טהרת המשפחה- אישי או מהותי?

"טהרת המשפחה". האם עניין טהרת המשפחה הוא משהו אישי? לדוגמה: עד כמה חמור בעיני האלוקים, אדם שאיננו מקפיד על שמירת "טהרת המשפחה"? הרי בסופו של דבר איננו גורם רעה לאף אחד, זהו סך הכול עניין אישי ש"בינו לבינה"?... ביאור נפלא על "מהות טהרת המשפחה" בדרך של משל ונמשל...

טהרת המשפחה- אישי או מהותי?


שאלה:

אני מאמין באלוקים, אוהב לעזור לכולם ככל יכולתי, תורם מכספי

לצדקה וחסד, משתדל לנהוג עם הזולת בהגינות וביושר. מכל מכרי אני שומע רק מחמאות ותודות. אם אינני מקפיד על שמירת "טהרת המשפחה" - האומנם זה כה חמור בעיני האלוקים? הלוא אינני גונב, אינני רוצח, ואינני גורם רעה לאף אחד, זהו סך הכול עניין אישי ש"בינו לבינה"?!

 

תשובה:

מעשה בנמלה

בדרום יבשת אפריקה, במדינת אנגולה, על גדות נהר הזמבזי,

שוכנת העיר מונגו. במזרח העיר, ישנו שדה. בפינת השדה - גרה נמלה קטנה... יחד עם אחיותיה ומשפחתה הענפה. יש לה 'עולם' נפלא: קן נאה ורחב, שחצבו בעמל רב, מחסני תבואה רבים שאגרו היא ומשפחתה מדורי דורות. אור נעים נכנס אל הקן עם בוקר, ובלילה כשקר היא מתכרבלת בעובי האדמה. איזה עולם נפלא!

 

ביום מן הימים הגיעה שמועה מרעישה אל הקן - שתי נמלים, אמיצות במיוחד, ערכו מסע מפרך וארוך. להפתעתן הן גילו תגלית מרעישה: יש חיים נוספים מעבר לקן! הן גילו שבמרחק מהן מצוי קן נוסף, שגם הוא מלא בנמלים ובפעילות! תגלית חדשה זו דרבנה נמלים נוספות שוחרות מדע לערוך מסעות נוספים. לאחר מסעות מפרכים, מדידות שטח רבות, הצבת סימני דרך, וכו' - הן הגיעו אל המסקנה שאומתה ללא כל ספק: הקן שלהן הוא בעצם חלק משטח אדמה ענק, שבו קיימים למעלה מ- 100 קני נמלים!!! ואם לא די בכך, הרי שקיימים בשטח הזה יצורים נוספים שאינם מגזע הנמלים...

 

תגלית רדפה תגלית... המדע התפתח עוד ועוד, עד שהגיע להישגים מרשימים ביותר. מדע הנמלים יכול להצביע על העובדות המרעישות הבאות: העולם עשוי משטחי אדמה ענקיים, כל שטח קרוי "שדה". בעולם יש ככל הנראה כ- 20 שדות, אשר בכל אחת מהן למעלה מ- 100 קני נמלים. בעולם קיימים עוד חמישה גזעים מלבד גזע הנמלים: גזע התולעים, גזע המעופפים, גזע החיפושיות, גזע העכברים וגזע הג'וקים...

 

התיאור הזה כמובן מעלה גיחוך. מה כבר יכולות נמלים קטנטנות להבין ביחס לעולם האמיתי הגדול? האם אי פעם יוכל "המדע" של "גזע הנמלים" לתפוס בכליו מהי העיר 'מונגו' כולה? ומהו נהר ה'זמבזי'? מהי ארץ אנגולה? ומהי יבשת אפריקה? מהו הגלובוס כולו? ומהם אוקיינוסים רחבי ידיים? ומהם מיליוני סוגי היצורים הקיימים בעולם? מהם שמש וירח, מהם כוכבי לכת, ומהן גלקסיות ענק? כמובן שכמה שישכללו את המדע שלהן, ויפתחו מכשירים משוכללים, לא יצליחו להגיע אפילו להבנה קלושה מאותם מושגים רחבים.

 

ומי אמר שאנחנו לא דומים לאותן נמלים?!

 

העולם הנעלם

חי האדם בעולמו, ומסביבו ארץ ושמים, ים ויבשה, שמש, ירח וכוכבים, צמחים ועופות - כל מה שרואות עיניו. בימי קדם סברו העמים הקדמונים שהעולם הוא משטח רחב, הניצב על זנבות שלושה לויתני ענק. היו שהאמינו שהארץ מוחזקת על ידי ארבעה פילים אדירי ממדים העומדים על גבי צב ענק, השט באוקיינוס אין סופי... לכולם היה ברור שרעידות אדמה נגרמות כתוצאה מתזוזה כלשהי של מחזיקי העולם. השמים נתפסו כ'תקרת' העולם, שעליה תלויים כמנורות - השמש, הירח והכוכבים...

 

בשנת 1492 ביקש כריסטופר קולומבוס להגיע להודו שבמזרח על ידי מסע לצד מערב, ואז גילה את אמריקה... הוא הסיק שהעולם הוא בעצם כדור עגול. השערה זו עוררה רבים לצאת להפלגות דומות, ובכך להבין כי צורת העולם היא אכן כדורית. עם התפתחות הטכנולוגיה התגלו עוד ועוד ידיעות מרעישות אודות העולם המופלא: מתגלה שכדור הארץ הוא למעשה חלק קטן מאוד מתוך מערכת השמש. ומערכת זו היא חלק מזערי ביותר בתוך גלקסיית שביל החלב. וגלקסיית שביל החלב כולה היא נקודה זעירה ביותר בתוך מרחבי הקוסמוס הענקיים. והאדם הקטן, עומד משתאה למול המרחבים האינסופיים המתגלים לעיניו.

 

אהה.. עכשיו אנו יודעים מהו העולם! יאמר האדם המצומצם. ואילו רחב האופקים יתמה: האומנם מה שגילה המדע עד כה, הינו התמונה השלמה, או שמא יש עוד מושגים שמעבר - שלא הצליחה האנושות לתפסם בכליה? אולי כל הקוסמוס האדיר הזה, אינו אלא חלק קטן ממערכת מורכבת יותר?

 

הפתעה!... ישנו מסמך קדום, אשר בו יש תיאורים של עולמות נוספים - הרבה מעל ומעבר למה שגילה המדע עד כה!

 

המסמך המופלא

אולם לפני שנרחיק לכת, עלינו להתבונן - האם המסמך הזה "מוסמך" בעניינים אלו? הבה נעיין במבואות מן המסמך הקדום הלזה:

 

8 "כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור [כל הישוב, כלומר, העולם והאנושות שעליו מתגלגל בעיגול ככדור] אלין לתתא ואלין לעילא [חלקם למטה בתחתית הכדור, וחלקם למעלה] וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משינויא דאוירא כפום כל אתר ואתר וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא [וכל אלו הבריות המתגוררים בחלקים שונים של הכדור, שונים בחזותם בקלסתר פניהם מחמת שינוי האויר של כל מקום ומקום, אולם עומדים הם כשאר בני האדם]. ועל דא אית אתר בישובא [ועל כן יש מקום בעולם] כד נהיר לאלין חשיך לאלין, לאלין יממא ולאלין ליליא [כאשר אור לאלה, חושך לאלה. לאלה יום, ולאלה לילה], ואית אתר דכוליה יממא ולא אשתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא [ויש מקום בעולם שהיום בו ארוך ולא יימצא בו לילה, אלא זמן מועט]..."

 

מתי נכתבו מילים אלו? לאחר שגילה קולומבוס את אמריקה? או שמא כאשר הומצא טלסקופ החלל הראשון? לא ולא! מילים אלו נכתבו לפני כ- 2000 שנה! בעת שהאנושות חששה שמא אחד הפילים המחזיקים את העולם יעשה "האפצ'י" וכל העולם יטבע באוקיינוס... ידע מסמך זה להצביע ברורות על כך שהעולם עגול, שיושבים בו אנשים מכל צדדי הכדור - גם בתחתיתו, שכאשר יום בצד האחד - בצד השני לילה! הפלא ופלא.

 

והנה מובאה נוספת מן המסמך:

8 [אומר בורא העולם]: "שנים עשר מזלות [קבוצות כוכבים היוצרות צורות שונות: מאזנים, עקרב, דגים וכו'] בראתי ברקיע. ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלושים חיל [כנגד כל מזל משנים עשר המזלות נבראו שלושים צבירי כוכבים] ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלושים לגיון [כל צביר משלושים הצבירים הללו מורכב מ-30 לגיונות של כוכבים] ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלושים רהטון [כל לגיון מורכב משלושים רהטוני (גדודי) כוכבים], ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלושים קרטון. ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלושים גסטרא. ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי 365 אלפי ריבוא כוכבים [= 3,650 מיליון (3,650,000,000) כוכבים] כנגד ימות החמה..."

 

הבה נחשב, באיזה מספר של כוכבים מדובר במסמך: רבוא [רבבה] = 10,000. אלף ריבוא = 10,000,000 [עשר מיליון]. 365 אלפי ריבוא כוכבים = 3,650,000,000 [3,650 מיליון כוכבים]. זהו מספר הכוכבים הנמצא בכל 'גסטרא' ו'גסטרא'.

וכמה גסטראות יש בעולם? 30 גסטרא X 30 קרטון X 30 רהטון X 30 לגיון X 30 חיל X 12 מזלות = 291,600,000 גסטראות.

ואם כן כמה כוכבים יש בסך הכל? - מספר הגסטראות X מספר הכוכבים שבכל גסטרא = 1,064,340,000,000,000,000 !!!

 

מתי נכתבו מילים אלו? לפני כ- 1,800 שנה, כשהאנושות אמדה את מספר הכוכבים בכ- 4,000 בלבד! אכן במבט מכדור הארץ, בעין רגילה, זהו המספר הנראה לעין, וכך העריכו העמים הקדמונים את מספר הכוכבים. הם לא לקחו בחשבון כי יתכן שנקודה זעירה הנראית ככוכב אחד אינה אלא גלקסיה רחוקה בעלת מיליוני כוכבים. עם התפתחות המדע והשתכללות מצלמות החלל, נאמדו מספר הכוכבים במספרים גדולים יותר ויותר. כיום ההשערה המדעית הולכת ומתקרבת אל הקביעה המספרית שצוינה במסמך! ("המהפך")

 

מקור החכמה

האומנם אכן קיים מסמך כה מדהים? אם כן - מהו, והיכן הוא?

 

אכן, לפני למעלה משלושת אלפים שלוש מאות שנה, ביום שבת קודש בששה לחודש סיון, שנת 2448 לבריאת העולם, הופיע בורא העולם בכבודו ובעצמו לפני עם ישראל, ובמעמד נורא ונשגב מלא הוד והדר, נתן לנו את התורה הקדושה. יחד עם "התורה שבכתב" - חמשה חומשי תורה, העביר לנו הקב"ה אף את "התורה שבעל פה", אשר בה מצויים, בין היתר, סודות נפלאים על העולם. תורה זו עברה בעל פה מרב לתלמיד, עד שבתקופות מאוחרות יותר, כאשר חששו פן היא תשתכח, התחילו לכתוב אותה. המובאה הראשונה שהובאה לעיל בענין כדור הארץ היא מספר הזוהר הקדוש (ויקרא דף י ע"א) שנכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי לפני כ-2,000 שנה, והמובאה השניה בענין הכוכבים היא מן התלמוד (ברכות לב ע"ב), שנחתם לפני כ- 1600 שנה על ידי אמוראי [חכמי] בבל. (אומנם יש להרחיב בנושא זה - ואכן ישנן הוכחות רבות לכך שהתורה ניתנה מאת בורא העולם. אך לא כאן המקום להאריך בזה, המתעניינים יוכלו למצוא ספרות ענפה: מסע האמת, מסילות אל האמונה, ועוד ועוד)

 

על המעל והמעבר

במסמך הזה - תורתנו הקדושה - אכן מדובר גם על מה שמעבר לכל הקוסמוס האדיר שאנו מכירים.

 

עולמנו - על כל מרחביו ומורכבותו, על כל גלקסיות הענק שבו, הוא אכן בסך הכל חלק קטן מאוד מתוך הבריאה כולה! עולם זה הוא האחרון בשלשלת עולמות שמעליו, עולמות רוחניים עליונים שברא הקב"ה בעולמו.

 

הלימוד אודות כל מה שקשור לעולמות עליונים אלו, לא ניתן להמון העם. מדובר במושגים עדינים ודקים מאוד, שקשה לאדם רגיל להבינם ולתפסם, ויכול הוא לבוא לידי אי הבנות ושגיאות חמורות. הדבר דומה למשקפיים - הן מחדדות את ראיית האחד, פותחות בפניו אפשרות לראות מה שלא ראה קודם, ומאידך - אם ירכיב אותן אדם אחר שהמשקפיים אינן מתאימות לו, הן יטשטשו את ראייתו ויבלבלו אותו. כך לימוד זה, פותח שערים ועולמות נפלאים בפני מי שראוי לכך, אך מאידך גיסא עלול לבלבל מאוד את המון העם. [די לנו אם נדמיין את אותן נמלים "מדעניות" מארץ אנגולה מיודעותינו לעיל, המנסות להיכנס אל אולם האוניברסיטה שבו מרצים מדענים בכירים, מתוך רצון להרחיב אופקים. האם יצליחו להבין משהו מאותן הרצאות מאליפות על כוכבי לכת וגלקסיות?!] לכן עבר לימוד זה במשך הדורות אך ורק בהסתר ובהצנע מרב לתלמיד, והוא מכונה "תורת הסוד", וכן "תורת הקבלה".

 

המפתח הקטן

עולמות עליונים, נשגבים, סודות נסתרים - אולם האם יש קשר בין אותם עולמות, אלינו - האדם הקטן?!

 

התשובה היא מפתיעה, ותובן על פי משל, שהמשיל הגאון הקדוש רבי אליהו מני זצ"ל, רבה של חברון לפני כ-150 שנה: ישנו שעון אורלוגין ענק העשוי במלאכת מחשבת, ובו מנגנון מורכב ומסובך של גלגלי שיניים וקפיצים עדינים, מערכת משולבת ומתואמת, שהכל מתפעלים מיופיה ומדיוקה, ואין ערוך לשוויה. אבל כל המערכת הנפלאה הזו דוממת! הגלגלים משותקים, המחוגים שובתים - עד שיבוא אדם ויתקע מפתח קטן בחריר, ויסובבו עד שימתח הקפיץ, והשעון כולו יעור לחיים. הרואה זאת ישתאה למראה עיניו, אך כך הוא הדבר: האורלוגין היקר, המורכב והמסובך, לא יפעל אלא באמצעות המפתח הפעוט, ששווה פרוטה.

 

האורלוגין היקר - הוא עולמנו המורכב והמופלא, הכולל עולמות עליונים נשגבים ומורכבים. והמפתח הוא... לא פחות ולא יותר - האדם ה"קטן". במעשיו מפעיל האדם את העולמות כולם. על ידו מתברך כל העולם וכל העולמות שמעליו. הנהגתם ותיקונם - כמו כן גם קלקולם, חלילה, מסורים בידיו.

 

וכך נאמר בתורה (בראשית א כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". תמוה הדבר: כיצד אפשר לומר שהאדם נברא ב"צלם אלוקים", הלוא אחד מעיקרי האמונה הוא כי הבורא "אין לו גוף ואין לו דמות הגוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף"?! אלא פרוש המילה "אלוקים" הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם" - הכל ביכולתו ושולט על כל כוחות העולם. האדם שנברא בצלם אלוקים פרושו שנמסכו בו כל הכוחות כולם, ובפעולתו יכול הוא להפעיל את כל המערכות, לחיוב או לשלילה. ולכן לפני עשיית מצוה יש אומרים: "יהי רצון שנזכה לתקן שורש מצוה זו במקום עליון".

 

וכך כותב הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל: "... כי האדם במעשיו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כוחות ועולמות עליונים הקדושים, ומוסיף בהם קדושה ואור, כמו שכתוב: (ישעיה נא טז): "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ... לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ". ובהיפוך, חס ושלום על ידי מעשיו או דיבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים הוא הורס כמה כוחות ועולמות עליונים קדושים לאין ערוך ושיעור, כמו שנאמר (ישעיה מט יז): "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ", או שהוא מחשיך ומקטין אורם וקדושתם חלילה, ומוסיף כח במדורות הטומאה... מקים ומגביר כוחות וחיילי הטומאה והקליפות, ה' יתברך שמו יצילנו" (נפש החיים, שער א פ"ג ופי"ב).

 

ועוד כותב הרב זצ"ל: "איש הישראלי בחטאו גורם לחורבן יותר מטיטוס הרשע שהחריב את בית המקדש! שהוא החריב אבנים, ואיש הישראלי בחטאו מחריב בשורש למעלה בעולמות העליונים. ומידה טובה מרובה - בהיותו עוסק בתורה ובמצוות, כמה בונה ומתקן ומאיר ומחיה לעולמות שלמים".

 

הרופא הטייס

כל מעשי האדם משפיעים בעולמות העליונים, מאירים או מחשיכים, בונים או הורסים, מרחיבים צינורות השפע או סותמים אותם. אין האדם מודע לתוצאות מעשיו ולהשלכותיהם. לומד הוא למשל שנוטלים את כוס היין לברכת המזון בשתי הידיים ואוחזים אותו ביד ימין. הוא אינו מבין מה טמון במעשה זה, אינו מודע מה פועלת כל תנועה מתנועותיו. אינו יודע מהי "כוס של ברכה" שעבורה נותנים מן השמים נחלה בלי מצרים ומנחילים שני עולמות, אינו יודע מהו 'ימין' ומהו 'שמאל'. מי שיעיין בזוהר הקדוש (ח"ב קצ"ב ב) ובכתבי האר"י ז"ל (דרוש קידוש ליל שבת א בשער הכוונות) יעמוד נרעש! אין אנו יודעים ואיננו צריכים לדעת! בעבור זה ניתנה לנו תורה וניתנו לנו מצוות, ובעבור זה הורונו חכמינו כל שעלינו לעשות.

 

משל למה הדבר דומה? למעשה שהיה. רופא טס בטיסת פנים בארצות הברית. במהלך הטיסה הוגשה ארוחת ערב. הרופא ויתר עליה, הסתפק בכוס קפה. כעבור כמה דקות חשו האנשים בבחילה, נתקפו צמרמורות וביקשו להקיא. הדג היה מקולקל, נגוע בחיידקי סלמונלה. ידו של הרופא קצרה מלהגיש עזרה. לפתע הופיעה הדיילת, מבוהלת. הטייס וטייס המשנה אכלו אף הם, נתקפו חום ובחילה, ואינם מסוגלים לנווט את הטיסה. "אתה היחיד הבריא כאן", דחקה ברופא, "בוא מהר, וטול את השליטה!" הוא בא אחריה בריצה. מצויים הם בשחקים, והמטוס חותר באויר ללא שליטה! נשא הרופא את הטייס מכסאו והתיישב במקומו, בוהה במערכת השעונים והצגים, הידיות והמתגים, הכפתורים והלחצנים והנורות המהבהבות. הוא היה מבולבל לחלוטין. יש כאן מוטות והגה ומתגים בצבעים שונים, אבל אין הוא יודע את תפקידם. אך גם אם ידע, מה תועיל לו הידיעה, הרי אינו יודע באיזה גובה הוא טס, ולא את המסלול המדוייק, אינו יודע אם יש רכסי הרים בדרך, אינו יודע מאומה! מה יעשה?? התלבטותו ארכה אך רגע קט. הוא חבש לראשו את אוזניותיו של הטייס עם הפומית הנלוית, סיפר בקשר בקצרה את אשר קרה, ונשאל סדרת שאלות הבהרה: על איזה מספר מורה החוגה בשעון הימני בשורה השניה? האם המנורה האדומה מעל לראשו דולקת? האם הנורה הצהובה מהבהבת? ואז קיבל שורת הוראות: לחץ על המתג ההוא, הסט את המוט ההוא, הקש על המקש ההוא. בשדה התעופה הוכרז מצב חרום, אמבולנסים הוזעקו, בתי חולים הועמדו בכוננות. אבל הרופא לא ידע על כך ולא צריך היה לדעת. לחץ על מתג והעלה את מוטות הכנפיים, לחץ על כפתור ושחרר את גלגלי הנחיתה, מִלֵּא בקפדנות אחר ההוראות המפורטות - והנחית סוף סוף את ציפור הפלדה בשלום...

 

מעשה שהיה הוא, וקולע הוא כל כך למצבו של האדם, לאחריותו בעולמו. כל מצוה היא כלחיצה בעיתהּ על הכפתור הנכון. כל עבירה, חלילה, כהסטת מוט שגויה שתוצאותיה הרות אסון. "מגדל הפיקוח" השמימי משגר את ההוראות, ואנו אין לנו אלא להשמע להן כדי לנווט את דרכנו לשלום (מחשבת הטהרה).

 

כח פעולתם של זכר ונקבה

עולמות שלמים תלויים בנו, במעשינו. כמה הדבר מחייב אותנו לדקדק בכל פרט ופרט מדיני התורה, לא פחות ממה שמדקדק הטכנאי בכור האטומי בהוראות שהוא מקבל! הדברים נכונים לגבי המצוות כולן, ויש להן השלכות מיוחדות לגבי ענין מצות טהרת המשפחה, שהיא יסוד הבית היהודי, ואחת המצוות החמורות בתורתנו הקדושה.

 

וכך אומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש (ח"א נה ב): "זכר ונקבה בראם" - רזים עלאיים [סודות עליונים] התגלו בכתובים אלו: "זכר ונקבה בראם" - להכיר כבוד עליון וסוד ההנהגה... בוא וראה, בסוד שנבראו שמים וארץ, בו נברא האדם, וזכר ונקבה נברא, בשלמות אחת. ומכאן, שכל דיוקן שלא ימצאו בו זכר ונקבה יחדיו, הקדוש ברוך הוא אינו משרה שכינתו באותו מקום, והברכה לא תשרה אלא במקום בו ימצאו זכר ונקבה, שנאמר (בראשית ה ב): "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם".

 

הקשר בין הזכר לנקבה - יש לו משמעות נשגבה ועצומה בעולמות העליונים, ספרי הקבלה עוסקים בכך רבות מאוד. על ידי חיבור בין הזכר לנקבה, יכולים העולמות העליונים לפעול ביתר תיאום ושילוב, ומכוחם מושפע שפע אורה, טובה וברכה. מכאן נבין, מדוע כה רבה החשיבות שהתורה מייחסת לעניין "שלום בית", עד שהקב"ה 'מוכן' שיימחק שמו במים (בענין אשה סוטה) ובלבד שישרור השלום בין איש לאשתו. שלום הבית והקשר בין בני הזוג, משפיעים השפעה עצומה בעולמות העליונים.

 

אולם כגודל ההשפעה המבורכת - כך גודל הסכנה והקלקול.

 

החיבור בין הזכר לנקבה משפיע אורה וברכה כאשר הוא נעשה במצבים הראויים לכך. אולם בזמן הנידות - הוא גורם הרס וחורבן עצומים בעולמות העליונים. מצות "טהרת המשפחה" היא המדריכה בעניינים אלו את בני הזוג, שיש לפעולותיהם השפעה עצומה על העולמות העליונים. בשמירה על מצוה זו - כאמור, מתברכים העולמות העליונים, אולם בהתעלמות ממנה חלילה - אין סוף לקלקולים הנגרמים במרום, עולמות נחרבים וכח ה"סטרא אחרא" ["הצד האחר" - כוחות הרע והטומאה] גובר.

 

בינו לבינה?!

נחזור נא אל שאלתו של השואל. לאור הדברים האמורים, ודאי  שאנו בני האדם המצומצמים, המודעים כמעט רק למה שרואות עינינו וקולטים חושינו, איננו יכולים לקבוע איזה מעשה הוא טוב ואיזה רע, איזה חמור יותר ואיזה פחות. מעשה שנראה בעינינו כפעוט וחסר ערך, יכול להיות בעל עוצמה אדירה [כמו לחיצה על כפתור המשגר פצצת אטום - למי שלא מבין בכך ולא יודע באלו השלכות מדובר, זה נראה מעשה פעוט ביותר - הזזת כפתור. אך למעשה, זהו מעשה עוצמתי ונורא].

 

למה דומה אדם שמחליט חלילה לא לשמור טהרת המשפחה, כי "זה רק עניין שבינו לבינה"?

 

לחייל פרימיטיבי עד מאוד, אשר באמצע פעולה צבאית - נקרעה חגורתו. הדבר בהחלט לא היה נח עבורו, והוא ניסה למצוא חתיכת חבל לקשור בה את מכנסיו. פשפש בתרמילו, ולא מצא את מבוקשו, הביט כה וכה - ולפתע אורו עיניו: במרחק מה ממנו התפתל חבל ארוך מאוד. מיד הוציא מתרמילו אולר קטן, התקרב אל החבל במטרה לחתוך ממנו חתיכה קטנה עבור מכנסיו. אלא שבהתקרבו אל החבל התנוסס למולו שלט אזהרה, באותיות אדומות: "עצור! לפניך כבלי חשמל ותקשורת!". החייל לא הבין למה הכוונה, הוא רק נזכר שאכן המפקד הזהיר אותם שלא לגעת בכבלים אלו, כי הדבר יגרום נזק כבד וחמור מאוד לכל המחנה. הדברים נראו בעיניו מוגזמים בהחלט: איזה נזק יכול להיגרם אם אחתוך לעצמי איזו חתיכת חבל עבור מכנסי?! הרי אינני גונב איזה ציוד יקר, סך הכל לוקח חתיכת חבל, זה הכל! לא צריך להגזים...! בביטחון רב צעד החייל לקראת החבל, התעלם משלטי האזהרה, עקף את גדר הביטחון, ו... עם האולר חתך לעצמו חתיכת חבל קטנה... האם יוכל לשער אותו חייל פתי את הנזק העצום שגרם בפעולתו?! האם יוכל לשער כי קריסת כל מערכות התקשורת והחשמל במחנה נגרמה כתוצאה מן המעשה ה"פעוט" שעשה?!

 

אכן כן, בעינינו הקטנות יכולה מצות טהרת המשפחה להתפרש כענין אישי ש"בינו לבינה", אולם בראותינו את שלטי האזהרה החמורים - את החומרה הגדולה שהתורה מייחסת למצווה זו, עלינו להבין עד כמה הדברים גורליים ומשמעותיים - לנו עצמנו ולעולם כולו.

 

גדולה היא האחריות, וגדול הוא האמון שנתן בנו בורא עולם בכך שמסר בידינו את ה"מפתח" והשליטה בעולמות כולם. וכך אומר המדרש (קהלת פרשה ז): כשברא הקב"ה את האדם הראשון הראה לו את כל הבריאה כולה, ואמר לו: "ראה מעשי כמה נאים וכמה משובחים, כל מה שבראתי - בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי!"


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏