ויגש- יוסף ליווה אותם הוא חי!

"שיחה קצרה לשבת ויגש". "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת" מה הביא את יעקב להגיע למסקנה שיוסף חי?. מה היה בעגלות ששיכנע את יעקב שיש מה לרדת למצרים כי יוסף חי! ביאורו של המהר"ל בגודל מצוות לוויה. ותשובת ה'כלי יקר' לשאלה: מה יש במצוות הליווי שזאת מצווה כזו חשובה?

יוסף ליווה אותם הוא חי!


החפץ חיים היה זועק על אלו שאינם מלווים את האורחים שהרי הגמרא מביאה שאם אדם לא מלווה את האורח שלו  ארבע אמות לפחות אתה נקרא שופך דמים.


ונשאלת השאלה: 

בשביל מה ללוות את האורח? איזו תועלת תצמח לו מכאן?!


אף המהר"ל בחידושי אגדות (מסכת סוטה מ"ו, ב ) שואל: 

מה יש במצוות הליווי שזאת מצווה כזו חשובה?


וכותב המהר"ל (חידושי אגדות מסכת סוטה): 

"וכל שאדם אינו מלווה כאילו שופך דמים, כי כוח האדם הוא יותר כאשר הוא תוך כלל בני האדם שאז יש לו כוח הרבים וכשאר אדם הוא יחידי נפרד, יש לו כוח פרטי והפגעים פוגעים בו, ולכך כאשר מלווים אותו כאשר נפרד מן הבריות ומניחים אותו לצאת עד שיעור מיל או משהו שיעור הלוויה, שאי אפשר להם להיות תמיד עמו וצריכים להיות בביתם, אבל עם כל זה כשמלווים אותו הם מתחברים אליו, ואם מתחברים אליו יש לו את כוח הרבים אז גם עליונים וגם ה' יתברך מתלווה אליו בדרך".


מה זה הכוח הזה של הרבים? המהר"ל לא כותב, אבל רבותינו אומרים לנו שכוח הרבים הוא כוח חזק מאוד.

מצאנו בגמרא על ברכת הדרך (ברכות , ל,א):

ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך. 

מאי תפלת הדרך? 

יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ברוך אתה ה' שומע תפלה. 

אמר אביי: לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא היכי נימא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום וכו'


'הכלי יקר' (תלמידו של המהר"ל) יסוד נפלא נוסף

כשהאחים חזרו ליעקב לאחר המפגש עם יוסף הם סיפרו לו כל הדברים שעשה:

"...וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.  וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת"


שואל "הכלי יקר": 

מזה כל הדברים ומה הם ראו בעגלות?


באים האחים ליעקב ואומרים לו  פגשנו את יוסף והוא נתן לנו עגלות וגם צעד איתנו וליווה אותנו בדרך מסביר 'הכלי יקר' שמזה רצו להוכיח לו שיוסף הוא באמת יוסף והוא לא מישהו אחר.


ומה הראיה? 


מצוות הלוויה היא מן המושכלות גם גוי צריך להבין את זה שאדם שנמצא איתך, אתה צריך ללוות אותו, אבל כאן שלח יוסף גם עגלות  אם הוא שלח גם את זה אז לא קיימת את המצווה של הלוויה, כיוון שעפ"י המושכלות,  על כל עגלה הייתה חותמת של הממשל המצרי .


אם כך אם אתה אומר שמצוות הלוויה היא כדי להציל אותם מליסטים  בדרך, איזה שודד טיפש ייגע ברכוש ממשלתי?!


מתרץ 'הכלי יקר': 

יוצא שמי שבאמת חושב שהמצווה של הלוויה היא מצווה מן המושכלות אז לכו לשלום אף אחד לא יגע בכם, חוזרים האחים ואומרים: "תשמע אבא, הוא נתן לנו עגלות של המלכות אבל חוץ מזה הוא ליווה אותנו..." 


אומר יעקב זה סימן שהוא נישאר יוסף הצדיק! אלכה ואראנו... 


התורה מצווה אותך ולא משנה אם זה עגלות רגילות או של הממשלה 

אם התורה צוותה ואתה עושה - סימן שאתה חי!. 



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏