וישלח- "ביד מי המפתח?"

"סיפור עם מוסר השכל לפרשת וישלח". יש הסבורים כי המפתח נמצא רק בידי אלוקים, לעומתם יש הסבורים כי המפתח נמצא בידי אדם. אך מי מהם צודק?! בא יעקב אבינו ומלמד כי השילוב הנכון הוא גם אמונה בה' וגם השתדלות בדרך הטבע...

"ביד מי המפתח?"

"סיפור עם מוסר השכל לפרשת השבוע - וישלח":

יהודי וגוי גרו בשכנות. בביתו של הגוי החלה מכת גניבות, ידע הגוי כי אצל היהודי - שכנו ישנן תשובות לכל אירועי החיים... ניגש אליו ושאל: "האיך ייתכן כי בביתך אין גניבות כלל?"

השיב היהודי בתמימות: "האינך יודע - המזוזה שבפתח ביתנו שומרת עלינו!"

התלהב הגוי מההמצאה, ביקש מזוזה וקבע אותה על דלת ביתו.

כעבור זמן מה, נקש הגוי בדלת ביתו של היהודי, וביקש להחזיר את המזוזה... 

היהודי נדהם ושאל: "מה קרה?! זה לא עזר?!"

ענה הגוי בביטול: "תשמע, דווקא המזוזה הצליחה לעצור יפה את מכת הגניבות. רק בעיה אחרת צצה.., ראה מאז ששמתי את המזוזה... כל רבע שעה דופקים לי בדלת ומבקשים ממני צדקה"...

הסיפור מצחיק אך המסר ממנו עצום!

לא פעם אנו עומדים בפני דילמות מורכבות. לאחד בעיות בריאות, לשני בעיות בפרנסה, מגוון של דילמות שמכולם עולה השאלה: "איך אני מתמודד מול האתגרים הללו?"

כאן ניתן לחלק את הדעות לשניים:

יהיו את אלו שיתלו מבטחם בה' אלוקים לבדו! 

כשצצה להם בעיה הם יפנו אליו, יעשו כל שצריך: תפילה בשיברון לב, צדקה תציל ממות, ירוצו לבדוק תפילין ומזוזות ויתחזקו בתורה וביראת שמים... 

הן הכל מאיתו יתברך ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים... אלו לא יעשו מאומה על מנת 'להציל את המצב'...


מנגד יהיו כאלה שבתפיסתם: "ה' לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו!". 

כשבאה לפניהם דילמה המצריכה תקציב נוסף לתקציב השוטף של הבית - יזנחו הם את בית הכנסת, יוותרו על התפילה במניין ויעשו כל שיש לאל ידם להכביר בשעות נוספות על מנת להשיג את ההון הדרוש להם לפתרון הבעיה...


השתדלות ואמונה

בפרשת השבוע מספרת התורה על ההכנה של יעקב אבינו לקראת המפגש עם אחיו (זה שאמר: "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"...) 
יעקב מתכונן בשלשה דברים: 
  1. הוא שולח מתנות לעשיו - פיוס
  2. מכין ומתארגן לקראת מלחמה אפשרית 
  3. מתפלל אל הקב"ה מקירות ליבו.

יעקב אבינו בדרכו מעביר מסר ומלמד את בניו כי אין לבחור באחת מהדרכים הללו אלא לשלב בין שתיהן. 

מצד אחד האמונה באלוקים ובנוסף לעשות את ההשתדלות. 


הרב אריה לוין שאל פעם: 
מדוע במילה "דאגה" נמצאות האותיות הראשונות שבא'-ב' למעט האות ב'?


והוא השיב:
האות ב' מייצגת את מידת הביטחון בהקב"ה. 

כאשר יהודי נסוך אמונה וביטחון בה', אין מקום לדאגה... עם זאת עדיין נדרשת השתדלות בדרך הטבע.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏