יתרו- גדלותו העצומה של משה רבינו

"דרשה לפרשת יתרו". התבוננות במהלך חייו של משה רבינו מביאה להבנה על גדלותו האמיתית. ביאור מאמר חז"ל: "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה" ואמרו חז''ל: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו" - כיצד ניתן להשוות והלא מעולם לא ראינו מלאך?!

 גדלותו העצומה של משה רבינו

 ''ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה לפני האלוקים''


רש''י מבאר: 

''ויבא אהרן ומשה היכן הלך? והלא הוא שיצא – לקראתו וגרם לו את כל הכבוד?! אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם''.


גדלותו העצומה של משה רבינו התגלתה כעת בכל עוצמתה בהיותו עומד ומשמש לפני חותנו, אהרן אחיו וכל זקני ישראל.


אמרו חז''ל: "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה"


ולכאורה קשה: 

מהו החידוש שישנו במאמר זה, הלא אין אפשרות לקבל פני השכינה שלא באמצעות קיום המצוות, ולכן ברור, שגדולה הכנסת אורחים אשר באמצעותה ניתן לקבל את פני השכינה!


ומתרץ הבעל שם טוב:

שלעתים יש לאדם אפשרות ללמוד תורה, ועל ידי לימוד סברותיהם של רב אשי ורבינא לזכות להידבק בשכינה. אולם בדיוק אז מגיע לביתו אורח, ובמקום ללמוד, הוא נאלץ לשרת אותו ולהגיש לו צלחת מרק חם...


הוא רוצה, לכל הפחות, לדבר איתו בלימוד, אך מתברר לו שהאורח הינו עם הארץ...

על כגון זה אמרו חז''ל גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת – פני השכינה!


אחד המקרים בהם נדרש האדם לוותר על התעלותו האישית מתהווה בהיותו רב ומעמיד תלמידים, כאשר אין ספק, שאילו היה לומד בעצמו, היה מתגדל הרבה יותר.


על עניין זה אמרו חז''ל: ''אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו''


ונשאלת השאלה: 

כיצד נדע איך נראה מלאך? וכי יש לנו תמונה, שאותה נוכל להשוות לרב?!


והתשובה היא:

אלא, שהמלאכים נקראים ''עומדים'', מכיון שאין הם יכולים להתקדם ולהתעלות, ולעומת זאת, אנשים שהינם בעלי יצרים ומתגברים עליהם יכולים לעלות ולהתקרב אל הקב''ה. – רב, אשר על אף שהיה רוצה להעמיק בלימודו, הוא מעוניין להשיג את טובתם של תלמידיו, ולכן עוזב הוא את עבודתו האישית, הופך להיות בגדר ''עומד'' ומתמסר אל תלמידיו, הריהו דומה למלאך ה' צבאות, וממנו יכולים ללמוד!


לעומת זאת, רב, שאין לו פנאי ללמד את תלמידיו, משום שהוא עסוק בהתקדמותו האישי, לא ניתן ללמוד ממנו.


הבה ונתבונן במהלך חייו של משה רבינו:

ביום הכיפורים הוא יורד מן ההר, ונקל לשער, שלאחר מאה ועשרים יום בהר, של לימוד מפי הקב''ה בכבודו ובעצמו, בעת רדתו ביום הקדוש ביותר בשנה, ביום הכיפורים הוא רוצה – להמשיך ולנסוק אל על!


אולם, למרות זאת, הוא העמיד את עצמו לשמש את ישראל, לבדוק למי חסרה מנה... ומי עוד צריך לקבל?... – הוא הפך להיות ''עומד'' ומשמש לפניהם ובכך ניכרת –

גדלותו האמיתית!


לאור הדברים הללו נבין את דברי רש''י לקמן על הפסוק: ''וירד משה מן ההר אל העם'', שבו מפרש רש''י: ''מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו, אלא מן ההר אל העם''.


וכי אלו ''עסקים'' היו למשה רבינו? 

ודאי שהיו אלו עסקים – בעבודת ה' בלבד, אולם למרות רצונו של משה רבינו לפנות

לעסקיו הקדושים ולהתעלות בעצמו, בכל זאת פנה מן ההר – אל העם, לדון דיני תורה ולשמוע את טענותיהם...

(עלון דברי חיים - עפ''י הבעל שם טוב)



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏