ויגש- לחיות זה לא רק לנשום!

"וורט לשבת ויגש". "מדוע יעקב לא מאמין לבניו?" - שניים עשר שבטי י-ה היש חשש שישקרו לו?!. גם לאחר חוסר האמון הוא בסוף מאמין רק לאחר שהוא רואה את העגלות. "לשם מה נדרש יעקב לראות את העגלות בכדי להאמין שיוסף חי?" מעובד מ- "שיחתו של הרב ברוך רוזנבלום"

לחיות זה לא רק לנשום!
"..וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם"
התורה מספרת על חוסר האמון בין יעקב לבניו:
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם"

נשאלת השאלה:

מדוע יעקב לא האמין לבנים שלו? 


חז"ל עומדים על הקושי ומבארים:

כך ענשו של בדאי אתם שיקרתם אותי בכתונת הפסים אני לא מאמין לכם.


ולמה הוא כן מאמין?

בדבר שניתן לגלות אותו לא משקרים אומרים חז"ל, אז למה שלא תלך למצרים ותבדוק זאת בעצמך?!


חז"ל מלמדים אותנו יסוד חשוב: זה לא שיעקב לא האמין שיוסף חי, אלא לא האמין שיוסף חי מבחינה רוחנית. 


יוסף יורד לארץ שעליה נאמר במדרש רבה (אסתר רבה, א'):

 עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל זְנוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם...

אומר יעקב:

ילד בגיל 17 יורד לארץ שעליה אמרו חז"ל 'ערוות הארץ'  ואתם אומרים לי שהוא חי?!

"..וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב"


מה קרה שעכשיו לפתע האמין יעקב לילדיו?!


אומר רש"י – אם יאמין לכם מוטב ואם לא תגידו לו בפרשת עגלה ערופה נפרדנו. 

כתוב במדרש (מובא בדעת זקנים מבעלי התוספות) "וישלחהו מעמק חברון": 

יוסף התלווה ע"י יעקב מבאר שבע לחברון, אמר לו יוסף: "אבא המרחק גדול אין צורך שתלווה אותי". 


אמר לו יעקב: " בני, אל תהייה מצוות לוויה קלה בעינך שכן מצינו שבשעה שנמצא מת באדמה ולא נודע מי הכהו יוצאים זקני העיר מודדים ולאחר מכן מביאים עגלה ועורפים אותה בנחל איתן ועל ובנחל איתן רוחצים ידיהם ואומרים ידינו לא שפכו את הדם".


שואלת הגמרא במסכת סוטה: 

וכי תעלה על דעתך שהזקנים שופכי דמים? למה הם צריכים ליטול ידיים? 


אלא, מבארת הגמרא: 

אם ראינו אותו ולא ליווינו אותו, אם ראינו אותו ולא נתנו לו מזונות אז נקרא ששפכנו את דמו.


יוצא איפה, שהמילים האחרונות שדיבר יעקב עם יוסף היו בעניין מצוות הלווי, היות ודברו על מצוות עגלה ערופה אף על פי שעגלות זה לא עגלים אולי יש כאן עניין של לשון נופל על לשון עגלות = עגלים.

לכן כאן מאמין יעקב שיוסף חי - כשהוא רואה שיוסף חי מבחינה רוחנית...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏