יתרו- לדעת את הצרות של ישראל

"וורטים לפרשת יתרו". "לשם מה משה צריך לספר ליתרו על כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ"?!. על סמך מה חשב יתרו שיקבלו אותו בעם ישראל? הרי הוא כומר לעבודה זרה?. מדוע שינה יתרו את החלטתו והתגייר דווקא כששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומיד בא?!...

לדעת את כל הצרות של עם ישראל


"אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה'..."

 

שואל הספר 'לב העברי':

היות ויתרו בא להתגייר, מתחיל משה רבינו לספר לו  אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה'...

לשם מה יתרו צריך לדעת את כל הצרות של עם ישראל?! תן לו לפתוח ברגל ימין?!

 

והוא משיב על פי הגמרא במסכת יבמות (דף מז, א):

גר שבא להתגייר אומרים לו:  מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם?!...


וזה כדי שלא יחשוב שהמצב של עם ישראל תמיד מזהיר, שידע שיש לנו עליות ומורדות. פעמים שאו נמצאים ברום המעלה, ולפעמים בתחתיתה.


שיבין כבר כשהוא בא להתגייר: שישראל זה לא המקום הכי טוב בעולם... יש צרות וייסורים לא חסר...


"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" – מה שמועה שמע ובא? קריאת ים סוף ומלחמת עמלק... יתרו רואה שלעם ישראל יש השגחה מיוחדת - 'הולך לו'... - הקב"ה בקע להם את הים, נלחמו כנגד עמלק – כל העמלקים נפלו... עוד הוא עלול לחשוב שזה המצב האופטימאלי של עם ישראל...


מיד משה מיידע אותו: לא זה בהחלט לא המצב, תדע לך אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ – עם ישראל עברו תלאות רבות וקשות, ב"ה עד שהגיעו לכאן לקח להם זמן, גם זה חלק של הגירות...

 

מוסיף על זה הספר ראש דוד, לרבינו  החיד"א:

מה כל כך מיוחד במלחמת עמלק וקריעת ים סוף שהביאו את יתרו לקבל החלטה נועזת, לעזוב את כבודו במדיין ולהיו כאחד העם בישראל? כפי שרש"י מדגיש: "וישמע יתרו". מה שמועה שמע ובא?, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק?!. 

 

מסביר החיד"א בשם זקנו:

יתרו כבר רצה לבוא קודם, אבל הוא חשש שמא לא יקבלו אותו.

מדוע חשש יתרו שלא יקבלו אותו? כיוון שעבד עבודה זרה...

 

מדוע אם כן שינה את החלטתו כששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומיד בא?!

 

אלא, כשהוא שמע שבקריעת ים סוף הגיעו גם 'הערב רב' - שהם כולם עובדי עבודה זרה ובכל זאת הקב"ה בקע להם את הים ונתן להם לעבור... הוא אמר לעצמו: "אם הקב"ה קיבל את 'הערב רב', גם אני יכול להתקבל"...

 

כיצד הגיע יתרו למסקנה שיקבלו גרים דווקא כששמע על מלחמת עמלק?

 

החיד"א מביא את הגמרא במסכת סנהדרין שאומרת - אברהם יצחק ויעקב לא רצו לגייר את תימנע...

אמרה תמנע - אם לא מגיירים אותי, אלך ואדבק בצד השני של אברהם אבינו- הלכה ונדבקה באליפז... התחתנה איתו ויצא מהנישואין האלה עמלק.


אומרים חז"ל: שלא כדין עשו האבות הקדושים, שלא קיבלו את תימנע – יצא מזה עמלק.

אמר יתרו - אני לא יודע אם יגיירו אותי, אבל אם אתה רואה שהקב"ה נתן ל'ערב רב' לצאת החוצה, למרות שעבדו עבודה זרה... 


ועם ישראל רואה שעמלק בא להילחם כנגדם, זה כנראה יהיה להם מסר שהם צריכים וחייבים לקבל גרים...

 

אומר החיד"א: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מה שמועה שמע ובא? קריאת ים סוף ומלחמת עמלק... כששמע את מלחמת עמלק אז הוא אמר "אפשר לבוא להתגייר"...


(מעובד מ"שיחתו של הרב רוזנבלום לפרשת יתרו")




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏