כשרות- "הלכות יין נסך"

"הלכות ודיני יין נסך": "איסור שתייה של יין שנגע בו גוי". דין ישמעאלי או נוצרי שנוגע ביין. "תנאי האיסור של יין שנגע בו גוי". "מזיגת היין על ידי גוי". "דין ספק נגע הגוי ביין". "האם כפפות חוצצות בין הגוי ליין?". "גוי שנגע ביין מפוסטר מה הדין?". "האם מותר לשתות יין במסיבה של גויים?". "דין יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא". "דין יין שנגעו בו אורחים מחללי שבת". "האם מותר לבן לשתות מהקידוש כשאבא שלו מחלל שבת?". "דין יין שנגע בו אפיקורוס". "דין שמן של גוי". "דין דבש של גוי"

הלכות "יין נסך"


מגע הגוי ביין

אסרו חכמים לשתות יין של גויים, ולחומרת האיסור אסרו חכמים אף יין של יהודי שנגע בו הגוי. (יורה דעה סימן קכג סעיף א)


דין ישמעאלי או נוצרי שנוגע ביין

ישמעאלי שנוגע ביין, הרי הוא אוסר את היין בשתיה בלבד אבל בהנאה היין מותר, כיון שהישמעאלים מודים ביחודו של ה' יתברך ואינם עובדים עבודה זרה, ולכן יין שנגע בו ישמעאלי, מותר למוכרו לגוי. אבל נוצרי שנגע ביין, הרי הוא אוסרו גם בהנאה, כיון שאינם מאמינים ביחודו של ה' יתברך, ומשתפים עמו עוד ח"ו, ולכן יין שנגע בו נוצרי אסור למוכרו לגוי. (ז קלב)

 

תנאי האיסור של יין שנגע בו גוי

היין נאסר באופנים דלהלן: 

א. נגע הגוי ביין ממש. 

ב. מזג את היין לכוס. 

ג. הגביה את בקבוק היין כשהוא פתוח ונענעו.

 

היה הבקבוק סגור ונענעו או פתוח והגביהו ולא נענעו, מותר לשתותו. (ה"ה קמב)

 

מזיגת היין על ידי גוי

מזג הגוי את היין, נאסר היין שבכוס בשתייה. ובגוי נוצרי, נאסר גם כל היין שנשאר בבקבוק אבל בישמעאלי לא נאסר אלא היין ששפך לכוס. (ה"ה קנג)

 

ספק נגע הגוי ביין

ספק אם הישמעאלי נגע ביין או לא, הרי שהיין מותר. אבל ספק אם נוצרי נגע בו, נאסר היין. ואף על פי שזה ספק באיסור מדברי חכמים, בכל זאת מפני חומר איסורו של יין נסך, החמירו חכמים בנוצרי כיון שעובד עבודה זרה. (ז קלו)

 

האם כפפות חוצצות בין הגוי ליין?

אפילו אם הניח הגוי כפפות על ידיו, נאסר היין. ולכן יש להזהיר על מה שמצוי בבתי מלון ואולמות שיש גוי מלצר מוזג את היין לכוסות, שדבר חמור הוא מאוד, ויש למחות על כך בכל תוקף. (ה"ה קמג)

 

דין מגע גוי ביין מפוסטר

יין מבושל לא גזרו עליו חכמים לאסור במגעו של גוי, ולכן יין המצוי כיום שהוא מפוסטר דינו כמבושל ואינו נאסר במגע הגוי. ואולם יש להקפיד שיהיה היין מפוסטר לפחות 80 מעלות. (ז קמו)

 

שתיית יין במסיבה של גויים

אסור לשתות יין במסיבה של גויים. ואפילו אם היין מבושל שאינו אסור משום יין נסך, או שהישראל מביא יין מביתו ושותה מכליו בלבד, גם בזה אסור. ואולם אם רובם ישראלים, ויש גם כן גויים מותר. (ה"ה קמז)

 

"יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא"

אחינו המחללים שבת בפרהסיא [בפני עשרה יהודים, כגון נוסע ברכב בשבת], אפילו אם אינם עושים זאת כדי להכעיס את בורא עולם אלא מחמת תאוותיהם, אם מזגו את היין לכוס, נאסר היין בשתייה כדין ישמעאלי. וכן אם נגעו ביין עצמו, נאסר היין. וכן אם שתו מהיין, נאסר היין הנותר. 

ולכן יש להיזהר בכל מיני שמחות כברית מילה וכדומה שלא לשתות מהנותר בכוס ששתו ממנו מחללי שבת. (ז קנח)

 

יין שהגישו לאורחים מחללי שבת

המזמין לשבת לביתו מחללי שבת, כדי לחזק ולעורר את נשמתם ולהשפיע עליהם לחזור לצור מחצבתם אל המקורות הנאמנים לחיק בורא עולם ולהתענג על ה', צריך להיזהר שהם לא ימזגו לו את היין. 

אבל אם כבר קבלו עליהם להתחזק ואינם מחללים את השבת, אע"פ שעדיין אינם שומרים את המצוות כולן, רשאים למזוג לו. ועצה טובה להשתמש תמיד ביין מפוסטר, למנוע אי נעימויות וכיוצא.

 

הזהירות ביין של אבא מחלל שבת

בן שברוך ה' זכה לחזור למקורות הנאמנים לתורתנו הקדושה והנפלאה, ואביו המחלל שבת בפרהסיא מקדש על היין בשבת, יש לבן להבהיר לאביו את ההלכה בצורה נעימה וברגיעות, שעל פי ההלכה אסור לשתות משיירי היין של האבא, והבן ימזוג לעצמו מהבקבוק וישתה.

 

ואמנם כיון שהאבא מקדש על היין ואומר 'זכר למעשה בראשית', אע"פ שהוא מחלל שבת בפרהסיא, מכל מקום אם יש חשש שהאבא יתבייש ח"ו או שיבזה את התורה חס ושלום ויתרחק יותר, המיקל לשתות יש לו על מה לסמוך. (ז קנח)

 

יין שנגע בו אפיקורוס

יהודי שאינו מאמין בדברי חכמים או שמבזה חכמים, אע"פ שהוא שומר שבת, הרי הוא מין ואפיקורוס, ואוסר את היין במגעו כיין נסך. (ה"ה קנג)

 

שמן זית. דבש -של גויים

שמן זית של גויים, וכן דבש של גויים, מותרים באכילה. (סימן קג סעיף ד)


מתוך חוברת 'כשרות המטבח בהלכה' של הרב דוד שלמה נקי שליט"א.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏