בית אבלים- "דוגמה אישית"

"דרשה לאבלים". ביאור הפסוק שאומרים בהלוויה: "גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו". בגודל השכר שאדם יקבל אל מול גודל העונש כאשר חייבים לשים לב ל- "דוגמה אישית" לחשוב מה אנשים לומדים ממני?...

בשעה שאדם הולך לבית עולמו, בזקנה ושיבה, ישנם מקומות שנוהגים לומר פסוק מספר ירמיהו (פרק לט, פסוק  יט):

"גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו".

ננסה להבין מה אומר ירמיה הנביא בפסוק הזה?

אומר הנביא שאדם יקבל שכר, או יתבע על שתי דברים:

  1. א', הוא יקבל כִּדְרָכָיו – אם הוא הלך בדרך טובה/רעה...
  2. השכר יקבע גם וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו – יש פירות למעשים שלך! הן לחיוב והן לשלילה

תרצה או לא תרצה, עשית מעשה – ראו אותך – למדו ממך – לחובה או לשלילה , גם על זה תבוא לדין.


הגמרא במסכת סנהדרין מספרת:

אלישע הלך לגחזי , ואמר לו – חזור בך (בתשובה).

אמר לו גחזי – אין לי סיכוי.

שואל אותו אלישע – למה?

ככה לימדתנו – החוטא, והמחטיא את הרבים, אין מספקים בידו לעשות תשובה.

שואלת הגמרא – מה הוא עשה?

הירושלמי מפרט את זה (ירושלמי סנהדרין , פרק י, הלכה ב) – גחזי גיבור בתורה היה. ובשעה שהיה אלישע יושב ולומד, היה גחזי יושב על הדלת...

אלישע מוסר שיעור... גחזי מחוץ לדלת....

- גחזי, אין שיעור?!

- יש שיעור...

- אז למה אתה בחוץ?!

הוא לא אומר מילה ואף לא מסביר למה הוא בחוץ?!...

אומרים התלמידים אחד לשני: "אם גחזי, התלמיד הכי טוב שלו, לא ניכנס, אז מה פירוש הדבר? כנראה הוא יודע שהשיעור 'לא משהו' היום... 

אז בא לא ניכנס ונלך הביתה"...


יוצא, שמגחזי כולם למדו לא להיכנס לשיעור... כולם הלכו הביתה!

אומר גחזי: "אני חוטא ומחטיא את הרבים!"... 


ננסה לחשוב: מה הוא בסך הכל עשה?!

ישב בחוץ ולא דיבר מילה....

אבל ממנו הסיקו לא להיכנס לשיעור , אז הוא נחשב כחוטא ומחטיא את הרבים!...


דומה בדיוק לאחד שקונה בקיוסק קולה, ולוקח שלוק בלי ברכה... ואנשים רואים אותו...

אומרים חז"ל בגמרא (מסכת ברכות דף לה, ב):

"אמר רבי חנינא בר פפא כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב''ה וכנסת ישראל שנאמר (משלי כח-כד): "גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע  חבר הוא לאיש משחית". ואין אביו אלא הקב''ה שנאמר (דברים לב-ו): "הלא הוא אביך קנך". ואין אמו אלא כנסת ישראל שנאמר (משלי א-ח): "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך". 

מאי חבר הוא לאיש משחית? אמר רב חנינא בר פפא חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים!"


מיד כל אחד שואל:

אני חבר של ירבעם בן נבט?! לא מכיר אותו בכלל... איך הוא נעשה חבר שלי?!


מבאר רש"י - אין פשע. ולפי שהוא מיקל רואים האחרים ולמדין ממנו לעשות כן ליהנות מן העולם בלא ברכה ולכך נקרא זה המיקל חבר לאיש משחית.


מורי ורבותי, מגיע בן-אדם לשמים....הוא לא ברך... תראו במה יאשימו אותו – לא רק שגזלת את הקב"ה, לא רק שגזלת את כנסת ישראל, אתה גם חבר של ירבעם בן-נבט!


מישהו למד ממך!. "אהה, אם זה ה'דתי' לא מברך, אז למה שאני יברך?!" 

יש לו כבר תירוץ... ועל זה כל אחד יתבע.


אך אם ברוך ה' אותו אדם נותן "דוגמה אישית" בהליכותיו והנהגותיו כמה שכר טוב מובטח לו לעולם הבא...

ובוודאי שמנוח שלנו היו בו המידות...(ולספר בשבח הנפטר והדברים הטובים שעשה...) כמה שכר טוב יש לו לעולם הבא...

יהי רצון שזכויות אלו יעמדו למשפחה היקרה...

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏