הלכות מוקצה בשבת- "כלי שמלאכתו להיתר"

"הלכות ודיני מוקצה - כלי שמלאכתו להיתר" מתוך הלכות שבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "מהו כלי שמלאכתו להיתר?". "דוגמאות לכלי שמלאכתו להיתר". "טלטול כלי שמלאכתו להיתר". "טלטול מיני מאכל בשבת". "האם בשר קפוא הוא מוקצה בשבת?". "דין טלטול תרופות בשבת". "דין טלטול ספר טלפונים בשבת". "דין טלטול מזוזה וספרי קודש בשבת". "דין טלטול תפילין בשבת". "האם מותר לענוד שעון יד דיגיטלי בשבת?". "דין טלטול אופניים בשבת"

כלי שמלאכתו להיתר


"הגדרת כלי שמלאכתו להיתר"

כל חפץ ששימושו לדברים מותרים, הרי הוא כלי שמלאכתו להיתר. 

ואין צריך שיהיה מיוחד רק לדברים מותרים, אלא גם אם הוא מיועד למלאכות איסור ולמלאכות היתר, ואפילו רוב שימושו למלאכות איסור, כיון שמיועד גם למלאכות היתר, הרי הוא כלי שמלאכתו להיתר. (ה"ע ג קצט. שבת ג נא)

 

"דוגמאות לכלים שמלאכתם להיתר" - כיסא, שולחן, סכו"ם, בקבוק, פקק, סיפולוקס, בגדים, סבון, כובע ניילון, תכשיטים, כלים יקרים לקישוט, כלי פסח, מפתח, מניפה, משקפת, מטאטא, טרמוס, שעון יד, שעון קיר, סטנדר. (שבת ג ח, לד, לו, לט, מב, מו, מט, צ)

 

"דין טלטול כלי שמלאכתו להיתר"

כלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו לכל צורך, כמו: לסידור הבית, מחמה לצל שלא יתקלקל, שלא ייגנב וכיוצא, אבל ללא שום צורך כלל, אסור. 

על כן, אין להזיז כיסא, מפתח וכיוצא, ללא שום צורך. כן פסקו: הרמב"ם, רש"י, הרשב"א, הר"ן, ריא"ז, המאירי, הרמ"ך, ארחות חיים ועוד. וכתב המגיד משנה שהמתירים אין להם על מה שיסמוכו. וכך פסק מרן בשלחן ערוך (סימן שח סעיף ד), וכן דעת הרמ"א, הזכרונות, הלבוש, מעשה רוקח, הגר"א, הגר"ז, היעב"ץ, השל"ה, תפארת ישראל, מאמר מרדכי, חיי אדם, בן איש חי, שלחן עצי שיטים, גדולות אלישע, מנחת שבת, קצור שו"ע גנצפריד, המנורה הטהורה, קצות השולחן, כף החיים, דברי שלום, שמירת שבת כהלכתה ועוד. וכתב בערוך השולחן, ומי יבוא להקל בדבר שהבית יוסף פסק להחמיר, ואין מי שחולק עליו. (שבת ג א)

 

לאור האמור, בשעת הסעודה אין להתעסק בכלים שעל השולחן ולהזיזם שלא לצורך כלל. אולם מי שידיו עסקניות, ומשחק בכפות ומזלגות כדי להשקיט את העצבים שלו, יש לו על מה לסמוך. (שבת ג ז)

 

"טלטול מיני מאכל בשבת"

מותר לטלטל מאכל ומשקה אפילו שלא לצורך כלל, שלא גזרו בהם איסור מוקצה. וגם מאכל הנאכל בדוחק כביצה חיה, מותר לטלטלו. (סימן שח סעי' ד, לא. שבת ג ט, צו, קיא)

 

בשר בהמה או עוף לא מבושל שנשאר חוץ למקרר, אינו מוקצה ומותר להכניסו למקרר כדי שלא יתקלקל. מאחר ויש מעט בני אדם שאוכלים בשר חי. 

ובנוסף הוא ראוי לאכילה כשהוא טחון או חתוך בסכין דק דק עם מלח ותבלין, ובמסעדות יוקרה ברחבי אירופה, מגישים מאכל מבשר חי טחון עם תבלינים. 

ואף בשבת אפשר לחותכו בסכין דק דק ולאוכלו מתובל. ואף אם לא נמלח מהדם שבו, די לו בשטיפה היטב, כיון שהדם שבפנים לא פירש, ורק כשמבשלו צריך למולחו כדת. ואף אם הוא סרוח ולא ראוי לאכילה לבני אדם, עדיין מותר לטלטלו משום שראוי לכלבים, כמפורש בשלחן ערוך (סימן שח סל"א). (שבת ג יד)

 

בשר קפוא, אף על פי שלא ראוי לאוכלו כך, מכל מקום כיון שאפשר להפשיר ממנו בשבת, אפילו מעט, אינו מוקצה. [ואפילו לקראת סוף השבת, שלא יספיק הבשר להפשיר מאליו, אינו מוקצה, כיון שיכול להפשיר מעט ממנו במים חמים]. על כן, הרוצה להוציא גלידה מהפריזר, והבשר הקפוא מעכב בעדו, מותר לו להזיזו כדי להגיע לגלידה. וכן מקפיא שהפסיק לעבוד, מותר להעביר את הבשר למקפיא של השכנים. ]שבת ג ט[

 

דג שאינו מבושל, אסור לטלטלו, מפני שאינו ראוי לאכילת אדם. ואף על פי שראוי לכלבים, מכל מקום כיון שאין בדעתו ליתנו לכלבים, הקצה אותו מדעתו לגמרי. (שח סל"ב. שבת ג יח)

 

מאכל איסור שראוי לבהמה או לגוי, כבשר נבילה וטריפה, אינו מוקצה. אבל מאכל האסור מחמת דיני שבת, כגון פרי שנשר מהאילן בשבת, או ביצה שהוטלה בשבת, הרי הם מוקצה, כיון שאין בדעתו ליתנם לבהמה וכנ"ל. (שבת ג כב)

 

"דין טלטול תרופות בשבת"

תרופות וכדורים הראויים לחולה שאין בו סכנה, אינם מוקצה. כיון שמצוי חולה שאין בו סכנה בעיר, אף שבבית זה אין חולים כלל. 

וכמו שמותר לטלטל עצמות הראויות למאכל בהמה, אף שהוא עצמו אין לו בהמה. וכיוצא בזה פסק החזון איש בחלב שנחלב בשבת [על ידי גוי וישראל רואהו], שאין החלב מוקצה, הואיל ומצויים בעיר תינוקות וחולים שאין בהם סכנה. (שבת ג יט)

 

"דין ספר טלפונים בשבת"

ספר טלפונים לא מוקצה, הואיל ורשאי לחפש בו כתובת שצריך לה בשבת. (שבת ג לב)

 

"דין טלטול ספרי קודש בשבת"

ספרי קודש, מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל, שלא גזרו בהם איסור מוקצה. ואפילו אם הם מיועדים לסחורה. [ומגילת אסתר מותר לטלטלה, מלבד בפורים שחל בשבת, שאסרו חכמים לקרוא בה, מחשש שמא יטעה ויוציאה לרשות הרבים.] ]סימן שח ס"ד. שבת ג ט[

 

"דין טלטול מזוזה בשבת"

מזוזה אינה מוקצית, ומותר לטלטלה בשבת. מפני שאפשר ללמוד ממנה כמה הלכות בצורת האותיות, ודקדוק האותיות החסרות והיתרות שבה, והשרטוט. ]שבת ג י[

 

"דין טלטול תפילין בשבת"

במקום צורך, רשאי אדם בשבת ללמד נער בר מצווה או בעל תשובה, האיך מניחים תפילין. (שבת ג י, סח) בהיות וישנה מחלוקת הפוסקים אם התפילין מוקצה, ולדעת רוב הפסוקים אינם מוקצה. ואף לחולקים, הרי הם כלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לטלטלו לצורך גופו.

 

"דין טלטול שעון יד בשבת"

מותר לענוד שעון יד שיש בו לחצנים, אור, מחשב וכדומה, ובלבד שיזהר שלא ילחץ. אולם אם השעון אינו פועל, אסור לטלטלו, כיון שאינו ראוי לכלום, אלא אם כן הוא שעון יפה, שאף כשאינו פועל מתקשט בו. (ב תעב, תפג. יחוה דעת חלק ג סימן כג)

 

"דין טלטול אופניים בשבת"

אף שרבותינו האחרונים הורו להחמיר שלא לנסוע באופניים בשבת, כנ"ל בדיני הילוך וריצה בשבת, מכל מקום אינם נחשבים למוקצה, ומותר להזיזם לכל צורך. ( שבת ד מ)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏