בשלח - והמים להם חומה

"משל ונמשל לפרשת בשלח". "והמים להם חמה מימינם ומשמאלם" מדוע נכתבה המילה חומה ללא ואו?! "משל ונמשל לשבת בשלח" המבארים את הסיבה לכעס של שר הים והיכן שפך את זעמו...

והמים להם חומה


"והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"

מעניין לראות שבתורה נכתבה המילה "חומה" בכתיב חסר – "חמה".  

המדרש מספר כי בשעה שעברו ישראל את הים עמד מלאך אחד וקטרג עליהם, הכיצד זוכים עובדי עבודה זרה לנס שכזה?! 

מיד ציווה הקב"ה על שר הים, הממונה על הים, ונתמלא הוא חימה! 

שאל הקב"ה: "וכי ברצונם עבדו ישראל עבודה זרה? והרי מחמת השעבוד ששעבדום מצרים?! מיד שפך שר הים חמתו על המצרים. 

 המגיד מדובנא זצ"ל ממשיל זאת במשל נפלא: 

לשני סוחרים, ראובן ושמעון, שהיו חנויותיהם בשכנות. 

פעם אחת פיתה שמעון את אחד המשרתים בחנותו של ראובן, שיגנוב סחורה מאדוניו וימכור לו. המשרת, שהיה איכר פשוט, נכשל בחלקות לשונו של שמעון, ועשה כאשר פיתוהו, גנב סחורה מאדוניו ומכרה לשמעון. 

כיון שאיש לא שם לב למעשה, שב המשרת וגנב מדי פעם בפעם ומכר לשמעון.

לימים הרגיש ראובן כי גניבה מתרחשת בחנותו, התקין מצלמות, ולאחר מעקב קצר גילה מיד מי הוא האשם בדבר, עם זאת כיון שחכם היה, לא גילה לאיש דבר אלא, תבע את משרתו לדין. 

הגיש ראובן אל הדיינים רשימה מפורטת של הסחורה הגנובה ועד מהרה הוציאו פסק דין כי המשרת חייב לשלם לאדוניו על כל הסחורה הגנובה כמו שיעריכה סוחר מומחה. 

הזמין ראובן את שמעון שכנו אל בית הדין ואמר לדיינים כי אין מומחה כמותו להעריך סחורה. 

שמעון, בצביעותו הרבה, עשה עצמו כידידו של ראובן, וכדי לשאת חן בעיניו הגזים בהערכתו את הסחורה ועל כל פריט נקב מחיר כפליים משוויה האמיתי. 

כשסיים שמעון בהערכת הסחורה, מיהר ראובן להציג את הרשימה המפורטת לדיינים ואמר: 

"מורי ורבותי! כעת ברצוני לתבוע את הגנב האמיתי הלא הוא שכני שמעון, שפיתה את משרתי לגנוב ממני, ועתה עליו לשלם לי ככל אשר העריך בעצמו את שווי הסחורה!"... 

והנמשל הוא: 

המקטרג ביקש להזיק לישראל ומשום כך, העליל עליהם שעבדו עבודה זרה, עד שנתמלא שר הים חימה, ולבסוף את אותה חימה שפך על ראשי מצרים...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏