כשרות- "כלים לבשר וכלים לחלב"

"הלכות ודיני כלים לבשר וכלים לחלב". מתוך חוברת 'כשרות המטבח בהלכה' של הרב דוד שלמה נקי שליט"א: "האם מותר להדיח כלים חלבי ובשרי בכיור אחד?". "דין בשר וחלב בכיור שנסתם". "האם צריך להקפיד על בשר וחלב גם בשיש שבמטבח?". "האם צריך להקפיד שיהיה סקוטש לבשרי וסקוטש לחלבי?". זהירות! בשמן רותח לאשפה. "דין בשר וחלב במיקרוגל". "דיני בשר וחלב בתנור אפייה". "טעה ואפה בתנור חלבי בשר ולהפך". "דין נט בר נט דהיתרא". "האם מותר לחמם פיתות במיקרוגל בשרי ולאוכלם עם חלב?". "האם מותר להדיח כלי בשר וכלי חלב יחד במדיח הכלים?"

 "כלים לבשר וכלים לחלב"  

שני כיורים

טוב שיהיו שני כיורים במטבח, אחד לכלי בשר ואחד לכלי חלב. ומכל מקום אם יש רק כיור אחד, מותר להדיח שם כלי בשר במים חמים, ולאחר מכן להדיח כלי חלב במים חמים מיד, וכן להפך. (תעד)

 

"דין בשר וחלב בכיור שנסתם"

כיור שמדיחים בו כלי בשר וכלי חלב ונסתם הכיור, רשאי לשפוך מים רותחים בתוכו כדי לפתוח את הסתימה, כיון שאף אם נשארו שם חתיכות גבינה ובשר, הרי הם פגומים מחומרי הניקוי, ואין בהם איסור בישול בשר בחלב. (קעד)

 

"בשר וחלב על השיש במטבח"

טוב לייחד שיש אחד לשימוש מאכלי חלב, ושיש אחד לשימוש מאכלי בשר. (תסד)

 

"סקוטש לבשרי וסקוטש לחלבי"

טוב לייחד סקוטש אחד להדחת כלי בשר, וסקוטש אחד להדחת כלי חלב. ומכל מקום אם אין לו אלא סקוטש אחד, רשאי להשתמש בו לכלי בשר, ואחר כך ישטפנו היטב וישתמש בו לכלי חלב, וכן להפך. (תפג)

 

זהירות! בשמן רותח לאשפה

פעמים ומטגנים קציצות בשר במחבת, ומחמת שאין רוצים לשפוך את השמן בכיור שלא יגרום לסתימה, שופכים את השמן לפח האשפה. בזה יש לשים לב, שלא לשפוך את השמן על שאריות גבינה או חלב, שנמצא שעובר על איסור בישול בשר בחלב מעירוי של השמן הרותח מכלי ראשון, או שימתין וישפוך את השמן רק לאחר שיתקרר. (קעט)

 

"בשר וחלב במיקרוגל ללא גופי השחמה"

מיקרוגל שרוצים לחמם בו גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב, הדבר אפשרי באופן הבא: למשל, אדם שעל פי רוב רוצה להשתמש בו רק לחמם מאכלי בשר, ייחד את המיקרוגל למאכלי בשר, וכשירצה לחמם בו מאכלי חלב, יעטפם בשקית ניילון סגורה או בקופסה סגורה לגמרי בלי חורים. וכן להיפך אם דרכו לחמם בעיקר מאכלי חלב, ייחד את המיקרוגל למאכלי חלב, וכשירצה לחמם בו מאכלי בשר, יעטפם בשקית ניילון סגורה או בקופסה סגורה לגמרי בלי חורים. (קסז)

 

"בשר וחלב בתנור אפייה"

תנור אפיה שיש בו שני תאים, צריך לייחד תא אחד למאכלי חלב בלבד, ותא שני למאכלי בשר בלבד. וכן צריך לייחד תבניות לחלב לבד, ולבשר לבד. (תצד)

 

תנור אפיה שיש בו תא אחד בלבד, ואפה בו מאכלי בשר, ורוצה עתה לאפות בו מאכלי חלב, ימתין 24 שעות לאחר השימוש בבשר, וינקה את התנור היטב מכל שיירי מאכל או שומן שנדבקו בדפנות התנור, ואחר כך ידליק את התנור כחצי שעה בחום הגבוה, כדי שאם נשארה איזו זיעה וטעם בדפנות התנור מהמאכל הקודם, יישרף הכל כליל על ידי היסק זה, ואז יאפה מאכל חלבי. ופשוט שישתמש בתבניות נפרדות למאכלי חלב לבד ולמאכלי בשר לבד. (תצב)

 

"שימוש בתנור אפייה בו ביום לבשר וחלב"

אם רוצה להשתמש בתנור למאכלי חלב בתוך 24 שעות שהשתמש בו למאכלי בשר, ינקה את התנור היטב בחומרי ניקוי פוגמים כמו 'סנט מוריץ', 'סנו תנורים' וכדומה, ויסיק אותו חצי שעה ויותר על החום הגבוה וישתמש בו למאכלי חלב.

 

"טעה ואפה בתנור בשרי חלב ולהפך"

תנור בשרי שלא עברו עליו 24 שעות, והסיק אותו מעט קודם שהשתמש בו, אך לא ניקה אותו בחומרי ניקוי, וטעה ואפה בו עוגת גבינה או בורקס חלבי, מותרים באכילה. והוא הדין, אם טעה ובישל מרק בשרי בתנור חלבי שלא עברו עליו 24 שעות, שמותר המרק באכילה. (יבי"א ח"ה סימן ז)

 

נ"ט בר נ"ט דהיתרא, מותר. [נותן טעם בן נותן טעם של היתר, מותר]

סיר שבישל בו בשר ושטף אותו היטב, ואין בו שום שאריות שומן, ורוצה לבשל בו מאכל פרווה, כגון אטריות כדי לאוכלם עם גבינה, לבני ספרד מותר לעשות כן לכתחילה אפילו מיד אחר בישול הבשר, משום שכלל גדול בידינו "נותן טעם בן נותן טעם של היתר, מותר". דהיינו, שהבשר שמתבשל בסיר נותן טעם בסיר, והסיר נותן טעם באטריות, וזה עדיין היתר בהיתר אטריות עם טעם בשר, ואת האטריות אוכלים עם גבינה, נמצא שהטעם הבשרי רחוק מהמאכל החלבי הרבה. לא כן, אם טעה ובישל חלב בסיר בשרי, טעם הבשר הבלוע בסיר, נפגש ישירות עם החלב ונותן בו טעם ואוסרו.

 

וכמו כן, אם טיגן שניצל עוף או קציצות בשר במחבת, וניקה אותו היטב היטב מכל לחלוחית של שומן, רשאי לטגן בו ביצה, כדי לאוכלה עם גבינה. (תטו. שו"ת יביע אומר חלק ט יורה דעה סימן ד. ז עד)

 

"דין חימום פיתות במיקרוגל"

מותר לחמם פיתות במיקרוגל בשרי, או לאפות בורקס תפוח אדמה בתנור בשרי, כדי לאכלם עם חלב, וכן להפך בתנור חלבי כדי לאכלם עם בשר. ובתנאי שהתנור והמיקרוגל נקיים לגמרי מכל שיירי שומן. [ואף לבני אשכנז יש להקל בתנור או מיקרוגל, ורק בתבשיל פרווה בסיר, יש להחמיר כדלהלן.]

 

שמן בשרי

ופשוט שכל זה דווקא שטיגנו ביצה באותו מחבת שטיגנו קודם בשר, אבל אם טיגנו ביצה באותו שמן שטיגנו בו קודם לכן בשר, אסור לאכול ביצה זו עם חלב, ועליו להמתין שש שעות לאכילת חלב. (תיד)

 

ודע, שכל דין נ"ט בר נ"ט לא נאמר אלא בבשר וחלב, שכל אחד לבדו עם האטריות הוא היתר בהיתר, אבל סיר 'בן יומו' הבלוע ממאכל איסור, ובישל בו בטעות מאכל היתר, נאסר התבשיל באכילה, אלא אם כן 'אינו בן יומו', שאז הוא נותן טעם לפגם, ומותר לאכול את התבשיל, והסיר צריך הכשר בהגעלה או ליבון, כדלהלן.

 

בני אשכנז, מחמירים בדין זה של "נותן טעם בר נותן טעם", ולא מתירים אלא אם כן כבר עירב את הגבינה עם האטריות או הביצה שהתבשלו בסיר בשרי, שאז מותר לאוכלם יחד, אבל לכתחילה לא יערב גבינה עם האטריות. (הרמ"א סימן צה סעיף ב)

 

מדיח כלים

שאלה: האם מותר להשתמש במדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב יחד, או לא?

 

תשובה: ראשית, נבאר את דרך פעולת מדיח הכלים. לאחר ניקוי הכלים מכל לכלוך גס, ומכל שאריות המאכלים, שיכולים לגרום לסתימה במדיח, מניחים את הכלים בתוך המדיח במגש העשוי מרשת, כדי שהמים יוכלו להגיע לכל מקום בתוך המדיח, וכך פעולת הניקוי תתבצע בשלמות. בדלת המדיח, בתאים המיועדים לכך, מניחים חומר ניקוי וחומר הברקה, וסוגרים את דלת המדיח. פעולת ההדחה מתבצעת בכמה שלבים, בשלב הראשון נכנסים מים קרים לתוך המדיח לאגן שבחלקו התחתון של המדיח, ובאמצעות משאבה מוזרמים המים בלחץ דרך ממטרות, שנמצאות אחת בחלק העליון, והשני בחלק התחתון של המדיח, והמים מותזים בלחץ בכל חלל המדיח. פעולה זו שנמשכת כמה דקות, גורמת לשטיפת הכלים מכל הלכלוך הממשי שנמצא עליהם, ואחר כך יוצאים המים החוצה עם שאריות הלכלוך שיצאו מהכלים. בשלב הבא, נכנסים שוב מים קרים לתוך המדיח, ואז גם נפתח התא שבו נמצא חומר הניקוי, והחומר מתערבב עם המים, בשלב זה מופעל גם גוף חימום שנמצא בתחתית המדיח והוא מחמם את המים. המים אמורים להתחמם עד טמפרטורה של 55 מעלות בתכנית הדחה קלה, המיועדת לצלחות וסכו"ם, או עד 70 מעלות בתכנית הדחה יותר חזקה, המיועדת לסירים. במשך כל פעולת החימום מבוצעת התזת המים עם חומר הניקוי דרך הממטרות על הכלים שנמצאים בתוך המדיח, וכל השומן והלכלוך נשטף החוצה. אם הצטבר לכלוך גס יותר, הוא נעצר על גבי מסננת הנמצאת בתחתית המדיח, ונותר שם מבלי יכולת לעלות חזרה לחלל המדיח. לאחר מכן, נכנסים שוב מים לתוך המדיח, ומתבצעת שטיפה של הכלים במים נקיים. בתכניות מסוימות השטיפה מתבצעת במים חמים. לקראת סיום השטיפות נפתח תא עם נוזל ההברקה שהוא מתערבב עם המים ומותז על הכלים, ובשלב האחרון מתבצע ייבוש הכלים.

 

לפי המבואר, אף אם נאמר שמחמת המים החמים, בולעים הכלים משאריות הבשר והחלב, הרי שמאחר והמים הם פגומים לאכילה מחמת חומרי הניקוי, נמצא שהם בולעים טעם פגום מתחילה, ובזה לא אסרו רבותינו "נותן טעם לפגם" אפילו לכתחילה, כמבואר בשלחן ערוך (סימן צה סעיף ד), וברשב"א, הר"ן, המאירי. ובאחרונים רבים, ומהם: צמח צדק, חכם צבי, כנסת יחזקאל, שאגת אריה, פרי תואר, קול אליהו ישראל, מהר"י נבון רבו של החיד"א, מהר"י עייאש, הגאון החיד"א, זבחי צדק, שלחן גבוה, בית דוד, הגר"ח פלאג'י, יד אפרים ועוד. 

על כן, מותר להדיח כלי בשר וכלי חלב יחד במדיח הכלים. (יבי"א ח"י יו"ד סימן ד)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏