כשרות- "דיני צליית הכבד"

"הלכות ודיני צליית הכבד". מתוך חוברת 'כשרות המטבח בהלכה' של הרב דוד שלמה נקי שליט"א: "הכנת הכבד לצלייה". "דין כבד שנצלה מעט". "האם מותר לבשל הכבד אחר הצלייה?". "מה הדין אם דם טפטף על הכבד בשעת צלייתו?". "דין כבד ששהה שלשה ימים". "דין כבד קפוא". "דין הפשרת הכבד". "דין כבד המבושל". האם מותר לצלות כבד או בשר לא מוכשר בתנור?. "דין צליית כבד בפלטה". "דין צליית כבד בגריל". "דין כבד כבוש וכבד עטוף"

מדיני צליית הכבד


"הכנת הכבד לצלייה"

הכבד יש בו ריבוי דם, ולכן אין תקנה לבשלו אלא לאוכלו צלי בלבד. וקודם הצלייה, צריך לחתכו חתך אחד לכל אורכו וחתך אחד לכל רוחבו, כדי שגם הדם הנמצא בסמפונות [חוטי הדם] יצא. ויניח מקום החיתוך למטה ויצלהו. ובדיעבד אם לא קרעו, רשאי לקרעו אחר צלייתו, אך יזרוק את הסמפונות [שהם חוטי הדם הדקים מאוד העוברים בכבד], ויאכל את הכבד בלבד. ונהגו לפזר מלח על הכבד קודם הצלייה. (תצט, תקג)

 

"כבד שהוא מעט צלי"

אין צורך לצלות את הכבד כל צרכו, ודי אפילו במעט צלייה, וכבר הוא מותר באכילה. כי אף אם יש בו עדיין דם, מאחר והדם לא פירש לחוץ, הריהו מותר באכילה. (יבי"א ח ט)

 

"בישול הכבד אחר הצלייה"

אם רוצה לבשל את הכבד לאחר צלייתו, לא די לצלותו מעט, אלא לכתחילה ייצלהו עד שיהיה נראה שזב כל דמו, ואז יבשל אותו. ויש נוהגים להקל לצלותו רק כחצי צלייה קודם הבישול.

וטוב להדיח את הכבד קצת במים אחר הצלייה קודם הבישול. (יבי"א ח"ח סימן ט. תקיט)

 

"דם שטפטף על הכבד בשעת צלייתו"

כשצולים כבד, יזהר שלא להעביר מעליו חתיכות שלא נצלו שהדם עודו עליהן, מחשש שיטפטף הדם על הכבד הנצלה. ואם טפטף, יחתוך מעט [2 ס"מ] מהכבד לעומק במקום נפילת הדם. והוא הדין בדם שטפטף על הבשר בצליה. (תקלט)

 

"כבד ששהה שלשה ימים"

כבד ששהה שלושה ימים [72 שעות] ללא צלייה, אין לבשלו אחר הצלייה. ולכן אין להשהות כבד שלושה ימים במקרר בידיעה מראש לבשלו אחר הצלייה. 

ומכל מקום אם צלאו ולאחר מכן עבר על ההלכה ובשלו, מותר באכילה. (תקכב)

 

מותר להשהות כבד במקרר אפילו יותר משלושה ימים במטרה לצלותו בלבד, ולא לבשלו לאחר מכן, אבל אסור להשהות בשר שלושה ימים בלי מליחה, אפילו על מנת שיצלה אותו, מחשש שמא ישכח ויבשלהו בלא צלייה. 


וטעם החילוק בין כבד לבשר, היות והרגילות בבשר למלחו ולבשלו, לכך יש חשש שישכח ויבשלו בלי צלייה קודם, לא כן בכבד שעיקרו עומד לצלייה לבד, ולא לבישול אחר הצלייה, לכך לא חוששים שישכח ויבשלו אחר הצלייה, שמן הסתם ייצלהו בלבד. (יחוה דעת ח"ו סימן מו. ו רט)

 

"כבד קפוא"

מותר לכתחילה להקפיא כבד יותר משלושה ימים, ואח"כ לצלותו ולבשלו. (תקכג)

 

הקונה כבד מחנויות לממכר בשר

יש להיזהר שכאשר קונים כבד טרי בחנויות, לברר את תאריך השחיטה, כך שאם עברו שלשה ימים [72 שעות] משעת השחיטה, לא יבשל את הכבד אחר צלייתו.

 

"דין הפשרת הכבד"

אין להפשיר כבד קפוא במים חמים אפילו בכלי שני, ומכל מקום בדיעבד אף אם עירה [שפך] עליו מים חמים מכלי ראשון כדי להפשירו, יש להתירו בצליה. (תקכג)

 

"דין כבד מבושל"

בישל כבד בסיר בלי לצלותו תחילה, בדיעבד מותר לאכול את הכבד, כיון שהוא פולט דם ולא בולע אותו חזרה, אבל שאר המאכלים שבסיר נאסרו באכילה אא"כ יהיה בהם פי שישים מהכבד. ואת הסיר צריך להגעיל במים רותחים. (תקז)

 

"צליית כבד בתנור"

מותר לצלות כבד או בשר לא מוכשר בתחתית התנור שהיא חלקה ולוהטת חום, שבוודאי חום כזה שואב ושורף את הדם כליל. (ו קצג)

 

"צליית כבד בפלאטה"

מותר לצלות כבד על פלאטה חשמלית שחומה רב מאוד, ואין לפלאטה שפה סביב ומחליק הדם ויורד או שנשרף כולו מחום האש, וכנהוג בבתי מלון ואולמות. (תקי)

 

"צליית כבד בגריל"

אם צלו בשר או כבד על הרשת של הגריל, והדם טפטף על הכלי שתחת הרשת, נאסר הכלי מחמת בליעת הדם בתוכו. ולכן יש לתת כמות מרובה של מים קרים קודם לכן בתוך הכלי, כדי שהדם הנוטף יתבטל במים הקרים ולא יאסור את הכלי. (תקמז)

 

"דין כבד עטוף"

אין לצלות כבד עטוף בנייר אפיה או בנייר כסף וכדומה, כיון שכל אלו מעכבים את הדם מלצאת. (ו ר. תקיז)


"דין כבד כבוש"

אם בטעות כבשו כבד במים 24 שעות, הרוצה לצלותו, יש לו על מה לסמוך. (תקיד)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏