כשרות- "שבת או כשרות מה עדיף?"

"כשרות ראשונה במעלה!". תשובה שנתן הרב שך זצ"ל לחוזר בתשובה לגביי העדפה של קיום מצוות מתוך חוברת 'כשרות המטבח בהלכה' של הרב דוד שלמה נקי שליט"א: במה כדאי להתחיל? "האם כשרות קודמת לשבת?", "האם כשרות קודמת לטהרה", או אולי לשיעורי תורה?, האם כשרות קודמת לתפילין ולתפלה?...

"מה עדיף לשמור, שבת או כשרות?"

איזו מצווה כדאי לבחור?

ומעשה שהיה לאחרונה, באדם שנרשם לסמינר ליהדות. שמע, לראשונה בחייו, סידרת הרצאות רצופה, ממוקדת, מאירת עיניים. הוכח בעליל שיש בורא לעולם, יש תכלית ומטרה לבריאה. האדם אינו מכונה כפייתית של: מזון - עבודה - שינה - וחוזר חלילה. דורשים ממנו תפוקה, עבודת ה' ומצוות. החיים כאן הם גשר צר מאוד, והעיקר להגיע לעולם הבא טעונים בזכויות. הוא שוכנע בכל ליבו בדברים.

 

אבל מה? גם ליצר הרע יש מה לומר... בקיצור: הכל נכון, אבל זה קשה. קשה לשנות אורחות חיים מן הקצה לקצה, קשה לעשות מהפך מחושך לאור, מפריקת עול לקבלת עול. "אתם יודעים מה", אמר, "בשביל המצפון מוכן אני לקבל על עצמי דבר אחד. מה שתאמרו. אחר כך, נראה. צעד אחר צעד, בלי התחייבות. אבל מה שאקבל - אעשה עד הסוף, עם התחייבות".

 

כמה גדולה ההתלבטות, מה רבה האחריות! מה יאמרו לו לקיים? אולי שבת. "שקולה שבת כנגד כל התורה כולה". מומר לחלל שבת - רחמנא ליצלן, כעובר על כל התורה כולה! בכל מלאכה ומלאכה איסור נורא, חיוב כרת. כל הדלקת חשמל, כל כתיבת שתי אותיות, כל לחיצה על הדוושה, נורא! כמה איסורים יחסוך בשמירת שבת. מלבד זאת, הרי "יום זה לישראל אורה ושמחה", כמה אור יזרח בחייו, ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך, והדרך תהיה סלולה!

 

ואולי טהרה. איסורי כריתות ייחסכו, וזה סוד הבית היהודי!

 

ואולי שיעור תורה שבועי, ואפילו יומי. "תורה אור", והמאור שבה יחזירו למוטב.

 

ובכן, מה? קשה ההכרעה, מי ייקח על עצמו אחריות כה גדולה? החליטו לשאול את פי גדול בתורה, פנו אל מרן הגרא"מ שך זצ"ל. ומה הייתה התשובה?

 

"כשרות", הייתה התשובה.

 

השואלים היו המומים: כשרות?! קודמת לשבת, לטהרה, לשיעורי תורה, לתפילין ולתפלה, לכל דבר?!

הבחין הרב בפליאתם, והסביר: "לא, ודאי שלא. יש איסורים חמורים יותר! אבל הלוא תבינו: האדם הזה שמע, השתכנע, אך הדברים לא נכנסו אל ליבו, לא פעלו את פעולתם. 

מדוע? כי הלב אטום! 

ומה סיבת האוטם? מאכלות אסורים! פסוק מפורש הוא: "ולא תטמאו בהם, ונטמתם בם" - לשון טמטום ואוטם הלב. אבל אם יקפיד על כשרות המזון, תתעדן הנפש ויוסר האוטם, וייפתח הלב, וממילא יסכים לקבל הכל: לשמור שבת וטהרה, להניח תפילין וללכת לשיעורי תורה!". וכך היה!!

 

ומעתה, כל אחד מאיתנו החש ומרגיש שליבו אטום ורגשותיו כבויים, יבדוק האם לא חדר אל מטבחו מאכל שאינו כשר בתכלית, ואטם ליבו, החשיך נפשו... 

(מעיין השבוע ג קיז)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏