ט"ו בשבט - הצורך לברך את ה'!

"סיפור יפה לטו בשבט". סיפור נפלא על הדרך של הגאון רבי אברהם אבן עזרא להודות להקב"ה מתוך צורך - לברך ברכה לאחר שהרגשנו מהו חיסרון בלעדי הטוב שהשפיע עלינו הקב"ה...

הצורך לברך את ה'!

 

מסופר שהגאון רבי אברהם אבן עזרא זצ"ל (אחד מפרשני התנ"ך וגדול המשוררים בתקופת הגאונים) רצה לברך ברכת "פוקח עיוורים" בכוונה גדולה.

 

אך מכיוון שאיננו "סגי-נהור" הרי הוא רואה ב"ה, האיך מסוגל הוא להבין את הצורך בראייה כי רגילות היא אצלו.

 

מה עשה?

 

בבוקר אחד הלך כשעיניו סגורות מביתו ועד לבית הכנסת. ולאחר שהוא חש מה סגי-נהור (=עיוור) מרגיש פקח את עיניו וברך בכוונה גדולה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עיוורים"...

 

כמה יש להודות על הדברים הטריוויאליים לכאורה - הנראים לנו פשוטים וברורים...

 

למרות גאונותו המופלגה היה עני מרוד ובאחד משיריו אף כתב על ביש מזלו כך:

אילו הייתי מוכר נרות - לא הייתה שוקעת השמש. אילו הייתי מוכר תכריכים למת לא היו מתים בני האדם...

 

מסופר בהמשך לזה:

 

שאחד מתלמידיו רצה לעזור לו כלכלית אך ידע שהגאון יסרב לקחת ממנו.

מה עשה? פיזר באשמורת הבוקר מטבעות בדרך לבית הכנסת בתקווה שהאבן עזרא ימצא אותם...

אך דווקא באתו היום ניסה ר' אברהם לחוש את צערו של העיוור ולברך "פוקח עיוורים" בכוונה גדולה...

 

ביש מזל אמרנו?!...

ט"ו בשבט שמח



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏