הלכות מוקצה בשבת- "מוקצה מחמת חסרון כיס"

"הלכות ודיני מוקצה - מוקצה מחמת חסרון כיס" מתוך הלכות שבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "מהי ההגדרה של מוקצה מחמת חסרון כיס?". "דוגמאות למוקצה מחמת חסרון כיס". "דין מוקצה מחמת חסרון כיס בשבת". "טלטול מוקצה מחמת חסרון כיס אגב היתר". "מה ההבדל בין מוקצה מחמת חסרון כיס לכלי שמלאכתו לאיסור?" "מה יותר חמור טלטול מוקצה מחמת חסרון כיס או טלטול כלי שמלאכתו לאיסור?". "מה ההבדל בין מוקצה מחמת חסרון כיס לכלי היתר יקרים?". "דוגמאות לכלים ואוכלים הכלולים ושאינם כלולים בהגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס"

"מוקצה מחמת חסרון כיס"


"הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס"

כלי שמלאכתו לאיסור, שמקפיד שלא להשתמש בו אלא את השימוש המיועד לו, מחשש שמא יתקלקל או יתלכלך וכדומה, הרי הוא "מוקצה מחמת חסרון כיס", דהיינו שחושש לחסרון בכיסו [כספו]. אבל אם אינו מקפיד עליו כל כך, ומידי פעם משתמש בו שימוש אחר, הרי הוא "כלי שמלאכתו לאיסור" בלבד. (שבת ג פט)

 

"דוגמאות למוקצה מחמת חסרון כיס" - סכין שחיטה, כלי ברית מילה, מצלמה, בולי דואר, צ'קים, קלף לכתיבת סת"ם [ספרי תורה, תפילין, מזוזות], וכיוצא בהם. (שבת ג פט, צ)

 

"דין מוקצה מחמת חסרון כיס"

מוקצה מחמת חסרון כיס, חמור יותר מכלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו. וכל שכן שאסור לטלטלו לצורך עצמו של המוקצה, כגון מהחמה לצל שלא ינזק בשמש. (שבת ג פט)

 

"טלטול מוקצה מחמת חסרון כיס יחד עם היתר"

מוקצה מחמת חסרון כיס שמונח עליו דבר היתר, לכתחילה לא יטלטלו. אך במקום צורך, המיקל לטלטלו יש לו על מה לסמוך. (הרשב"א, המאירי, הרא"ש, מג"א, אור לציון ועוד. עיין שבת ג נז)

 

"הקפדת הבעלים במוקצה מחמת חסרון כיס"

מוקצה מחמת חסרון כיס, תלוי בקפידתם של בעלי החפץ בלבד, ולכן אם הבעלים אינם מקפידים מלהשתמש בו לדבר אחר, הגם שאחרים מקפידים על חפץ כזה, אין זה נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס. (ב שלה)

 

למשל: 

לראובן יש פלאפון שאינו מקפיד עליו כל כך, ונותן לילדיו הקטנים לשחק בו כאוות נפשם. עבורו אין הפלאפון נחשב למוקצה מחמת חסרון כיס, אלא לכלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. לעומתו שמעון שמקפיד על הפלאפון, עבורו נחשב הפלאפון מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלו כלל.

 

נייר בלנק. מחברת

מאחר ובזמנינו הנייר מצוי מאוד, ומשתמשים בו גם שימושים אחרים כסימניה בספר וכיוצא, לכן אינו מוקצה. על כן, נייר בלנק [שמודפס עליו לוגו] או מחברת ריקה שאינו מקפיד עליהם, מותר לטלטלם לצורך גופם או מקומם ככל כלי שמלאכתו לאיסור. אולם נייר צבעוני שמקפידים עליו, הריהו מוקצה מחמת חסרון כיס. (שלחן שלמה אוירבך, הגרי"ש אלישיב, דברי שלום קרויזר, אז נדברו, שבט הלוי ועוד. שבת ג צז)

 

כלי היתר יקרים

כלים שמלאכתם להיתר, אפילו הם יקרים מאוד ומקפיד שלא להשתמש בהם אלא לשימוש המיועד להם, כתכשיטים וכלים לקישוט הבית, אין דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס, אלא ככלי שמלאכתו להיתר, שיתבאר להלן. 


על כן, מותר להסיר תמונה יוקרתית או שעון קיר התלויים לנוי, כדי לראותם מקרוב, ולהחזירם שוב. (כן דעת הרמב"ם, הרא"ה, הרא"ש, מרן השלחן ערוך, תוספת שבת, תהלה לדוד, רבנו זלמן, פני יהושע, יגל יעקב, מנורה הטהורה, נזר ישראל, מנחת שבת, תורת שבת, קצות השלחן, יד יוסף, ערוך השלחן, דברי יואל, אגרות משה, מנחת שלמה, ברית אברהם, נחלת לוי ועוד. ובקנה בושם כתב, שכן דעת המשנה ברורה והחזון איש. שבת ג צ, צא. ב שמו)

 

"דין כלי פסח לגביי מוקצה בשבת"

צלחות וסכו"ם המיוחדים לשימוש בפסח, אף שמקפיד במשך השנה שלא להשתמש בהם, דינם ככלי שמלאכתו להיתר. (באר משה שטרן, אז נדברו, מנחת שלמה. שבת ג ח)

 

פמוטות ומנורות

פמוטות ומנורות יפות המונחות לקישוט הבית, אינן מוקצה. ואפילו אם הדליקו בהן פעם, כל שלא הדליקו בהן בשבת זו, אינן מוקצה. 

ואינן נחשבות אפילו לכלי שמלאכתו לאיסור, משום שאין עושים בהן ממש מלאכת איסור אלא רק משמשים לפעולה אסורה, שמניחים עליהן את הנר והשמן, [וכמבואר לעיל לגבי היתר חלוקת קופות צדקה בשבת]. ואף פמוט שהדליקו בה באותה שבת, איסורה רק משום שנעשית בסיס לדבר האסור וכדלהלן. (שבת ג צ)

 

"דין מוקצה בכלי זכוכית העומד ליפול"

כלי זכוכית יקר המיועד לסחורה העומד ליפול לארץ ולהישבר, מותר לתופסו שלא ישבר, שכן בלאו הכי תכף יהיה מותר לטלטל את הרסיסים כדי שלא יינזק. ואפילו אם הוא יחיד בביתו שאין חשש שיינזקו בו רבים, מותר. (שבת ג קכט. ב שלו)

 

"דין מוקצה לבגדים וכלים העומדים לסחורה"

בגדים וכלים שמלאכתם להיתר העומדים לסחורה, ומקפיד שלא להשתמש בהם, הרי הם מוקצה מחמת חסרון כיס. אבל אם אינו מקפיד, מותר לטלטלם. (שבת ג צד)


"דין מוקצה למאכלים העומדים לסחורה"

מאכלים העומדים לסחורה וראויים לאכילה כמות שהם, אינם מוקצה. כיון שדעתו של אדם על כל מה שראוי לו, שהרי אם יהיה רעב ולא יהיה לו לאכול, יאכל מהם, וכיון שמותרים באכילה מותרים גם בטלטול. (אור שמח. שבת ג צה)

 

"דין מוקצה באתרוגים העומדים לסחורה"

אתרוגי מצווה העומדים לסחורה, כיון שמקפיד עליהם, דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס. ואע"פ שהם מאכלים? מכל מקום כיון שאף הקונים אותם יאכלום רק אחרי חג הסוכות, נמצא שמקצה אותם מדעתו שלא לאוכלם. (שבת ג צו. מנוחת אהבה עמוד רסט)

 

"דין מוקצה במצה שמורה"

מצות שמורה עבודת יד המיוחדות לליל הסדר, הרי הן מוקצה בשבת שלפני הפסח, כיון שמקפיד שלא לאכול מהן כלל עד ליל הסדר. 

אבל מצות רגילות שלא מקפיד עליהן, אפילו בערב פסח שחל בשבת שאסור לאכול מצה ביום, בכל זאת כיון שמותר לתת מהן לקטנים שאינם מבינים בסיפור יציאת מצרים, אינן מוקצה. (שבת ג קיא. חזו"ע פסח רסו)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏