"ארבע אבות נזיקין"

המשנה הראשונה במסכת בבא קמא (פרק ארבע אבות) פותחת כך:

אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר. לֹא הֲרֵי הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה , וְלֹא הֲרֵי הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר. וְלֹא זֶה וָזֶה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. וְלֹא זֶה וָזֶה, שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, כַּהֲרֵי הַבּוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ. וּכְשֶׁהִזִּיק, חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק בְּמֵיטַב הָאָרֶץ.

כל ארבע אבות הנזיקין הללו, כולם מקורם בפרשת השבוע.
בפרשת השבוע שלנו, עוסקת התורה גם בבור, גם בשור, גם במבעה וגם בהבער.

השור- 

נלמד מהפסוק: "וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר".

הַבּוֹר- 

נלמד מהפסוק: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר".

הַמַּבְעֶה- 

למאן דאמר שזה השן, לומדים את זה מהפסוק: "וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר..." 

(יש אומרים שהַמַּבְעֶה, זה אדם... כך סוברים חלק מהמפרשים).

הַהֶבְעֵר- 

הכוונה לאש, נלמד מהפסוק בפרשה: "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ"...

האלשיך הקדוש, בפרשת השבוע, כותב שארבע אבות הנזיקין, הם כנגד ארבעת הגלויות שעם ישראל גלה:

השור – כנגד גלות בבל. 

הבור – כנגד גלות מדי.
מַּבְעֶה – כנגד גלות יוון.
הֶבְעֵר – כנגד גלות אדום.

השל"ה הקדוש מבאר: 

שארבעת אבות הנזיקין, הם כנגד ארבעה דינים, שעובר אדם לאחר מותו.

הדין ראשון - קוברים אותו - זורקים אותו לתוך הבור.

הדין השני - הוא עובר דינים, לגבי מה שהוא אכל, זה כנגד הַמַּבְעֶה.

הדין השלישי - זה כנגד שור, זהו הנזק של שֶן... קרן, (זה מה ששור מזיק בקרניו...)  

                           ורגל – ראשי תיבות שקר. בעולם האמת – דנים אותך על שקר.

הדין הרביעי - זו אש של גיהינום כנגד הַהֶבְעֵר.

מבאר ה'יערות דבש' (חלק ב, דרוש ט"ז, עמוד שס"ב): 

ארבע אבות נזיקין: השור הבור המבעה וההבער, אלו ארבעת אבות הנזיקין שהביאו את כל הצרות לעולם.
השור – חטא העגל. 

הבור – חטא מכירת יוסף, שנזרק בתוך הבור. 

הַמַּבְעֶה – האכילה מעץ הדעת. 

הַהֶבְעֵר – הוצאת דיבה על ארץ ישראל, של המרגלים, שגרמה לשריפת שתי בתי המקדש.

(מתוך "שיחה של הרב רוזנבלום לפרשת משפטים")