ויצא- "החובה לכבד ולא לפגוע"

"וורט לפרשת השבוע ויצא" התורה מדגישה: "וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה" – הוא אהב את רחל, בגלל מה שהיא עשתה עם לאה! מדוע לא כעס יעקב אבינו על רחל הרי היא גרמה לכל הבלאגן הזה בכך שמסרה את הסימנים?! ביאורו הנפלא של ר' שלום שבדרון המסביר שכבוד האדם באשר הוא חשוב הוא מאוד וכולם חייבים בו...

"החובה לכבד ולא לפגוע"


"וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה..."


נשאלת השאלה:

מעניין לראות שאחרי שרחל מוסרת את הסימנים לאחותה ויעקב מרגיש בבוקר שרימו אותו, הוא פונה ללבן וללאה בתלונות קשות - "למה זה רימיתני?" לעומת זאת היחידה שיעקב אבינו, לא בא אליה בטענות, זו רחל. מדוע?! 


והרי דווקא היא עשתה את הכל הפנצ'ר... הרי היו לה סימנים והיא מסרה לאחותה?!...


גם אם נאמר שרחל אמנו התכוונה למנוע את הביזיונות מלאה... יפה מאוד... אבל למה על חשבון יעקב, שנתן לך את הסימנים?!


נוכל להבין את התשובה על ידי מעשה שהיה:

'החזון איש' ביקש משני חסידיו שיעשו טובה.... יש לו עוגמת נפש, שפלוני עוד לא מצא שידוך... "אנא תמצאו לו שידוך!" ציווה...

הם באמת מצאו לו שידוך... והגיעה העת לעשות תנאים...


אמר להם החזון איש: "כשיגיע הזמן שהכול יהיה מוכן ויצטרכו רק להקריא את התנאים, תקראו לי"...


הגיע הזמן... כולם היו מוכנים... באו לקרוא לחזון איש, אבל ראו שהוא יושב עם איזה זקן וזקנה ולא רצו להפריע לו... אמרו לעצמם "נחכה עד שיסיים"...


הזמן חלף והם רואים ששום דבר לא זז... הם נגשו אל פתח הדלת והראו את עצמם, וכשהרב יראה שהם נמצאים, ואז הוא יבין שמחכים לו לשטר התנאים.


הרב ראה אותם, התעלם והמשיך לדבר עם הזוג הזקנים...

אמרו הם, אם הרב לא קם, כנראה שמדובר כאן במקרה מורכב... ורצו לשמוע על מה מדובר... 


הקשיבו ושמעו שהזקן אומר לחזון איש: "רבי, כמה חוטים אדומים לקנות?"

ו'החזון איש משיב במתינות: "תקנה 24"


"וכמה מחטים לקנות?", "נראה לי שיספיקו 60" אמר הרב.

"רבי, עכשיו יצא לשוק כפתור חדש, מוזהב, עם שחור באמצע... כמה מזה לקנות?"

"אם זה משהו חדש... תקנה 6"...


פעורי פה הביטו האחד אל חברו כשואלים: "מה זה, החזון איש פותח חנות עכשיו?!"

סיימו הזוג זקנים עם החנות שלהם... קמו והלכו...


אמר להם החזון איש – אתם בטח מתפלאים, אני יסביר לכם: 

הזקנים האלה, ה' ישמור, איבדו את כל המשפחה שלהם בשואה... הפסידו הכל... נודדים בעולם... אז יעצתי להם לפתוח חנות, ומידי פעם הם באים להתייעץ איתי לגבי המלאי... אז אני מדבר איתם, וזה נותן להם קצת עידוד.


"אבל הרב יודע שכולם מחכים... ובכל זאת?!" - שאלו הם.


החזון איש השיב בתקיפות:

מה פירוש "כולם מחכים"? וכי הם לא צריכים להשתתף במצווה הזאת, לעזור לזקנים האלה?! 


אלא מה? הם לא כולם יכולים,  אבל אני יכול... ועכשיו שכולם חיכו לי, שאעזור לזקנים, ממילא, הם גם השתתפו במצווה של החסד, עם הזקנים האלה...


מסביר ר' שלום שבדרון:

כשרחל הלכה ועשתה את המעשה הזה, למסור את הסימנים, היא ידעה שהיא פוגעת ביעקב, אבל היא ידעה שיעקב חייב באותה המצווה - לא לפגוע בלאה... בדיוק כמוה!

ולכן לא היה כאן מקום לשאול, אם הוא מסכים או לא?!

ולכן היא היחידה שהוא לא כעס עליה!


ובפרט שהתורה מדגישה: וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה – הוא אהב את רחל, בגלל מה שהיא עשתה עם לאה!


רחל ויתרה על הבעל שלה... (היא הרי לא ידעה שאחרי זה, היא תתחתן עם יעקב). ולא רק זה, היא גם ויתרה על הבכורה, ועל מלכות כהונה ולוויה, כי היא ידעה שכבוד האדם באשר הוא חשוב הוא מאוד גם במחיר כזה...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏