פסח- ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של חיבה"דרשה לפסח". רעיון שמובא בספר 'שערי ליל הסדר' לגבי ארבעה כוסות... לא בדרך הרגילה שהם כנגד וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי, אלא כנגד ארבע לשונות של חיבה, שמחבב הקב"ה את כנסת ישראל.ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של חיבה בספר שערי ליל הסדר מובא: ארבע כוסות הם כנגד ארבע לשונות של חיבה, שמחבב הקב"ה את כנסת ישראל.
"מהם
ארבעה לשונות של גאולה?" הכוס הראשון, היא הכוס שקשורה ל- אֲחֹתִי: הכינוי הראשון הוא אֲחֹתִי – אברהם אבינו נקרא בשם אחות, על שם שאיחה את העולם הזה, לקב"ה.
הקב"ה בחר בו מראשית הבריאה, שעליו יושתת עם ישראל... אברהם אבינו לא היה
צריך לעשות שום פעולה מיוחדת, כדי שיבחר
בו הקב"ה שנאמר (בראשית ב,ד): "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ
בְּהִבָּרְאָם"... אל תקרי בְּהִבָּרְאָם אלא באברהם, שעליו השתית
הקב"ה את העולם. הספר זרע ברך אומר - בדרך אגב: שהקב"ה שלח לביתו של
אברהם אבינו, שלושה מלאכים, כדי שיראו את דמותו של אברהם אבינו... אלו היו אותם
מלאכים, שהתנגדו לבריאת האדם...שנאמר (תהילים ח, ה): "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" ואמר להם הקב"ה – תביטו באדם שהתנגדתם
שיברא... עליו מושתת העולם! מהו המושג הזה של קידוש? שבשעה שאנחנו מקדשים בליל הסדר אומרים: "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן" – הוא בחר
בנו מכל עם, לא כי עשינו פעולה מסוימת. הוא בחר בנו, כי אברהם אבינו הוא ראש
השושלת... הוא בחר בנו, כי אנחנו צאצאיו של אברהם! הכוס
הראשון שנקרא אֲחֹתִי , הוא כנגד הבחירה של הקב"ה באברהם אבינו, שאיחה
את העולם לקב"ה... גילה את שמו בעולם. הכוס
השני, הוא הכוס שקשור ל- רַעְיָתִי: מדוע אכילת מצה, נקראת בתואר רַעְיָתִי? מתי הוא נקרא רַעְיָתִו? שואל הלבוש – מתי אנחנו מברכים 'המוציא מצה'? 1. בורא פרי הגפן, 2. מקדש ישראל והזמנים, 3. שהחיינו, 4. גאל ישראל, 5. בורא פרי הגפן, 6. המוציא לחם, ואכילת מצה היא הברכה השביעית ... לאחר שאתה מברך שבע ברכות, אתה יכול לאכול את המצה, כיוון שכמו שתחת החופה מברכים שבע ברכות, ואז כבר האישה נקראת רַעְיָה... כך, בליל
הסדר, לאחר שבע הברכות, המצה תקרא רַעְיָה ולא ארוסה. הכוס
השלישי, זה כוס ברכת המזון, נקראת בשם יוֹנָתִי: רבה בר בר חנה הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך. אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא ומאי שנא יונה דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב (תהילים סח-יד): "כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ" מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות.
סיפור שסיפר הרב רוזנבלום שימחיש זאת: המשגיח
שהיה בישיבה שבה למדתי... כשהיינו יוצאים מארוחת הבוקר, הוא רק היה יוצא מהתפילה
... הוא היה עומד תפילת 18, כמעט שעה ואפילו יותר... התבוננתי
בו, איך שהוא מסתכל על לוח המודעות.. ניגשתי ושאלתי אותו: 'כבוד המשגיח, הכל בסדר?'
לדאבוננו,
האכילה אצלנו היא העיקר, ואולי חמש דקות, אנחנו מברכים ברכת המזון... נחזור
לגמרא – אז התירו בני החבורה לרבה בר בר חנה לחזור,
ולברך במקום שאכל, ומצא שם יונה של זהב. אם
ככה יוצא, שהכוס השלישי, נקרא בשם יוֹנָתִי, כי ברכת המזון נקראת על שם
היונה. כך כתוב במפורש, בדברי הגמרא. רק נוסיף עוד נקודה אחת, שכותב הספר שערי ליל הסדר – מה המיוחד בעניין שליוֹנָתִי, מה שאין לנו בְ- רַעְיָתִי? זאת אומרת, שהכינוי הזה של רַעְיָתִי, גבוה יותר מ- יוֹנָתִי, כיון משרעיתי אפשר להתגרש, ואילו ביונתי נשארים דבוקים, עד הרגע האחרון של החיים... הכוס
הרביעי, הוא כנגד תַמָּתִי – תאומתי. נשאלת השאלה: אם יש לך כבר אֲחֹתִי, ו- רַעְיָתִי
ו – יוֹנָתִי... מה כבר אפשר להוסיף בעניין של תַמָּתִי? מה המשמעות של תאומתי?
התאומים, יש להם טבע, שאין לשום אדם בבריאה... מה
ראו עם ישראל בזה? למה זה נעשה? יוצא,
שהכוס הרביעי שמסיים את ליל הסדר, מביא אותנו לדרגת דיבוק בקב"ה, עד כדי כך,
שהפכנו להיות תאומים מבחינה מסוימת, עם הקב"ה. יוצא איפה שארבעת הכוסות הם כנגד ארבע לשונות של חיבה, שמחבב הקב"ה את כנסת ישראל. |