כשרות- "כשרות עידון לנשמה"

"מבוא לכשרות המאכלים" מתוך חוברת 'כשרות המטבח בהלכה' של הרב דוד שלמה נקי שליט"א: "מדוע צריכים לאכול כשר?". כיצד אדם מתקדש על ידי כשרות המזון? ומה גורם לטמטום הלב?. "משל ונמשל על כשרות" שהביא החפץ חיים להסביר מהי הרגילות למי שאינו נזהר מלאכול מאכלות אסורות... תשובת הרמב"ן לשאלה: "מדוע הקב"ה אסר עלינו לאכול מאכלים מסוימים?"

"כשרות עידון לנשמה"

נאמר בתורה (ויקרא פרק יא פסוקים מג - מה): אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם: כִּי אֲנִי ה' אֱלֹוקיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹוקים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי:

 

טמטום הלב

בגמרא מסכת יומא (דף לט עמוד א) אמרו, תנא דבי רבי ישמעאל, עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמאתם לשון טומאה, אלא ונטמטם לשון טמטום. ואמרו חכמים, אם אדם מטמא עצמו מעט, מטמאים אותו הרבה. מטמא עצמו מלמטה, מטמאים אותו מלמעלה. מטמא עצמו בעולם הזה, מטמאים אותו לעולם הבא. ועוד שנו חכמים, 'והתקדשתם והייתם קדושים', אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה. מקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. מקדש עצמו בעולם הזה, מקדשים אותו לעולם הבא.

 

מתרגל לטומאה

כתב החפץ חיים על התורה (סוף פרשת שמיני), משל למה הדבר דומה:

לסוחר שהייתה לו חנות של בשמים, לימים ירד מנכסיו ונאלץ לפתוח חנות לממכר עורות המעלים ריח רע. בתחילה קצה נפשו של האיש מצחנת העורות שבחנותו, אולם כאשר התרגל במסחרו וישב שם יום ולילה, לא חש עוד בסירחון העורות, ונדמה היה לו כי הוא בעל חנות לעורות מבטן ומלידה. 


הנמשל:

כן הוא העניין עם מי שאינו נזהר מלאכול מאכלות אסורות שמתרגל הוא בכך, עד שליבו ונפשו מיטמטמים והולכים, וכבר אינו מרגיש בסרחון הנבלות וטרפות הבאות לפיו, וקשה לו לפרוש מהן.

 

נעשה גס

וכתב הרמב"ן (שמות פרק כב פסוק ל), כשבא הכתוב להתחיל באיסורי המאכלות, פתח ואמר: 'ואנשי קדש תהיון לי', שראוי הוא שיאכל האדם כל מה שיחיה בו, ולא אסר ה' יתברך את המאכלים אלא בשביל הטהרה בנפש, שיאכל דברים נקיים, שלא יולידו בו עובי וגסות בנפש. על כן אמר 'ואנשי קודש תהיון לי', כלומר אני חפץ שתהיו אנשי קדש, בעבור שתהיו ראויים לי - לדבקה בי, שהרי אני קדוש, לפיכך לא תגאלו נפשותיכם באכילת הדברים המתועבים.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏