טהרת המשפחה- אודות ניקיון המקוואות

"הניקיון במקוואות". התהליכים שעברו המקוואות בשנים האחרונות. "בדיקת איכות המים במקוואות". איך מחליפים את מי-המקווה בקיץ אם צריך מי-גשמים?!. המקוואות בעיתונות: 'כל הדרום' שלח לבדיקה מעבדתית דגימות ממי מקוואות, שנבחרו באקראי. התוצאות היו מפתיעות ביותר

אודות ניקיון המקוואות:

חכמינו ז"ל אמרו כי "ליצנות אחת - דוחה מאה תוכחות". את התגשמותו של מאמר חז"ל זה, אנו רואים לצערנו בנושא זה של הטבילה במקוה הטהרה. לצערנו, בתקשורת וברחוב מתייחסים אל נושא זה בליצנות ריקנית, אשר מעמידה את המקוה כאיזו אמבטיה ציבורית מלוכלכת, שה"דוסיות" הפרימיטיביות מתעקשות לטבול בה מידי חודש. כלה קיבוצניקית סיפרה, כי לפני נישואיה הזהירו אותה חברי הקיבוץ שלא תלך להירשם ברבנות לנישואין - "כי יכריחו אותך לטבול במי בִּיצָה"...

 

על האבסורד שבטענות אלו, תעיד מי שהתנסתה בהליכה למקוה. המקוה אינו רק מקום נקי וסניטרי, אלא על פי רוב, המקוואות המצויים כיום בנויים ברמה גבוהה ואיכותית, שאינה מביישת אף בתי מלון. על רמת הנקיון וההיגיינה שבמקואות הטהרה נוכל להיווכח על פי העובדות הבאות:

 

?     במקוואות הטהרה יש פיקוח תמידי של משרד הבריאות.

?     המים במקווה מכילים "ברום", שהוא חומר חיטוי מעולה.

?     המים במקוואות מוחלפים בתדירות גבוהה [על פי מספר הטובלות, כך שיש מקוואות רבים שמחליפים בהם את המים מידי יום ביומו].

?      לפני שהאישה נכנסת למקווה היא מחויבת על פי ההלכה לרחוץ היטב את כל גופה במים חמים ובסבון, לחפוף את שערות ראשה ולסרקן בקפדנות, ולוודא שאין על גופה כל שערה או לכלוך. [באיזו בריכת שחיה, סניטרית ככל שתהא, יש נהלי נקיון כאלו?!]

?      זמן שהיית האישה במי המקווה הוא קצר מאוד [לעומת זאת בבריכת שחיה שוהים זמן ממושך, ובינתיים הגוף מפריש הפרשות של זיעה וכו'...]

?     ישנן נשים החושבות, שמי המקווה מלוכלכים בגלל העובדה שמקורם במי גשמים, ולכן קשה להחליפם, במיוחד בקיץ. לאלו נסביר, שהמים שהאישה טובלת בהם אינם מי גשמים, אלא מי עירייה רגילים. מה שנותן להם את המעמד בהלכה של "מקווה כשר" הוא "השקתם" עם בור של מי גשמים, כמתואר לעיל.

?       הכמות המינימאלית הדרושה למקווה כשר היא 40 סאה [כ- 750 ליטר], ובכמות מים כזו יתבטל כל חומר ארסי (ד"ר יעקב סמיטליין, חבר באיגוד הרפואי של ניו יורק).


מן העתונות:

"מבדיקת איכות המים במקוואות, שערך צוות מעבדת "אנלסט" ברחובות, לפי בקשת עיתון "כל הדרום", עולה באופן חד משמעי כי המים במקוואות נקיים לגמרי. 


יתרה מזאת: המיקרוביולוג הראשי במעבדת 'אנלסט', אייזיק אסולין, אומר שמי המקוואות ראויים בהחלט לשתייה! 


'כל הדרום' שלח לבדיקה מעבדתית דגימות ממי מקוואות, שנבחרו באקראי. התוצאות, כאן המקום להודות, היו מפתיעות ביותר: מספר החיידקים שנמצאו במ"ל מים נע בין 7 ל - 52, כשבכוס מים רגילים הראויים לשתייה, יש לא פחות מ - 250 חיידקים! קוליפורם צואתי לא נמצא במי המקוואות כלל. הבדיקה נעשתה ללא התראה מוקדמת, ולמרות זאת היו התוצאות יותר ממשביעות רצון.


הממונה על המקוואות במועצה הדתית אשדוד אינו מופתע מתוצאות הבדיקה: "יכול להיות שאנשים אחרים מופתעים, אבל מי שיודע אלו משאבים ומאמצים משקיעה המועצה הדתית, בהחלט לא מופתע. 

אומנם לא ידענו שהמים נקיים עד כדי כך שהם אפילו ראויים לשתייה, אך אני בהחלט שמח על כך. אני גם מקווה שכעת יתנפץ הסטריאוטיפ של מקווה כדבר מזוהם ומלוכלך, ומאמין שנשים שנרתעו לבוא בגלל דעות קדומות יצטרפו למעגל הטובלות במקוואות". 

(מוקד 'קול הדרום')

 

"לאחרונה ניסו גורמים בלתי אחראיים להוציא לעז על כלל המקוואות. 

מבחינה רפואית, אין אפילו השוואה רחוקה בין הניקיון המצוי של המקווה לבין הבעיות הזיהומיות הקשות והמסוכנות של בריכות השחייה. 

ואכן לא נשמע אף פעם על אישה שחלתה עקב ביקורה במקווה. המקוואות עומדים תחת פיקוח מעבדה לפי תקן משרד הבריאות, המקוואות מטופלים בחומר חיטוי במינון מתאים, מעבדות עורכות בדיקות בכל שטח הטבילה, ומחלקת המקוואות של כל מועצה דתית פועלת לפי ההנחיות של מנהל המעבדות. 


בנוסף לכל זה, תפקידה של הבלנית לפקח על השטח, שלא תתקרב אשה שלא עשתה רחצה במים חמים וסבון, סירוק וחפיפה מדוקדקת - שהרי בלי זה ההלכה היהודית פוסלת את הטבילה. 

(שרית רוזנבלום, כתבת לענייני בריאות 'ברחבי המדינה')


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏