"למה לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר"

ספירת העומר? מבחר תשובות רבותינו על "הסיבה שלא מברכים שהחיינו על ספירת העומר".

"למה לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר?"


הרשב"א משיב:

אין מצווה לספור את העומר לשם ספירת העומר.

אם כן, מהי הסיבה שציוותה התורה לספור ספירת העומר?

מכיוון שבחג השבועות התורה מצווה (במדבר פרק כח', כו' ): "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם" והתורה לא נותנת תאריך מדויק אלא בסיום הספירה.


יוצא אם כן, שכל ספירת העומר היא הכנה לחג השבועות. ומכיוון שהיא לא מצווה בפני עצמה אין לברך עליה.


הוא משווה ומוכיח מבדיקת חמץ שהרי גם עליה אין מברכים שהחיינו, כיוון שהיא הכנה לביעור שעושים למחרת בבוקר. ואין מברכים על הכנה.


מה גם שאין לנו את  בית המקדש ואין הקרבה של שתי הלחם כיום, אזי שבוודאי אין ברך על ספירת העומר 'ברכת שהחיינו'.  

 


הרב עוללות אפרים השיב:

הכיצד ניתן לתת לאדם לברך על ימי חלדו?! והלא ימיו של אדם קצובים הם, איך ניתן לו לברך שהחיינו על חייו ההולכים ומתקצרים?!


כל יום שעובר מקרב אותו ליום המיתה ולכן לא ניתן לברך שהחיינו על זה...


כשבאים ימים חדשים מברכים שהחיינו אך כשהולכים ימים מאיתנו אין לברך על ספירתם שהחיינו.

 


המטה משה מביא טעם נוסף:

כל הסיבה שסופרים ספירת העומר היא כיוון שאנשים נמצאים בשדותיהם – זו עונה של קציר ובכדי שלא ישכחו לחזור לבתיהם לחגוג את החג השבועות ביקש ביקש הקב"ה לספור את שבעת השבועות עד יום החמישים – חג השבועות.

ולכן אין לברך על ספירה זו שהחיינו.

 


המהר"ל הביא טעם נוסף:

כל תכליתה של הספירה הוא חג השבועות ולכן ברכת שהחיינו שמברכים בו כוללת את הספירה.


והוא מביא רמז לזה: "אם אין קמח אין תורה".

 "אם אין קמח" – אל לך לשכוח את המטרה של הקציר כדי שיהיה אוכל בבית לקראת חג השבועות – חג מתן תורה ואם חלילה לא תביא קמח = אוכל אזי חלילה "אין תורה" – הכיצד תחגוג את חג מתן תורה?!...


יוצא שתכלית הספירה הוא חג השבועות ובו מברכים שהחיינו.




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏