הלכות שבת- "כבישה והכנת אוכלים בשבת"

"הלכות ודיני כבישה והכנת אוכלים בשבת". מתוך הלכות שבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "איסור כבישה בשבת". "דין נתינת מלח בשבת". הסבר הקביעה: "אין כובש אחר כובש". "האם מותר להכין סודה בשבת במתקן להכנת סודה?". "הכנת קוביות קרח בשבת". "הכנת טחינה בשבת". "דין ייפוי המאכלים בשבת"

"דיני כבישה והכנת אוכלים בשבת"


"איסור כבישה בשבת"

אסרו חכמים לכבוש ירקות במי מלח או חומץ, מפני שהכבישה דומה לבישול, שמתקן את הירק לאכילה. (סימן שכא ס"ג. שבת ד תמז)

 

"נתינת מלח בשבת"

אין לתת מלח על ארבע וחמש חתיכות ירק שיש דרך לכובשן [כמו: גמבה, גזר, קישוא, כרוב, לפת, עגבניות ירוקות ועוד], או כשמטרתו להפיג חריפותם, או מרירותם, או חמיצותם [כגון: צנון, בצל, לימון], משום שנראה ככובש. 

אבל מותר לתת מלח על חתיכה אחת ולאוכלה, או לטבל כל חתיכה במלח ולאוכלה מיד. וחתיכות עגבניה או מלפפון קלוף או סלט ירקות שאין דרך לכובשם, מותר לתת מלח אף על כמה חתיכות יחד. (לוית חן. שבת ד תמז, תנה)

 

אם נותן שמן או חומץ או לימון על החתיכות, מאחר והם מחלישים את כח המלח, מותר לתת מלח אפילו על הרבה חתיכות יחד, ואינו נחשב ככובש. (הט"ז. שבת ד תנ)

 

פשוט שמותר לתת מלח על ביצה ובשר וכיוצא כדי להטעימם, וכן על מיונז כדי להטעימו ולעשות ממנו רוטב לסלט, שאין זה דומה לכבישה כלל. (שבת ד ערה)

 

הכנת מי מלח - מותר לערב מים עם מלח מועטים כדי ליתנם במאכל, אבל לא יערב מי מלח מרובים, שנראה שעושה כן לכבישה. ואם יש לו צורך במי מלח מרובים, יתן שמן תחילה במים, ואחר כך יתן את המלח, כי השמן מתיש את כח המלח. (שבת ד תנב)

 

יין בחומץ - ירקות שנכבשו בחומץ חזק מדי, רשאי לתת מעט יין כדי להחליש את כח החומץ, אבל אם נותן את היין במטרה שיהפך לחומץ אסור, שהרי זה ככובש. (שבת ד תנב)

 

"אין כובש אחר כובש"

דגים מלוחים או ירקות שנכבשו במי מלח, מותר ליתנם בחומץ להשביח טעמם לאוכלם בשבת, שאין איסור כבישה אחר שכבר נכבשו [כמו שאין בישול אחר בישול]. אבל אסור לתת דגים מלוחים על הפלאטה, כי יש בישול אחר כבישה. (שבת ד תנא, תנג)

 

"דין כבושים שלא נגמרו כל צרכם"

חמוצים שלא נגמרה כבישתם כראוי, אינם מוקצה, כי ראויים לאכילה על ידי הדחק ]שבת ג פו[. ומותר להחזירם לצנצנת להמשך כבישתם, כדי לאכול מהם בשבת. [כי לדעת רבים מהראשונים, אין בישול אחר בישול במאכל שראוי לאכילה בדוחק. ואף שלהלכה מרן החמיר, היינו דוקא בבישול שהוא ספק איסור תורה, אבל בכבישה שאיסורה מדרבנן, מקילים]. ]שבת ד תנב[

 

"כבישה בסוכר"

מותר לפזר סוכר על הרבה חתיכות תותים ואשכוליות וכיוצא, ולהשהותם זמן רב ולאוכלם, שאין כבישה בסוכר. ]שבת ד תנז[

 

"שריית צימוקים במים"

מותר לשרות צימוקים ושאר פירות במים, כדי שיתנו את טעמם במים וישתה מהם בשבת, ואין בזה איסור כבישה, שאין כבישה בפחות מ-24 שעות. (שבת ד תנט)

 

"הכנת סודה בשבת"

מותר להכין סודה במתקן שאיננו חשמלי כמו 'סודה סטרים' או 'סיפולוקס' וכדומה. (שבת ה רפו)

 

"הכנת קוביות קרח בשבת"

מותר למלאות מים במתקן קוביות קרח או בשקית ניילון, וליתנם בתא ההקפאה לצורך שבת. וכן מותר להקפיא רוטב דגים או מרק רגלי בהמה, ואין לחשוש משום "בונה" בכך שהם נקרשים, שאין זה אלא גרמא בעלמא. ובלאו הכי, אין על זה שם בנין, כיון שאין לו קיום כלל. 


וכתב בשו"ת באר משה שטרן, שההיתר ברור כשמש בלי שום פקפוק לכל הדעות, וכן מנהג רוב העולם. 

ובחלקת יעקב כתב, והמחמיר בזה הפריז על המידה. וכן פסקו שביתת השבת, ימי יוסף ידיד, מעשה חושב, חזון איש, הגרש"ז אוירבך, שבט הלוי ושאין בזה איסור נולד, מקוה המים, בצל החכמה, ציץ אליעזר, משנת יוסף, עמק התשובה ועוד. (שבת ד רלח, רפא, שא)

 

"הכנת טחינה, מיונז, רטבים, ג'לי, מטרנה בשבת"

כבר ביארנו במלאכת לש, שמותר להכין מאכלים אלו בשבת, עיין שם.

 

"ייפוי המאכל בשבת"

מותר לדבק מאכלים זה בזה בצורה מיוחדת לנוי. וכן סלט חומוס או סלט ביצים וכיוצא, מותר להחליקם יפה בצלחת, ואין בזה משם בונה. שכשם ש"אין בנין בכלים", כך "אין בנין באוכלים". כי בונה שחייב הוא דוקא כשיוצר כלי מתחילתו, וכן באוכלים כגון "מגבן", שיוצר הגבינה מתחילתה, אבל אם רק משווה ומייפה את האוכלים, אין זה נחשב בונה ומותר. כן כתבו הרשב"א, הריטב"א, הר"ן, ההשלמה, המאירי, אוהל מועד ועוד. (שבת ד רעז)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏