הלכות שבת- "מבוא לדיני מוקצה בשבת"

"מבוא להלכות ודיני מוקצה בשבת" מתוך הלכות שבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "איסור מוקצה בשבת וטעמיו". "מה הסיבה שנאסר מוקצה בשבת?". "דין טלטול מהצד בשבת". "טלטול (בשינוי) כלאחר יד". "האם מותר לגעת במוקצה בשבת?". "דין אחיזה של מוקצה שהגיע לידו". "דין העברת מוקצה מיד אחת ליד השנייה". "אלו סוגי מוקצה יש בשבת?". "סוגי המוקצה בשבת"

"הלכות מוקצה"


"איסור מוקצה בשבת וטעמיו"

אסרו חכמים לטלטל [להזיז] חפצים מסוימים בשבת. ואיסור זה נקרא "מוקצה", מלשון הבדלה, הרחקה ודיחוי מטלטול החפץ בשבת. 

והטעם שאסרו כן, כי חששו שמא יטעו ויוציאו חפצים מרשות [היחיד] לרשות [הרבים], ויעברו על מלאכת "הוצאה" [כפי שבארנו לעיל, שבמקום שאין עֵרוּב, אסור להוציא חפץ מרשות היחיד (מהבית) לרשות הרבים (לרחוב), או להיפך]. (רש"י, הראב"ד והיראים). 

כמו כן, אם היה מותר לטלטל כל חפץ, הייתה השבת נראית בעיני בני האדם כיום חול. ועוד, יש לחוש שאגב הטלטול עלולים לשכוח שהיום שבת, ולהשתמש בחפצים אלו למלאכת איסור (הרמב"ם). (שבת ג א)

 

"טלטול מן הצד בשבת"

מותר לטלטל מוקצה כשאינו נוגע בו ממש בידיו אלא על ידי דבר אחר, ובלבד שהטלטול יהיה לצורך דבר המותר. כגון: קליפות אגוזים ושקדים [שהן מוקצה כדלהלן], מותר לגררן בסכין או מגב לצורך ניקוי השולחן, וכן מותר לאוספם במטאטא לניקוי הבית. (שבת ג קסט)

 

"טלטול כלאחר יד [בשינוי]"

מותר לטלטל מוקצה "כלאחר יד" בגופו, כגון ברגלו, או שדוחפו במרפק, או שנופח בפיו והוא זז וכיוצא, אפילו אם עושה כן לצורך המוקצה שלא ייגנב וכיוצא. 


על כן, המוצא כסף בשבת, מותר לדוחפו ברגלו למקום מסתור שלא יראוהו אחרים. (שבת ג קלו, קסז)

 

"נגיעה במוקצה בשבת"

איסור מוקצה הוא רק כאשר מטלטל [מזיז] את החפץ, אבל נגיעה בלבד, מותרת. לכן מותר להישען על מכונית או לשבת על אבנים גדולות [כי המוקצה מותר בהנאה. ואפילו אם זזו מעט תוך כדי ישיבתו, מותר, שהרי זה טלטול כלאחר יד. (ואם מותר להישען על אילן בשבת, עיין לעיל במלאכת קוצר). אולם מוקצה עגול [כביצה שנולדה בשבת] שבנגיעה לבד הוא זז, נאסר גם בנגיעה. (שבת ג קסא, קסד)

 

"אחיזת מוקצה שבידו"

מוקצה שכבר הגיע לידו, בין בהיתר בין באיסור, מותר להמשיך לאחוז בו עד שיניחהו במקומו, ואין צריך לסלקו מידו מיד. 

למשל: הלוקח פטיש לפצח בו אגוזים [שזה מותר כדלהלן], רשאי בגמר השימוש לאחוז בו עד שיניחהו במקומו. וכן המקלף שקדים ונשארו בידו הקליפות [שהן מוקצה], רשאי לאוחזן עד שיזרקן לפח. וכן אם שכח ולקח מוקצה בידו, רשאי לאחוז בו ולהניחו במקומו. ובכל אופן, אם כבר הניח את המוקצה או שנשמט מידו ונפל, אינו רשאי ליטלו שוב. (סימן שח ס"ג. שבת ג נד, נט, קעא)

 

המוצא כסף בכיסו, אינו חייב לנערו מיד, אלא כשיגיע למקום מוצנע או לביתו, ינער שם את הכסף. ומה שבינתיים מטלטל את המוקצה בכיסו, אין בזה איסור, שכיון שהמוקצה כבר עליו, רשאי להמשיך לנושאו עד שיגיע למקומו, וכנ"ל. (שבת ג ס, קלו, קעא)

 

"העברת מוקצה מיד ליד" - מוקצה שבידו, מותר להעבירו לידו השנייה, אבל לא לידי חברו. (שבת ג נט)


סוגי המוקצה

ישנם כמה סוגי מוקצה שדיניהם שונים זה מזה, ולהלן נבארם אחד לאחד בעזרת ה'. (לכל אחד מהם קישור לדף הספציפי באתר. למעבר, יש ללחוץ על השורה) ואלו הם: 

א. כלי שמלאכתו לאיסור

ב. כלי שמלאכתו להיתר

ג. מוקצה מחמת חסרון כיס

ד. מוקצה מחמת גופו

ה. בסיס לדבר האסור

ו. ביטול כלי מהיכנו. 

ז. מוקצה מחמת מצווה 

ח. מִיגּוֹ דֵאִתְקַצָאי בבין השמשות, אִתְקַצָאי לְכוּלֵי יוֹמָא [מתוך שהוקצה בבין השמשות הוקצה לכל היום]. 

ט. נולד. 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏