ספירת העומר- איך מתכוננים לקראת קבלת התורה?

"שיחה לספירת העומר". כיצד זכו משה רבינו ורבי עקיבא להיבחר על ידי הקב"ה כנותני התורה? משה רבינו אבי התורה שבכתב ורבי עקיבא אבי התורה שבעל-פה. "סיפור על רבי עקיבא" ומסקנתם של תלמידי ר' ישראל סלנטר – העבודה שלנו בימים האלה, שבין פסח לעצרת, זו ההכנה לקראת קבלת התורה. מהי הסיבה שמתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא ב- ל"ב ימים? ומה הקשר לקניין הל"ב?... מעובד מ"שיחתו של הרב ברוך רוזנבלום לספירת העומר".

איך מתכוננים לקראת קבלת התורה?


משה רבינו אבי התורה שבכתב ורבי עקיבא אבי התורה שבעל-פה


הקב"ה מנסה כל אדם, לפני שהוא בוחר אותו לתפקיד. כפי שנאמר בתהלים יא, ה:

ה' צַדִּיק יִבְחָן – הוא בחן כל אחד ואחד, לפני שהוא הולך להנהיג את עם ישראל...


בין הבדיקות שעשה הקב"ה למשה רבינו, הייתה בדיקה שנקראת 'אהבת הבריות'.

הקב"ה בחן את משה רבינו, לפני שהוא נתן לו להיות נותן התורה (אעפ"י שמשה רבינו, נשמתו מיועדת מששת ימי בראשית, להיות נותן התורה).

 

נאמר בתורה (שמות ב, א): "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" 


מדוע לא נאמר: "וילך עמרם ויקח את יוכבד"?!


כי לא משנה מי אלו ההורים של משה רבינו. משה רבינו זאת נשמה, שמיועדת לצאת משבט לוי, אין לו שום חיבור לאף אחד! זאת נשמה, שחקוקה מששת ימי בראשית, להיות נותן התורה של ישראל.


ברגע שנולד משה רבינו, התמלא כל הבית אורה


אומרים חז"ל: אורה של ששת ימי בראשית, שהקב"ה צפן אותה לצדיקים לעתיד לבוא... זה משה רבינו, זה האור שהתמלא בבית.


אבל לפני שהוא נותן לו את התפקיד להנהיג את עם ישראל, הוא בודק אותו ובוחן אותו. הקב"ה רצה לבחון את משה רבינו, באהבת הבריות.


אהבת הבריות, זה הכלל הל"ב, מתוך מ"ח הקניינים, שהתורה נקנית בהם. כך כותבים תלמידי ר' ישראל סלנטר.


הקב"ה מבקש ממשה רבינו ללכת לגאול את ישראל, ומשה רבינו לא מוכן- והוא מבקש מה'{(שמות ד, יג): "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח".


מדוע הוא לא מוכן ללכת?


אומרים חז"ל – אמר משה רבינו – אהרון אחי מנהיג במצרים, אם אני הולך עכשיו לגאול את ישראל, אני דוחק את רגליו של אהרון אחי... אני לא מוכן!.


אמר לו הקב"ה – אין לך מה לדאוג ... "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּו"ֹ (שמות ד, יד) – אהרון יראה אותך, הוא ישמח! הוא מחכה לרגע שתיקח את ההנהגה!

 

נשאלת השאלה:

למה הקב"ה לא אמר לו את זה מלכתחילה?

 

משיבים חז"ל:

אלא, הקב"ה רצה לבחון את משה רבינו ומבקש – "לך תגאל את עם ישראל!"...

אם משה רבינו היה אומר "כן"... היה שואל אותו הקב"ה – כן, אבל מה עם אח שלך"?!


הקב"ה בחן אותו ומצא שהוא שואל "ומה עם אחי" – הוא ראוי לתואר "אבי התורה שבכתב"

 

ואם נשאל:

הייתכן?! מה זה "מה עם אחי"?! ... עם ישראל סובל!

 

התשובה פשוטה:

אמר משה רבינו – עם ישראל סובל, אמנם זו בעיה שלי, אבל זה לא התפקיד שלי... התפקיד שלי הוא, לא לפגוע באח שלי!


מיד אמר לו הקב"ה – "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" – עכשיו אתה יכל ללכת!.


אם אתה דואג שאחיך לא יפגע, אתה יכול להיות גואל! כיוון שהקניין הל"ב, לפני ל"ג בעומר – זמן הפסק פטירתן, של תלמידי ר' עקיבא, הוא "אהבת הבריות" - זה המבחן!

 

משה רבינו, הוא אבי התורה שבכתב, ור' עקיבא - הוא אבי התורה שבעל-פה.


"אמר הקב"ה למשה רבינו - אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות".


כל התורה שבע"פ, היא מתורתו של ר' עקיבא. כפי שאומרת הגמרא במסכת סנהדרין פו, א:

דאמר ר' יוחנן סתם מתני' ר' מאיר סתם תוספתא ר' נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי ר''ש וכולהו אליבא דר' עקיבא.


אומר רש"י - אליבא דרבי עקיבא. ממה שלמדו מר' עקיבא אמרום (=אמרו הם).

מהחמשה האלה שלמדו מר' עקיבא יצא משנה, ספרי, תוספתא... הכל מתורתו של ר' עקיבא.

 

ר' עקיבא, היה ארבעים שנה עם הארץ, ארבעים שנה למד, ארבעים שנה לימד.

רבותינו מלמדים אותנו, שר' עקיבא, עוד בהיותו עם הארץ, היה צנוע.

 

מספרת הגמרא במסכת שבת קכ"ז, ב:

 אדם אחד היה גר בגליל, הוא חיפש עבודה ומצא עבודה בדרום, אצל חקלאי, שהייתה לו חווה בדרום. הוא קבע איתו מחיר – 6000 ₪ בחודש נטו.

אמר – אני יעבוד אצלך כמה חודשים ואז אני אלך הביתה.


אותו בן-אדם התחיל לעבוד, הגיע חודש ראשון, בעל הבית בא לשלם לו משכורת, אומר לו העובד – "אין לי איפה לשים את זה. 


מה אני ישים את זה בצריף?! תעשה טובה, תשמור לי את זה – תשים את זה באיזה תוכנית חיסכון – ובתום תקופת החיסכון, אני ייקח הכסף".


עבד שנה, יש לו כבר בחשבון יתרת זכות 72,000 ₪ . הוא לא מוציא גרוש, הוא אוכל על חשבון בעל הבית, ישן על חשבון בעל הבית...


עובד עוד שנה, יש לו כבר בחשבון 144,000 ₪. עובד עוד שנה, יש לו כבר בחשבון 216,000 ₪ , ב"ה.


אחרי שלוש שנים, הוא פונה לבעל הבית שלו ואומר לו – "אדוני היקר, אני רוצה לחזור הביתה. שלוש שנים לא ראיתי את אשתי והילדים, אני רוצה לחזור הביתה. תוציא לי בבקשה את הכסף , ואלך עם זה הביתה"...


אומר לו בעל הבית – "אין כסף!".


טוב. הוא לא שואל שאלות איפה הכסף.

"אין כסף, אז אין. ב"ה יש חליפי כסף, אני עובד כאן כבר שלוש שנים, יש לך כאן ב"ה 10,000 ראשי בקר, תן לי בבקשה עשרה ראשי בקר, אני אמכור אותם כל ראש ב-10,000 ₪,  לפני יום כיפור, ואחרי זה אני יבוא וייקח עוד עשרה פרות, אבל כרגע, שיהיה לי קצת כסף לחגים"...


"אבל אין לי פרות!"... משיב המעסיק.


"טוב, אין לך פרות, לפחות תן לי קרקע. יש לך 5000 דונם שאתה  מגדל בו תבואה, תן לי שני דונם, אני אמכור כל דונם ב- 25,000$ , שיהיה לי קצת כסף" - מנסה העובד המסור.


גם כאן משיב בעל הבית נחרצות: "אין לי קרקע!"...


שוב מנסה העובד: "אתה יודע מה, אם אין לך קרקע, תן פירות לפחות. היום קטפו 2 טון אפרסק, תן לי 200 ק"ג, אני אמכור את זה ב-10 שקל קילו".


"אין לי אפרסקים!..." - פוסק האיש.


מנסה המסכן להציל את כספו ומבקש: "אתה יודע מה, אין לך אפרסקים, תן לי לפחות את הכרים והכסתות שישנתי עליהם, אני אמכור את זה בחוץ באלף שקל, יהיה לי עם מה לחזור לגליל..." 


גם כאן קובע המעסיק: "אין לי כרים וכסתות!"...


הלך לביתו בפחי נפש.

 

רבותי, הבן-אדם הזה היה עובד , לא מוציא שום מילה.

תדמיינו לעצמכם, כל אחד מעצמו, מה הוא היה עושה אחרי שלוש שנות עבודה, הוא בא לבעל הבית ומבקש הכסף, אומר לו בעל  הבית – אדוני, אין כסף! מה הוא היה עושה...

זהו זה, הוא חרץ את דינו, אין לו שום צ'אנס לצאת משם.


תארו לעצמכם, בן-אדם כזה חוזר הביתה, אחרי שלוש שנים, הילדים יודעים שהוא עומד להגיע, כי הוא שלח מכתב הביתה, שהוא יגיע לסוכות בע"ה.


הילדים שמים לו שלטים 'ברוך הבא אבא'.

איך שהוא מגיע, כולם קופצים עליו, מתחילים למשש לו את הכיסים, ושואלים בשמחה: "אבא מה הבאת?"


הוא עונה: "לא הבאתי, אבל זה יבוא עוד כמה ימים, זה תקוע בדרך, יהיה בסדר"...

 

מספרת הגמרא – לאחר הרגל, בעל הבית הלך לבנק, הוציא הכסף 216,000 ₪ , שם את זה בשקית, ולקח משוי ג' חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו. דופק בדלת, ניכנס פנימה...


שלום עליכם.

ברוך הבא.

יושבים, ואוכלים ושותים..."דבר ראשון, קח מה שמגיע לך , יש לך כאן 216,000 ₪ וחוץ מזה, הבאתי לך שלושה מסעות – אחד של מאכל, אחד של משתה, אחד של מיני מגדים, זה מה שנקרא 'מענקים'..."


יושבים בחוץ , שואל אותו בעל הבית שלו – "תגיד, שביקשת את הכסף ואמרתי לך 'אין לי!', מה עבר לך בראש?"


אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן – חשבתי אולי בא אליך מישהו, ואמר לך – תשמע, יש עכשיו למכירה מטעם המכס, מוכרים 1000 מצלמות שהבריחו אותם, במקום 2000 ₪ מצלמה, 1000 ₪. אז קנית בכסף הזה...

 

ממשיך בעל הבית לשאול: "תגיד לי, בשעה שביקשת ממני בהמות, ואמרתי לך 'אין לי', במה חשדתני?"


אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים – אולי השכרת את הבהמות...

 

בשעה שביקשת קרקע, ואמרתי לך 'אין לי קרקע' , במה חשדתני?


אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים


ביקשת פירות, ואמרתי לך 'אין לי' , במה חשדתני?


אמרתי שמא אינן מעושרות- אמרתי אולי זה לא מעושר, ואתה לא רוצה להוציא מתחת היד שלך, דבר שאינו מעושר.

 

ובשעה שביקשת כרים וכסתות, ואמרתי לך 'אין לי', במה חשדתני ?


אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים – אמרתי, אם אתה לא נותן כרים וכסתות, יכול להיות רק דבר אחד – יכול להיות שבראש השנה צעקת ואמרת 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה' – ריבונו של עולם, אם צדקה מעבירה את רוע הגזירה, כל הכסף שלי ל'קופת העיר'!


אז היות ונתת את כל הכסף שלך, לקופת העיר, לכן אין לך כאן, כרים וכסתות.

 

אומר לו בעל הבית שלו - העבודה! כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חבריי בדרום התירו לי כל נדריי, ואתה "כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות".

 

מי אלה היו האנשים?

הגמרא לא מספרת , אבל בשאילתות, כתוב מיהו היה:

האדם שגר בגליל וירד לדרום, הוא ר' עקיבא, והאדם שגר בדרום והעסיק אותו, היה ר' אליעזר בן הורקנוס. 


אומרים חז"ל – זה ר' עקיבא בתור עם הארץ! עבר את הניסיון, של אהבת הבריות, לראות את הכול בטוב, זה ר' עקיבא!


רחל לוקחת את ר' עקיבא, מתחתנת איתו, זה כבר נישואין שניים.


ר' עקיבא מתחתן עם רחל. הוא לא יודע א-ב... כַּלְבָּא שָׂבוּעַ זורק את רחל מהבית... היכן הם הולכים לגור? לא בחריש ולא בקציר... בתוך דיר של בהמות! וישנים על קש...


מספרת הגמרא, שיום אחד דופק בן-אדם בדלת – "ערב טוב, אולי יש לכם קש לתת לי?"

"למה אתה צריך קש?" – הם שואלים


"נולד לי בן במזל טוב, ואין לי איפה להשכיב אותו" - הולך ר' עקיבא, ונותן לו את הקש...

עד כאן דברי הגמרא.

 

כל אחד שקורא את הגמרא הזאת, שואל את עצמו:

איזה בן-אדם, הולך לדפוק בדלת של דיר? - אתה מגיע לדיר, אתה בכלל לא דופק... מי גר שם בכלל?!


ר' עקיבא לא שואל אותו בכלל "איך ידעת שגרים פה?!".

 

כותב התוספות במקום:

אותו האיש היה אליהו הנביא. אליהו הנביא בא, ודופק בדלת... מבקש מר' עקיבא את טיפת הקש האחרונה שיש לו בבית!

אליהו הנביא, הוא המלאך שגואל, הוא המלאך שנותן! הוא לא המלאך שלוקח?!

הוא נותן חיים, והוא נותן ישועה... הוא אף פעם לא לוקח שום דבר?!

יש לו מעט קש... גם את זה אתה לוקח לו?!

 

משיב הרב רוזנבלום בשם רבותיו תשובה נפלאה:

אליהו הנביא לא בא לקחת. אליהו הנביא בא לתת- הוא בא לתת לר' עקיבא להיות, אבי התורה שבעל-פה!


אם תיתן לי את טיפת הקש האחרון שלך, אני אתן לך להיות ר' עקיבא!


זה ר' עקיבא... ר' עקיבא היה סמל, לפני שהוא נבחן... זה היה במבחן שלו, לאהבת הבריות. בחר בו הקב"ה, להיות אבי התורה שבעל-פה... 


ה' כבר אמר למשה רבינו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.

 

אומר ר' עקיבא במדרש קהלת רבה פרשה יא, אות ו:

אָמַר לָהֶם, הָרִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עֵינֵיהֶם צָרָה בַּתּוֹרָה זֶה לָזֶה, אַתֶּם לֹא תִהְיוּ כֵן, מִיָּד עָמְדוּ וּמִלְּאוּ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה.


זוהי מידתו של ר' עקיבא, לתת את כל מה שיש לך לזולת!

 

אומרים רבותינו – תלמידי ר' עקיבא, נפטרו במשך שלושים ושתיים יום, השאלה מאיפה מתחילים לחשב...

 

למה מתו בתוך שלושים ושתים יום?

 

אומר המהר"ל – כי כבוד בגימטריה 32 .

הם לא נהגו כבוד זה בזה , לכן במשך שלושים ושתים ימים, הם מתו.

 

אומרים תלמידי ר' ישראל סלנטר – העבודה שלנו בימים האלה, שבין פסח לעצרת, זו ההכנה לקראת קבלת התורה.

 

איך מתכוננים לקראת קבלת התורה?

לקבלת התורה מתכוננים, ע"י קניין של מ"ח קנייני תורה, שמביאה המשנה באבות. היום ה- ל"ב, זה אהבת הבריות. ביום הל"ט, עושים חזרה על כל הקניינים שהתורה נקנית בהם, לקראת קבלת התורה.




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏