כשרות- "דיני צליית הבשר"

"הלכות ודיני צליית הבשר". מתוך חוברת 'כשרות המטבח בהלכה' של הרב דוד שלמה נקי שליט"א: "מדוע לא צריך למלוח כשצולים בשר?". "האם מותר לשים בצל בשיפוד אחד עם בשר". "האם צריך לייחד סכין לחיתוך כבד". "דין הפיכת השיפוד בצלייה". "דין שימוש חוזר בשיפוד או ברשת". "הוצאה והשהיית הבשר בשיפוד". החילוק בין אשכנזים לספרדים

 "מדיני צליית הבשר"

האש שואבת

כשצולים את הבשר אין צורך למלחו, כיון שהאש שואבת ושורפת את הדם כולו, ולכן די בהדחת הדם שנראה על פני החתיכה. וטוב לפזר מעט גרגירי מלח סמוך לצלייה מיד. (ח. תקלו)

 

"דין בצל בשיפוד עם בשר"

מותר לכתחילה לתת בצלים או תפוחי אדמה בשיפוד עם הבשר ולצלותם יחד, שאפילו אם יבלע מדם הבשר, כבלעו כך פלטו ויישרף מחום האש. (ו קצח. תקמא)

 

"ייחוד סכין לחיתוך כבד"

כבד או בשר הנצלה על האש, מותר לחתוך ממנו בסכין בעודו על האש, אף שעדיין לא נצלה כל צרכו, ולא נאסר הסכין מחמת הדם. 

וכן מותר לנעוץ מזלג בכבד ובבשר, כדי להפכו מצד אל צד. כי כלל בידינו "כבולעו כך פולטו", דהיינו שכשם שנבלע הדם בסכין באמצעות החום, כך גם נפלט הדם מהסכין באמצעות החום. ובני אשכנז מחמירים בכל זה לכתחילה. (ו קצז. תקלח)

 

"דין הפיכת השיפוד בצלייה"

מותר לגלגל ולהפוך את השיפוד מצד לצד אף בתחילת הצלייה, מפני שהאש שואבת ושורפת את הדם בכל מצב. ובני אשכנז מחמירים שלא להפכו. (ו קצז)

 

"שימוש חוזר בשיפוד או ברשת"

שיפוד או רשת שצלו בהם כבד או בשר, מותר לצלות בהם שנית ללא ליבון. ואין חשש לדם הנבלע בהם, כי כלל בידינו 'כבולעו כך פולטו'. ובני אשכנז מחמירים בזה לכתחילה. (תקמב)

 

"הוצאת השיפוד מהאש"

מותר להוציא את השיפוד מהאש באמצע הצלייה, כדי לראות אם נצלה הבשר היטב או כדי לסדר את הגחלים. (תקמא)

 

"השהיית הבשר בשיפוד"

מותר להשהות את הבשר בשיפוד אף שהוסר מהאש, ואין חוששים שמא יחזור הבשר החם ויבלע מהדם הבלוע בשיפוד, ובני אשכנז מחמירים בזה. (תקמג)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏