טהרת המשפחה- לגלות את האושר

"לגלות את האושר - טהרת המשפחה". מתוך חוברת 'טהרת המשפחה באגדה' של הרב שלום דוד נקי שליט"א: סיפור אישי של אישה שגילתה את האושר בחייה בזכות טהרת המשפחה. תוך שהיא מסכמת את החוויה: "אני מאושרת שגיליתי את טהרת המשפחה"

כך גיליתי את אושר חיי....

 

"הלכתי לטבול לראשונה בחיי, יום לפני החתונה [בנישואי השניים]. אני זוכרת שהבלנית, שהיא אשה צדקנית מאוד, התרגשה עד לכדי דמעות בראותה אותי טובלת לראשונה, התרגשתי איתה, הבנתי שאני נכנסת למשפחה גדולה ויפה שעושה את רצון ה', שאני מבטלת את רצוני מפני רצונו, ושהוא יודע יותר טוב ממני מה שבאמת טוב בשבילי. הרגשתי ממש 'בשמים'.

 

אני זוכרת שכבר למחרת החתונה, הבנתי שהחיים עכשיו זה מעידן אחר, זה לא דומה לחיים שחייתי פעם, זה יפה יותר, טהור יותר...

 

כשקבלתי את המחזור החודשי לאחר החתונה, הייתי המומה ונבוכה, פתאום שכחתי כל מה שלמדתי. בעלי ישב איתי, עודד אותי, וחיכינו יחד למוצאי שבת שבו היה עלי לטבול.

 

כשחזרתי מהמקווה, גיליתי שולחן ערוך יפה. בעלי הדליק נרות, הכין לנו מטעמים, וקנה לי מתנה יפה בצרוף ברכה אוהבת. היה ממש נפלא, כל כך התרגשתי עד בלי קץ. כך מידי חודש אני ממשיכה לראות את היופי שבחיים אלו, את הצורך הבריא ביצירת מצב של אסורים זה לזה, ואת השיא שמגיע כשהאישה טובלת במקווה.

 

אני מנסה להעביר לכל חברותי מהעבר את המסר של טהרת המשפחה, רובן חושבות שהשתגעתי, כי זה מאוד מיושן. פעם, הן אומרות, לא היו מים חמים בבית, אז הלכו למקווה. אבל היום, עם האמבטיות המפוארות והג'קוזי והניקיון המצוי בכל בית, אין צורך בזה.

 

אני מנסה להסביר שהמקווה כלל אינו מיועד לספק את צורכי הניקיון, כי נכנסים אליו לאחר רחצה יסודית. לצערי הרב, בהשפעת הקולנוע, הטלויזיה, הוידאו והעתונים, מתקבל הרושם כאילו כל החיים שלנו עלי אדמות הם אך ורק רדיפה אחרי תענוגות בשרים. הקולנוע מעמיד במרכז את סערת היצרים, כוכבי הקולנוע 'מתאהבים' איש ברעותו, זוגות יפים, רואים אותם באושרם על המסך, ומתקבל הרושם כאילו זו מציאות ממשית, ושכוכבים אלה מאושרים כל ימי חייהם.

 

אהבה זו נראית כערך עליון, ושלמען השגתה הכל מותר, כי היא כביכול מבטיחה את האושר. אולם האמת היא, לפי החיים שהכרתי מקרוב ממש, שהכל שקר וסילוף של המציאות. למעשה, מרביתם של כוכבים אלה המשמשים כאלילי ההמונים בעולם של היום, אינם מאושרים כלל ועיקר, רובם מפרנסים דרך קבע פסיכיאטרים צמודים, הרבה מהם מנסים להתאבד [חלק ניכר גם בהצלחה], אבל את זה לא מראים על המסך.

 

בחיי המשפחה שלהם הם מנצלים יתר על המידה את האפשרות לחיות חיי אישות, וזה יוצר כעבור תקופת מה הרגשת שובע ורצון לצאת ו'לרעות בשדות זרים'. המיתוס של הערצת היופי החיצוני, והדגשת היתר של אהבה גופנית, כל אלה הורסים את מושגי היסוד שעליהם מושתתת המשפחה.

 

במבט לאחור, אני רואה היום שחסר האושר הטבעי ושלוות הנפש בחיים המתירניים. מנסים לעשות רושם על ידי רדיפה מתמדת אחרי חומריות ורמת חיים גבוהה, לבוש מפואר, ריהוט תוצרת חוץ, מכונית חדשה, מינוי במועדון ספורט יוקרתי, ועוד. החיפוש אחרי בידור הוא מחוץ לבית, כי בבית חסרה השמחה האמיתית הטבעית.

 

אני שומרת את דיני הנידה, לא רק מפני שזה בריא וטוב לי, אלא בעיקר משום שכך ציוונו הבורא. שמעתי סיפורים על נשים שטבלו במי קרח, ועל נשים שנסעו שתיים עשרה שעות בכל כיוון כדי לטבול במקווה כשר.

 

אני מאושרת שגיליתי את טהרת המשפחה".


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏