וארא- מכות מצרים התשובה לכל השאלות!

"שיחה לפרשת וארא". לשם מה החלוקה של שבע מכות בפרשת וארא ושלוש מכות בפרשת בא?. "מה למדנו מאותם עשר מכות, שהיו במצרים?". רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב. - "בשביל מה צריך לחלק את המכות?" קשה לך לזכור עשר מכות?! "האם בהתבוננות במכות מצרים נמצאים כל התשובות לשאלות שלנו בחיים?... קטע מ- "שיחה של הרב ברוך רוזנבלום לפרשת וארא"

מכות מצרים התשובה לכל השאלות!


פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת וארא. עוסקת הפרשה ברובה, בעניין המכות שהיכה הקב"ה, את המצרים במצרים. 


בפרשה שנקרא בשבת, ישנם שבע מכות, ובע"ה בשבת הבאה, פרשת בֹא, נקרא עוד שלוש מכות. סה"כ - עשר מכות...


רבינו בחיי, בתחילת פרשת בֹא, עומד על כך, שהגימטריה של בֹא, היא שלוש, לומר לך, שבסה"כ יהיו עשר מכות, שהיכה הקב"ה את המצריים במצרים.

ישנם כמה סדרי חלוקה של סדר המכות אחד מהם הוא 'שבע ושלוש' .

כותב המהר"ל (גבורות ה', פרק ל"ג):

החלוקה של 'שבע ושלוש', זאת החלוקה של המכות... ששבע מהם מופיעות בפרשת השבוע, פרשת וארא, ועוד שלוש מכות, מופיעות בפרשת שבוע הבא, פרשת בֹא.

לשם מה החלוקה הזאת?
כי הקב"ה מייסר את החוטאים, ע"י שבע מכות בכל מקום, וזהו שאמר הכתוב
(ויקרא כו, יח): "וְיָסַפְתִּי לְיַסְרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם".


אז אם ככה, בפרשה שלנו, יש לנו שבע מכות. ובפרשת שבוע הבא, ישנם שלוש מכות, שהם החמורות מכולם... כפי שמבאר המהר"ל בספרו.


אנחנו יודעים, שהתורה מזכירה חמישים פעם, את עניין יציאת מצרים... ונצטווינו לזכור את יציאת מצרים בכל יום... בני עדות אשכנז, אומרים שש זכירות לאחר התפילה... בני עדות ספרד, אומרים עשר זכירות לאחר התפילה... 


ולכל הדעות, הזכירה הראשונה שאנחנו מזכירים, היא לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ...

אנחנו גם מקיימים פעמיים ביום, מצות זכירת יציאת מצרים, בקריאת שמע של שחרית וערבית... אנחנו מניחים תפילין... שתי הפרשיות הראשונות – 'קדש לי', 'והיה כי יביאך'... עוסקות בעניני יציאת מצרים... 


אנחנו גם מזכירים בכל שבת, את עניין יציאת מצרים ... חג הפסח, אוכלים מצות, זכר ליציאת מצרים... בסוכות תשבו שבעת ימים, זכר ליציאת מצרים... ועוד ועוד...


אם הקב"ה מצווה לזכור את יציאת מצרים, בכל פעם ובכל אופן ... זאת אומרת שביציאת מצרים, טמון היסוד העיקרי של האמונה.

 

שואל המשך חכמה בפרשת השבוע:

מביא פסוק שמופיע בפרשת ואתחנן (ד, לד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹוקִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹוקֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ...


מדוע  הפסוק פותח ברבים, ומסיים ביחיד?


משיב המשך חכמה:

המכות במצרים, ניתנו לעיני כולם, אבל רק מעטים הפיקו את הלקחים, שראו ביציאת מצרים.

הבעל שם טוב:

על הפסוק (ירמיהו לב, יז-כ): "אֲהָהּ אֲ-דֹנָי אלוקים הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר... אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה.  


מכות מצרים לא נגמרו ... היו אותות ומופתים במצרים, והם נמשכים עד היום הזה בְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם... זה ממשיך בעם ישראל כעם, וזה ממשיך בכל אדם ואדם, כאדם.

הווי אומר, שבמכות מצרים טמונים כל הסודות, בכל אדם ואדם, במצוקות שהוא עובר... ושם נמצאים כל יסודות האמונה... וכן גם את כל התשובות , לכל שאלה שתעלה ותצוץ לפניך, בכל עניין ועניין.


לכן, אומר לנו הנביא , שהאותות היו בארץ מצרים, אבל זה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם.


לומר לך, שכל אדם ואדם יכול למצוא במכות מצרים מענה לכל שאלה שתיווצר לו במהלך החיים.


אומרת המשנה
{מסכת עדויות ב, י} - משפט המצריים שנים עשר חדש...
זאת אומרת, ששנים-עשר חודשים, מהרגע שהקב"ה ניגלה למשה רבינו, ואומר לו לשחרר את עם ישראל ... ועד שיצאו ממצרים, חלפה שנה... עשרה חודשים, לכאורה, נמשכו המכות... 


מה עשינו באותה תקופה?

אומרת הגמרא {מסכת ראש השנה יא, א} - בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים... מה עשינו שם, שישה וחצי חודשים, מהרגע שפסקה העבודה, ועד שיצאנו ממצרים?


שישה וחצי חודשים, היו עבורנו סמינר באמונה... המכות האלו, לא היו עבור פרעה! 


אנחנו אומרים את זה, בתפילת ערבית - העושה לנו נסים ונקמה בפרעה... הניסים היו לנו, הם לא היו לפרעה! לפרעה, זה היה נקמה. 


כל הניסים שראינו במצרים... הדם והצפרדע וכינים ודבר וערוב , וכל מה שראינו שם, זה היה נקמה בפרעה, אבל ניסים עבורנו.

מה למדנו באותם שישה וחצי חודשים? מה למדנו מאותם עשר מכות, שהיו במצרים?
שהקב"ה שולט בנפש מלכים – הכבדת לב פרעה.

למדנו, שהקב"ה שליט במים – במכת הדם.

שהקב"ה שולט בבעלי החיים שביַם – במכת צפרדע

שהקב"ה שליט ביבשה – שהעפר התמלא כינים.

שהקב"ה שולט על בבעלי החיים שביערות – מכת  ערוב.

שהקב"ה שליט על החיות שבישוב – מכת דֶבֶר.  

שהקב"ה שליט על גוף האדם – מכת שחין.

שהקב"ה שליט במזג-האוויר – במכת הברד.

שהקב"ה שליט באוויר –  וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה.

שהקב"ה שליט במאורות השמים – במכת חושך.

שהקב"ה שליט גם על חיי האדם – מכת בכורות.

 

נמצאנו למדים, שהקב"ה עשה את האותות ומופתים במצרים, עבור עם ישראל, והלימוד היה – יסודות האמונה, שאיתם יצאנו ממצרים, עם עשר מכות... 


כמו שכותב הבעל שם-טוב, שכל יהודי, ימצא תשובות לכל שאלה, שתעלה לו במהלך החיים. יוכל הוא למצוא את המענה - בעשרת המכות שהיו במצרים.

 

המהר"ל מחלק את המכות, לכמה סדרות... הוא כותב, שיש המחלקים את המכות ל'חמש-חמש'... יש שמחלקים את המכות ל'שלוש –שבע' (שבע בפרשת השבוע שלנו, ושלוש בפרשת בֹא). 


ויש שמחלקים את המכות ל'שלוש-שלוש-שלוש', זה מה שאנחנו מכירים:

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב.


כל אחד שקורא את זה, שואל את עצמו – בשביל מה צריך לחלק את המכות? קשה לך לזכור עשר מכות?! 


אז כל אחד מבין, שאם ר' יהודה קיצר אותם, ל - דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב... יש כוונת מכוון, למה הוא עשה את זה...

אז ראיתי פעם בדרך צחות, שאחד אומר, ש- דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב נעשה בקיצור, כי ר' יהודה היה ראש המדברים בכל מקום. בכל מקום היו מכבדים את ר' יהודה לדבר
קצר...

 

עוד שמעתי פעם בשבע ברכות, שאחד רצה לשמח חתן וכלה, אז הוא שאל – אתה יודע למה ר' יהודה היה נותן בהם סימנים?
תלמד, הוא אמר לחתן, שמכות בלי סימנים זה לא מכות...

 

ראיתי בדעת זקנים מבעלי התוספות, הוא מביא שהחלוקה הזאת של דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב,  היא לאפוקי (=להוציא) ממה שדוד המלך הופך את עשרת המכות בתהילים.


למשל:
הוא מקדים את מכת ערוב, לפני צפרדע
(תהילים עח, מה) יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵֽם למרות שצפרדע, קדמה למכת ערוב.
(ובפרק קה, לא): 
אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם מקדים את הערוב לכנים...

אם כן, יצאנו למדים... יש לנו דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב...
כותב המהר"ל – שלושת הסדרות של המכות האלה, בא ללמד אותנו, שהשנים הראשונים היו בהתרעה, והשלישית בלי, ולכן ר' יהודה, חילק את זה לשלוש סדרות. דהיינו:

דם-צפרדע היו עם התרעה... כנים בלי התרעה.
ערוב ודבר עם התרעה... שחין ללא התרעה.
ברד וארבה, עם התרעה... חושך ללא התרעה.
מכת בכורות, הוא כבר התרע בו על בהתחלה, שנאמר
{ד, כג} הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ.

זאת החלוקה, של דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב...ללמדך, ששנים ראשונים היו בהתרעה והשלישית ללא התרעה.


הכלי יקר, אומר כאן יסוד נפלא, בשם האברבנאל:

במצרים, היו שלוש סוגים של כופרים. היו כאלה, שנקראים בשפה שלנו אתיאיסטים – לא מאמינים בשום דבר. אלה אמרו – אין אלוקים... כמו שאמר פרעה "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ".

היו כאלה שאמרו – יש אלוקים, אבל האלוקים ברא את העולם, ואינו משגיח על שפלים... כלומר הוא ברא את העולם, ולאחר מכן, הוא לא משגיח על מה שקורה בו.

היו כאלה שאמרו – יש אלוקים, משגיח על שפלים, אבל אינו יכול לשנות את איתני הטבע. פירוש הדבר, שלאחר שהוא ברא את העולם, הוא לא משנה יותר את הבריאה... כלומר, השמש זורחת במזרח, ושוקעת במערב ... ויש עונות השמים, לכל עונה יש את הזמנים שלה... לכל דבר יש מסלול קבוע, ולא ניתן לשנות זאת.

כנגד שלושת הסקטורים האלה, כותב האברבנאל – נתן הקב"ה שלושה סקטורים של מכות, וזה דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב.


כותב הכלי יקר בשם האברבנל:


לקבוצה הראשונה שהייתה כנגד האנשים שאמרו – אין אלוקים. נתן להם הקב"ה שלוש מכות - דְּצַ''ך.
במכה הראשונה, מכת דם, נאמר
{ח, יח} לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
המכה השנייה, מכת צפרדע, נאמר
{ח, ו} לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹהֵינוּ.
במכה השלישית, מכת כנים, אפילו חרטומי מצרים הודו, שנאמר
{ח, טו} וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא.

הייתה קבוצה שנייה שאמרו שיש אלוקים, אבל הוא לא משגיח על שפלים... אחרי שהוא ברא את העולם, לא אכפת לו, מה נעשה כאן למטה
נתן שלוש מכות, להוכיח שהוא משגיח, על כל אחד ואחד מן הנבראים:

במכת ערוב, מזהיר הקב"ה {ח, יח} לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ... וזה בא לידי ביטוי {יח} וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב... הקב"ה מזהיר מראש!
(גם בדם היה הבדל בין ישראל למצרים, אבל הקב"ה לא הודיע את זה מראש).


במכת דֶבֶר, אומרת התורה
{ט, ד} וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר מבדיל הקב"ה, בין מקנה ישראל , למקנה מצרים... עובדים שתי בהמות, אחת מתה ואחת לא...


ובמכת שחין , הבדיל הקב"ה, בין ישראל למצרים... המכה הזאת באה רק על המצריים... ללמדך, שהקב"ה משגיח על שפלים... על כל דבר ודבר, שנמצא כאן למטה.


הקבוצה האחרונה, אלו שאמרו שהקב"ה ברא את העולם, משגיח על שפלים, אבל לא יכול לשנות, את מה שהוא ברא בטבע... באו המכות האלה, והראו שהקב"ה כן יכול לערוך שינויים...


הביא הקב"ה את מ
כת הברד, שחיבר בה הקב"ה, אש ומים ביחד.

מכת הארבה, כיסה הקב"ה את עין הארץ {י, טו} וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ האָרֶץ...כיסה את השמש, שהיו מאמינים בה...

במכת חושך, הראה הקב"ה שבעה ימים של חושך... "אתם אומרים שאני לא יכול לשנות את הטבע?!" ... הראה להם הקב"ה, כיצד הוא משנה את הטבע, בכל פרט ופרט...

שלושה סוגים של כופרים, שהיו במצרים, כל אחד קיבל את המענה שלו. 


זהו שאומר הבעש"ט בהתבוננות במכות מצרים תמצא את כל התשובות לשאלותיך...



 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏