מוסר השכל- רק מי שנותן מקבל עוד!

"החשיבות של לתת". מדי פעם נקרת לפנינו דילמה לא פשוטה: "האם לתת או לא לתת", "הכדאי לי לתרום מעצמי" או "לנכס לעצמי את כישרונותיי וידיעותיי?... ובכלל אם אני באמת "לא צריך אף אחד" אז למה לתת?! הסיפור הבא מביא לתובנה שלתת לזולת, להעניק לאחר בעצם זה מחייה אותך!...

רק מי שנותן מקבל עוד!


הסיפור הבא ממחיש את ה"חשיבות של ערך הנתינה" והרווח של הנותן:


אב ובנו יצאו לטיול בארץ ישראל, הם עלו לטבריה וירדו לרחוץ בכנרת.  

הבן התפעל מהמים המתוקים והדגים הרבים ששוחים בימה הנפלאה. הוא לא הסתיר את ההתרגשות מהאווירה מסביב, העצים הירוקים והציפורים הרבים שצייצו סביב...

 

המסע היה בעקבות נהר הירדן הזורם לדרום הארץ ונשפך לים המלח, והם בעבותיו הגיעו למקום הנמוך בעולם - ים המלח.

 

מביט הילד והמחזה שנגלה לעיניו מדכא משהו... כאן המים לא מתוקים, אין בכלל דגים חיים, על צמחיה אין מה לדבר... וציוץ הציפורים אַיִן...

 

פנה הבן אל אביו ושאל: "אבא, מדוע כשהיינו בכנרת המים היו מתוקים, היו בה גם דגים ועצים וציפורים. ואילו כאן בים המלח המים מלוחים, אין לא דגים, לא ציפורים וגם אין אפילו עצים?"


הקשיב האב חשב וענה לו: "אכן אתה צודק,שניהם מקבלים מים מנהר הירדן, אך השוני בניהם הוא שעושה את ההבדל. ראה, ים הכינרת שמקבל את המים אינו שומר אותם לעצמו, הוא מזרים אותם הלאה, לאגם אחר שנקרא ים המלח.

 

ואילו ים המלח שומר את המים לעצמו ולא מזרים אותם הלאה - כל טיפה הבאה אליו הוא שומר עליה ולא נותן לאחר"...

 

ים הכינרת נותן משלו לאחרים ועל כן הוא מקווה מים שיש בו חיים, 

לעומתו, ים המלח אינו נותן מאומה לכן נקרא "ים המוות"...

 

מוסר השכל:

גם אנו מקבלים מלמעלה שפע, יש כאלה שנותנים לאחרים ויש שאוגרים ושומרים לעצמם.

 

אם אתה רוצה ליצור סביבה פורחת לידך, להיות עם מים מתוקים, להיות ים החיים... תן ממה שקבלת לאחרים תהיה בעל עין טובה - דע להעניק ממה שקיבלת ואז תראה איך שמסביבך הכל פורח...

 

לאלו שהם מהנותנים, הקב"ה ממשיך להזרים עוד ועוד... אל תשמור אצלך, תפתח את ליבך וידך לאחר, שלא תיצור אצלך חלילה סביבה של 'ים המוות'...


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏