה טורף כבשים (את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים...) - אתה המזבח, טורף כבשים.

 

שואלים חז"ל:

בגלל זה אתה מעניש את כל המשמרת?

 

קובעת הגמרא:

שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה – תינוק אומר בחוץ, רק מה שהוא שומע בבית, מאבא או מאמא.

 

שואל הסבא מקלם במאמר החינוך:

אתה באמת חושב, שפעם אבא שלה אמר (ראש משמרת כהונה) על המזבח לוקוס לוקוס? הוא אמר שהמזבח זאב, האם יעלה על הדעת שכהן יאמר דבר כזה?!

 

התשובה היא:

חס ושלום,  הכהן לא אמר זאת. אך מספיק זלזול קטן של ההורים, כדי שהילדים ילכו בדרך עקומה.

 

מביא על זה הרב ברוך רוזנבלום ביאור נפלא:

אין לנו צל של ספק, שאבי משמרת כהונה, לא אמר על זה 'לוקוס לוקוס' , אז מה מאשימים אותו?!

 

משל למה הדבר דומה:

 

ישנם שני כוהנים שחוזרים הביתה, לאחר שהייה של שבוע בבית המקדש. הילדים מחכים להם, אחרי שבוע שלא היו בבית, מציירים להם ציורים על הדלת. האבא מגיע ביום ראשון, אחרי שבוע בבית המקדש – ''אבא תספר לנו איך היה?''.

 

שני כוהנים שחזרו אחרי שבוע, כל אחד מספר סיפור אחר:


אחד מספר: "אחח, מה אומר לכם ילדים יקרים שלי, לא יאמן כמה קרבנות אנשים מביאים, משובב עניים. הייתם צריכים לראות, אחד מביא קרבן שלמים, אחד מביא קרבן עולה, הגיע אחד ביום ראשון להתוודות על החטאת שלו, בכה כמו תינוק! איך יהודי מבקש מהקב"ה סליחה! בכינו איתו ביחד!

ביום שני, הגיע יהודי אחד, הביא מאה קרבנות עֹלה וכל כולו תודה לה' יתברך - ''ברוך ה' הצלחתי בעסקים''.

אחד הביא קרבן תודה, הגיע עם שני אוטובוסים מלאים, כדי לספר לכולם על הנס שלו. וכך הוא מספר לבני הבית בערגה גדולה – עבדנו בהתלהבות, איזה התרוממות הרוח!..."

הילד רק שומע את הדברים, מה קורה לו?  - כמה יראת שמים הוא מקבל...

 


הכהן השני חוזר הביתה לאחר שבוע, גם הוא היה באותה משמרת  - ''אבא, איך היה?''

"מה איך היה? עבדנו כמו חמורים! לא להאמין כמה קרבנות יש!...

אחד הביא מאה קרבנות עולה, בשביל מה?! אני לא מבין בשביל מה?!... שיביא שתי קרבנות, ותשעים ושמונה תיתן לארגון חסד, חסר עמותות שצריכות אוכל?! בשביל מה הוא מביא את כל זה לפה?!...

הילד רק שומע את הדברים, מה קורה לו?

הוא אומר לעצמו: ''חבל על כל מה שמביאים לבית המקדש, זה סתם חבל, הקרבנות האלה גם ככה הולכים לאבדון'' ...

אז מה השלב הבא  שהוא עושה – "לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל"


כל אחד מהילדים יתנהג, על פי איך שאתה מעביר לו את המסר – בהתנהגות שלך ובהנהגות שלך - קשה לך או טוב לך, אתה מרומם אותו. אם אתה מרגיש 'דפוק', גם את זה הילדים קולטים! הבעיה היא שהם יכולים לקחת את זה הלאה... למקומות לא טובים.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏