יתרו- לא רק לייעץ אלא גם לתת פיתרון

"סיפור לפרשת יתרו" מפרשת השבוע אנו למדים שלמתוח ביקורת על הזולת במטרה לסייע לו - הרי זה מבורך ואף ראוי שתיקרא פרשה בתורה על שם המסייע... אך מי שמעביר ביקורת על מנת לפגוע בחברו הרי זה קנטרן... "משל ונמשל לפרשת יתרו"...

לא רק לייעץ אלא גם לתת פתרון


"ואתה תחזה מכל העם..." 

 

רש"י מביא בשם המכילתא:

ליתרו היו שבעה שמות שאחד מהם הוא 'יתר' - ונקרא כך על שם שיתר פרשה אחת בתורה "ואתה תחזה". 


נשאלת השאלה:

לכאורה הרי הפרשה מתחילה "ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה, נבול תיבול וגו' כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך", ורק לאחר מכן פרס את הצעתו לפני חתנו - "ואתה תחזה" ומדוע אם נקראת הפרשה דווקא על שם "ואתה תחזה וגו'" ולא על ההתחלה: "לא טוב הדבר"?!

 

משיב הגאון הגאון רבי מנחם זמבא הי"ד:

"לא טוב הדבר" - זוהי ביקורת שאיננה ראויה שתיקרא פרשה על שמה. אם יש לך טענות ואתה לא מציע פתרונות אתה סתם קנטרן...

אך אם יש באמתחתך גם פתרון יצירתי לבעיה, והנך מוכן לסייע להקמתו, לתת כתף, לפעול על מנת להיטיב לאחרים - "ואתה תחזה" - הרי שראויה פרשה בתורה שתרא על שמך...

 

משל למה הדבר דומה:

 

מעשה בבחור שזיהה כשרון שיש בו - ציור. כבר מגיל קטן הוא צייר דברים לחבריו ומוריו לפליאת הוריו ומשפחתו. 

הוא החליט לקחת את הכישרון צעד אחד קדימה והלך ללמוד את רזי המקצוע אצל אחד הציירים המומחים באותה התקופה.

הוא שקד על לימודיו ויצירותיו התקדמו מיום ליום. המנטור שלו דאג לשלוח אותו לקבל חוות דעת על ציוריו מהגלריות הטובות ביותר שהיו באותה מדינה.  באחד המבחנים הוא נדרש לצייר ציור נוף אמיתי אל מול הים הגדול, שהוא נדרש להעתיק במדויק את שרואות עיניו. המורה אף ציין בפניו שהציור יעמוד למבחן הקהל בשונה מהציורים הקודמים שצייר.

 

הוא בחר את שובר הגלים מקום התכנסותם של אלפי בני אדם ביום. הוא עמד על הגשר וטרח של יצירת אומנות שנמשכה כחמישה ימים. למרות שהציור נראה בתחילה מושלם, החלו הרהורי מומחיות לנקר במוחו: "אולי זה לא זה... שמא יכולתי להשיג יותר והביקורת העצמית הגבוהה שלו לא נתנה לו מנוח.  

הוא החליט שאם הקהל צריך לשפוט, הוא ייטיב לעשות אם ישאל את דעתם לפני שיראה את ציורו למנטור שלו. הוא לקח את הציור צילם אותו בצילום צבעוני הניח אותו במקום שבו צייר וביקש בכתב ידו, מעוברי האורח, לבחון את הציור ולסמן היכן הציור איננו משקף את המציאות.


 הוא נדהם למה שקרה מאותו הרגע, לא היה איש אחד שלא מצא טעויות... עד חצי היום הצילום נראה מקושקש לחלוטין מרוב סימוני האנשים... לא היה מקום אחד שדמה למציאות בעיני העוברים ושבים...


כשהוא המום, מיואש ומתוסכל - הוא חזר לצייר והראה לו את אשר עשה ואת חוות דעת של העוברים ושבים.


המורה ביקש ממנו לצלם עותק נוסף ולבוא עימו לאותו מקום. הם שוב שמו את הציור אך הפעם המורה ביקש מעוברי האורח כך: "במידה והנך רואה שמשהו לא מתאים בציור אנא תקן זאת..." תוך שהוא מגיש להם את מגש הצבעים...


התלמיד היה המום, בשונה מהפעם הקודמת - אף אחד לא העיז לנסות ולתקן...

 

אמר המומחה לתלמידו:

"דע לך! להעביר ביקורת ולתת הערות זו לא חכמה... אבל במידה ואתה חושב שתוכל לבצע את הפעולה בצורה טובה יותר - הרי שהביקורת שלך נכונה, טובה ומועילה...


מפרשת השבוע אנו למדים שלמתוח ביקורת על הזולת במטרה לסייע לו - הרי זה מבורך ואף ראוי שתיקרא פרשה בתורה על שם המסייע... 


אך אם המטרה היא להוכיח שהשני פחות מוכשר ממה שנראה או בכדי להעליבו הרי זו מידה מגונה...


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏