פסח- ארבע כוסות כנגד ארבע אימהות

"שיחה לפסח" קטע משיחה של הרב ברוך רוזנבלום המבאר על פי דברי המהר"ל מפראג שכשם ששלושת המצות הם כנגד שלושת האבות, כך, ארבע כוסות כנגד ארבע אימהות.

ארבע כוסות כנגד ארבע אימהות


כותב המהר"ל דבר נפלא ביותר גבורות ה', פרק ס:
שלושת המצות, כידוע לכולם, הם כנגד שלושת האבות, ולכן סוברים המפרשים, שאנחנו שוברים את המצה האמצעית לשתיים.


"מדוע חוצים את המצה לשניים?"

יש כמה וכמה ביאורים בדבר:

יש אומרים, שזה זכר לברית בין הבתרים, שהקב"ה ציווה את אברהם אבינו, לבתר את בעלי החיים לשתיים, וזה היה תחילת השעבוד, שהתגלה לאברהם אבינו... 


תשובה זו לא עונה, למה זה דווקא יצחק... 

ומסבירים: נאמר לאברהם שם (טו, יג): "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"... זַרְעֲךָ זה יצחק אבינו!

תחילת השעבוד של עם ישראל, התחיל ביצחק אבינו ולא באברהם אבינו, ולכן בוצעים את המצה לשתיים, כי אצלו התחיל השעבוד...

והמספר של 400 שנה , של הגלות, אנחנו מונים מלידת יצחק... ואם אתה כולל את ברית בין הבתרים, אומר רש"י (פרשת בֹא), אז מגיעים ל-430 שנה. 


תירוץ נוסף מופיע ברא"ש על התורה:  

בזכות יצחק אבינו , יצאנו ממצרים לפני הזמן.
המדרש מספר: 

שבאו האבות הקדושים לפני הקב"ה – ריבונו של עולם, כמה עם ישראל סובל במצרים?!
אמר להם הקב"ה: "כל מי שייתן לי,  אות משמו, אוריד כנגדה את שנות השעבוד".

אמר אברהם – אני אין לי מה להוריד, הרי הוספת לי אות בשמי.
אמר יעקב – אין לי מה להוריד, שהרי נתת לי את השם ישראל, ולא ביטלת את שמי יעקב.
אמר יצחק – תוריד ממני!.
וכי מה יש להוריד ממך?
נאמר בתהילים
(קה, ט): "אֲשֶׁר כָּרַת אֶת-אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָֽק".
אמר לו יצחק – תמיר את ה-שי"ן בצד"י , וההפרש בין שתי האותיות הוא 210...
אמר לו הקב"ה – חייך, שאני גואל אותם ב-210 שנים!


היות וגאל אותם, לאחר 210 שנים, בזכותו של יצחק אבינו, לכן לוקחים את המצה של יצחק אבינו, ובוצעים אותה לחצי לא מדוייק, כי יוצא שהיה בערך, רק חצי מהשעבוד, בזכותו של יצחק אבינו.

יוצא, ששלושת המצות המונחים על קרעת ליל הסדר, הם כנגד אברהם, יצחק ויעקב.


אם אלה הדברים בס"ד, אומר המהר"ל דבר נפלא – ארבע הכוסות של ליל הסדר, הם כנגד ארבעת האמהות – שרה, רחל , רבקה ולאה.

במה קשורות ארבעת האמהות, לכוסות של היין?

הדבר הראשון שצריכים לדעת, שחז"ל אומרים לנו – יצאנו ממצרים בזכות האבות הקדושים, וגם בזכות האמהות, שנאמר (שיר השירים ב, ח): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים אלו האבות הקדושים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת אלו האמהות הקדושות .


בלעם אומר (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ..
אומר רש"י - כי מראש צרים אראנו. אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות.


יוצא איפה, שכל גאולת מצרים, הייתה גם בזכות האבות - שלושת המצות, וגם בזכות האימהות -ארבעת הכוסות.

הגאון מוילנא, בביאורו לאגדה של פסח כותב: 

שבזכות ארבעה דברים נגאלו עם ישראל ממצרים: האחד - סבל מצרים, הדבר השני – זכות אבות, הדבר השלישי – זכות האמהות , והדבר הרביעי – התשובה שעשו.


שואל הגאון מוילנא – היכן נרמז, שבזכות האמהות נגאלנו?
שנאמר (
שמות כב, כד): וַיִּזְכֹּר אֱלֹוקים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב - אֶת אַבְרָהָם הכוונה גם לאמא... ואצל יעקב אבינו נאמר וְאֶת יַעֲקֹבו' נוספת, היות וליעקב אבינו היו שתי נשים, לכן חוץ מ- 'את' יש לו גם ו' החיבור – אחד כנגד רחל ואחד כנגד לאה.


אומר השפת אמת – זה מצוין עם דברי הגמרא (מסכת שבת נה, א): ושמואל אמר תמה זכות אבות...

אומר המהר"ל – גם אם תמה זכות אבות, נותרה לנו זכות האמהות, מהי?
ארבעת הכוסות, שאנחנו שותים בליל הסדר... לומר לנו, שגם אם תמה זכות האבות, זכות האמהות עדין קיימת, ולכן אנחנו שותים ארבעה כוסות,  בליל הסדר.


מה הכוונה, שבזכות האבות והאימהות, נגאלו עם ישראל ממצרים?!
בזכות זה, ששמרו על הצניעות, כמו שמובא בחז"ל – שרה ירדה למצרים , ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים, ונגדרו כל הזכרים בזכותו .

אומר המהר"ל:

לכן נאמר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ – יציאת מצרים, נמשלה לגפן בדווקא, כי אין לך אילן, שלא מקבל הרכבה, חוץ מן הגפן, ולכן כשמשתדכים בני זוג, אומרים עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן שלא יהיו מורכבים, בשום דבר אחר.

היות ובמצרים, עם ישראל היה גדור בעריות, חוץ מאישה אחת שחטאה, ופרסמה הכתוב...(שלומית בת דברי) ... יוצא, שעם ישראל היה גדור בעריות, ולא היה בו עניין רח"ל, של 'הרכבה' עם מישהו אחר...

היות וכך, בליל הסדר שותים ארבעה כוסות של יין בדווקא, כי יין , הוא הדבר שמסמל את העניין של חוסר הרכבה, במין שאינו במינו.

ולכן כשעם ישראל יצא ממצרים, נאמר  בו גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ... הבחינה של עם ישראל, נקראת בחינה של גֶּפֶן.

האישה נמשלה לגפן, שנאמר (תהלים קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ ... ולכן עם ישראל, שיצא גדור מן העריות, לכן השתייה של ארבע כוסות בליל הסדר, מסמלים את העניין הזה, של זכות האימהות הקדושות, שנמשלו דווקא לגפן.
והיות ונאמר, שבזכות נשים צדקניות, נגאלו עם ישראל ממצרים, לכן עם ישראל במצרים, נקרא בשם  גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וזה זכותן של האימהות הקדושות, שעמדו בניסיון הקשה, שהיה לעם ישראל במצרים...


האלשיך הקדוש מבאר(פרשת שמות):  

שהירידה למצרים הייתה כדי לנקות את זוהמת הנחש, שהטיל הנחש בחוה, והיות והזוהמה הזאת, הייתה זוהמה של עריות, לכן ירדו דווקא למקום שנקרא מצרים... 


למה ירדו דווקא למצרים ולא למקום אחר?


אומר המהר"ל – העולם מחולק לאיברים ... לעולם יש ידיים, יש לו ראש ויש לו רגלים... מצרים נקראת בשם 'ערות הארץ', וכתוב בשם האר"י הקדוש (בראשית יג, י): כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. כל הזוהמה שהייתה בגן ה', שהנחש בא על חוה, ירדה למצרים... הוריד אותם הקב"ה למצרים, כדי לנקות אותם מזוהמת הנחש.


אם אלה הדברים בס"ד, אומר הספר לילה כיום תאיר, בעניני אגדה של פסח: 

בֹא ניקח את דברי המהר"ל הקדושים, ונראה כיצד ארבעת הכוסות של ליל הסדר, מתחברים לנו לעניין הנשים שקשורות לגפן (שרה, רחל, רבקה ולאה):


שרה אמנו - הכוס הראשונה, כפי שפתחנו מקודם, בביאור הספר שערי ליל הסדר, עם ישראל לא היה צריך לעשות שום דבר, כדי להיבחר ל"עם הנבחר", כפי שגם אברהם אבינו לא היה צריך לעשות... הכל כבר נקבע מראש...
הכוס הראשון, של אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, הוא הכוס שעוסק בעניני שרה אמנו, כיון שהקב"ה בחר באברהם... וחוץ מזה, שרה אמנו, היא הראשונה שירדה לגלות מצרים, והיא עמדה בניסיון פרעה, וזה הניסיון של הגפן ... 

היות וכך, אז הכוס הראשון שייך לה.


רבקה אמנו - הכוס השני, הוא הכוס לפני אכילת המצה.
כפי שידוע לכולם, הספרה 2, מסמלת את עניין המחלוקת בעולם, ולכן אומרים חז"ל – ביום השני לבריאה, לא נאמר 'כי טוב' , כי בו הפריד הקב"ה, בין מים עליונים ותחתונים.

רבקה אמנו ע"ה, היא האימא היחידה, שהוציאה זרע פסול מתחתיה ... אברהם אבינו, לא יצא לו זרע פסול, אלא רק דרך הגר, לכן יצחק אבינו לא יכל לשאת שפחה, כי היה 'עֹלה תמימה'... הוא היה חייב לשאת את רבקה, וממנה יצאו שתיים – עשו, שהלך לדרכו, ויעקב, שהלך לאוהלי שם ועבר.
אם כך, החלוקה הייתה לשניים - נפרדו מתוך מעיה שתי לאומים, שנאמר (בראשית 
כה, כג)וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ...
יוצא, שהפירוד נעשה אצל רבקה... והיות והיא האימא, שממנה נעשה הפירוד, לכן הכוס השני שייך לה.


הכוס השלישי, הוא כנגד רחל אמנו: 

אף על פי שלאה התחתנה עם יעקב אבינו, שבוע לפני רחל... (רחל אמנו נקראת 'עקרת הבית'). והרמב"ן כותב, שיעקב אבינו לא קרא לאף אחת בשם 'אשתי', מלבד לרחל.

אמר רשב"י – לא רק שרחל אמנו  נקראת אמנו ... וכולם מודים בזה, כיון שהנביא ירמיה אומר
(ירמיה לא, יד): רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ...

מה זה עַל בָּנֶיהָ? וכי יעלה על הדעת שבכתה רק על יוסף ובנימין?! היא בכתה על כל כלל ישראל... אם ככה, מדוע נאמר בָּנֶיהָ הרי הם הבנים גם של לאה?!...

אלא, היות והיא מסרה את הסימנים לאחותה, ובזכות זה, לאה נכנסה לביתו של יעקב אבינו, נזקפים כל בני לאה, לזכותה של רחל אמנו...

לכן רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ... היא האימא של כולם, והיא נקראת עקרת הבית, שהיא עיקרו של בית... ולא רק רחל נקראת כך, אלא גם יוסף הצדיק נקרא עיקר, שהוא עיקר עם ישראל, שנאמר (תהילים פ, ב): נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף...


דבר נוסף, אומר רשב"י – ולא רק בנה, אלא גם נכדה, כל כלל ישראל נקרא על שמו, שנאמר (ירמיה לא, יט): הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים...


יוצא שעם ישראל, נקרא על שם רחל, ועל שם יוסף בנה, ועל שם אפרים נכדה.

לכן, אעפ"י שלאה נכנסה קודם, רחל היא עיקרו של בית, היא העיקר!.

ומדוע דווקא הכוס ברכת המזון שייך לה?

כי הגמרא (מסכת סוטה לח, ב) אומרת: ואמר ריב''ל אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין שנאמר (משלי כב-ט): "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל" אל תיקרי יבורך אלא יברך... ואין לך טוב עין, כמו רחל אמנו, שמסרה את הסימנים לאחותה!


אם אלה הדברים, אומרים חז"ל – ברכת המזון, היא הברכה שמביאה את הברכה לכל המזון... יוסף הצדיק, כל המזון של העולם, ירד, דרך יוסף הצדיק, שנאמר (בראשית מב, ו): "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ"... 

ממילא, הכוס שעוסקת בברכת המזון, שייכת לרחל אמנו.


 הכוס הרביעית, שהיא כנגד לאה אמנו: 

בכוס הזאת, אנחנו מסיימים את ההלל, ומסיימים את דברי השבח להקב"ה.
אם ככה, לאה אמנו היא האימא של ההודאה ...
אומרת הגמרא
(מסכת ברכות ז, ב):

ואמר ר''י משום רבי שמעון בן יוחאי מיום שברא הקב''ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב''ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר (בראשית כט-לה): "הפעם אודה את ה'".
יוצא, שכוס ההודאה, הוא הכוס הרביעי, ששייך ללאה אמנו.

 

אם כך איפה, ארבע כוסות בליל הסדר הם כנגד ארבע אימהות


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏