הלכות שבת- "הנאה ממלאכת שבת"

"הלכות ודיני הנאה ממלאכת שבת". מתוך הלכות שבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "הנאה ממעשה שבת". "דין בישל במזיד או בשוגג". "דין מסעדה המבשלת בשבת". בן להורים חילוניים האם מותר לו לאכול ממה שבישלו בשבת?". "הכשר כלים שבישלו בהם בשבת". "מי שכיבס בגד בשבת במזיד האם מותר ללובשו?". "דין הנאה מהדלקת אור בשבת". "דין הנאה ממאכל שהובא ברכב בשבת". "דין הנאה ממלאכות דרבנן בשבת".

"הנאה ממלאכות שבת"


"הנאה ממעשה שבת"

אף על פי שחילול שבת הוא מהאיסורים החמורים ביותר שבתורה, מכל מקום לעניין ההנאה ממנו, נאמר בתורה (שמות לא יד): "ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם". ודרשו חז"ל (חולין קטו ע"א): "היא קודש, ואין מעשיה קודש". כלומר, שמלאכה שנעשתה בשבת, לא אסרה התורה ליהנות ממנה, אבל חכמים קנסוהו שלא ייהנה ממנה, וכמבואר להלן.

 

"בישל בשבת במזיד או בשוגג"

המבשל בשבת במזיד, אסור לו לאכול תבשיל זה לעולם, ולאחרים אסור לאוכלו רק בשבת, אבל למוצאי שבת מותר. 

ואם בישל בשוגג, כגון שלא ידע שהיום שבת, בשבת עצמה התבשיל אסור באכילה לכולם, אבל במוצאי שבת מותר אף למבשל עצמו. (סימן שיח ס"א. שבת ד תיח)

 

"מסעדה המבשלת בשבת"

המבשל בשבת בקביעות לצורך אחרים, אסור לאחרים לאכול תבשיל זה לעולם. על כן, בעל מסעדה שמבשל מידי שבת לצורך הקונים, אסור לאכול מתבשיליו. ובלאו הכי, מצד כשרות המאכלים, אסור גם בימי החול לאכול אצל אדם כזה, אף שבוודאי לא התבשלו המאכלים בשבת. (ג כא, כג)

 

"בישול של הורים מחללי שבת"

בן שזכה להתחזק בשמירת השבת, והוריו עדיין לא זכו, ובא לבקרם במוצאי שבת, ומגישים לו מהתבשילים שבישלו בשבת, מן הדין מותר לו לאכול מהם. 

אך אם חושש שייראה הדבר כהסכמה מצידו על חילול השבת, יאמר להם בנחת שאינו אוכל ממאכל שבושל בשבת, מאחר ונעשה נגד ציוויו של ה' יתברך.

 

הכשר הכלים

מאכל כשר שבישלוהו בשבת במזיד, אף שהוא נאסר באכילה, מכל מקום הכלים אינם צריכים הגעלה. 

על כן, בן שהוריו מחללי שבת אך מקפידים לאכול כשר, מותר לו לאכול מהתבשילים שבשלו בסירים אלו בימי החול. (ג כז)

 

הנאה משאר מלאכות

גם אם עבר אדם על שאר מלאכות במזיד, אסור לו ליהנות מהן לעולם [לבד ממלאכות ברירה והוצאה כדלהלן]. על כן, מי שכיבס בגד בשבת במזיד, אסור לו ליהנות מכיבוס זה לעולם, וילכלך את הבגד ושוב יכבסהו. (שבת ד תמא, תמב)

 

עבר וברר פסולת מתוך אוכל, וחזר ועירב את הפסולת עם האוכל, [כדי שאולי יבטל את מעשיו הראשונים], רשאי לחזור ולברור את האוכל מתוך הפסולת על מנת לאכול לאלתר, כיון שהתבטלו מעשיו הראשונים, ואין כאן הנאה ממעשה שבת. (שבת ד תמב)

 

"הנאה מרדיו בשבת"

השומע רדיו שהדליק שכנו הגוי, לא יאזין לו, שהרי נהנה מחילול שבת של עובדים יהודים בתחנת השידור. וכל שכן אם הדליק שכנו יהודי. (שבת ה רלח)

 

חיילים שנמצאים בחדר עם חייל שלא זכה עדיין לשמור שבת, והדליק את הרדיו, אינם צריכים לצאת מהחדר או לאטום אוזניהם, ודי שלא יטו אוזן לשמוע. ]ג סז[

 

"הנאה מהדלקת אור בשבת"

חייל שאינו שומר שבת שהדליק את האור, אין צריכים חבריו לצאת מהחדר, ודי שלא יהנו מהאור, דהיינו שלא יעשו דבר שלא יכלו לעשותו ללא האור, כגון לקרוא וכיוצא בזה. ומכל מקום לצורך לימוד תורה, אם אין באפשרותם ללמוד במקום אחר, רשאים ללמוד לאור זה. (ג מ, מד)

 

"הנאה מאור בחדר מדרגות שהודלק בשבת"

העולה בחדר מדרגות, ושכנו שלא זכה עדיין לשמור שבת הדליק את האור, רשאי לעלות, ואינו חייב להמתין עד שיכבה האור, כיון שגם בלי האור יכל לעלות. וישים לב שלא לעשות דבר שלא היה יכול לעשותו ללא האור [כגון שבחושך היה ממשמש את צרור המפתחות עד שימצא את מפתח הבית, וכן לא יסתכל בשעון ולא ירוץ במדרגות]. ובכל אופן, אם ברצונו להמתין שיכבה האור, כדי למחות על חילול ה' שהודלק האור בשבת, תבוא עליו ברכה. (ג סב)

 

"הנאה מכיבוי אור בשבת"

אם עברו וכיבו את האור בחדר, מותר לישון שם ואין צריך לעבור לחדר אחר. כי החושך הוא טבעי, ובמעשה הכיבוי חזר המצב לקדמותו. (ג עג)

 

"הנאה מקצר חשמלי שתוקן בשבת"

אם אירע קצר חשמלי בבניין מגורים, ועבר אחד השכנים ותיקן את הקצר, אסור ליהנות ממלאכתו בשבת, ועליהם להוציא את התבשילים מהפלטה, כדי שלא ימשיכו להתבשל באיסור. 

ואם לא הוציאום, אזי תבשיל שלא היה מבושל כל צרכו, או שהיה מבושל כל צרכו אך השביח יותר בעקבות שהופעלה הפלטה באיסור, אסור לאכול ממנו בשבת. אבל אם לא השביח, מותר לאוכלו לאחר שיתקרר, כדי שלא ייהנה מחילול שבת. (ג מב)

 

למשל: 

אם בליל שבת בשעה תשע אירע קצר בבניין, ולאחר שעה תיקנוהו, ולא הוציא את התבשיל המבושל כל צרכו מהפלטה, ובא לאוכלו בעשר בבוקר, כיון שבוודאי הושבח טעמו, אסור לאכול ממנו עד מוצאי שבת. 

אבל אם בשעה תשע בבוקר אירע הקצר, ולאחר שעה תיקנוהו, ובא לאוכלו בשעה אחת עשרה, כיון שלא הושבח טעמו, מותר לאכול ממנו לאחר שיתקרר.

 

"הנאה מחשמל לאחר הפסקת חשמל בשכונה גדולה"

אם אירעה הפסקת חשמל בשכונה גדולה, שמן הסתם יש שם חולים או תינוקות שעבורם תיקון החשמל הוא בגדר פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, וחייבים להחזיר ולספק להם חשמל, יש להקל לאכול מהתבשילים ששהו באותה שעה על הפלטה, אף אם לא היו מבושלים כל צרכם, שכיון שאי אפשר לתקן את החשמל רק לצורך החולים, ממילא נחשב התיקון למעשה היתר. (ה"ע ד לא)

 

"הנאה ממאכל שהובא ברכב בשבת"

חייל העומד על משמרתו בשבת בשדה, והובא לו מהבסיס תבשיל ברכב, מותר לו לאוכלו. ואולם על הרבנות הצבאית לדאוג להבא שלא יקרה כן, ומערב שבת ידאגו לחיילים שבשדות, לבל יצטרכו לחלל שבת עבורם. 

והטעם שמותר לאוכלו, כיון שלא נעשה חילול שבת בגוף המאכל ממש כבישול וכיוצא, אלא רק העבירו את התבשיל באיסור ממקום למקום. ואף אם המאכל הובא מחוץ לתחום, יש להקל לאוכלו, על פי מה שכתב מרן (סימן תה ס"ט): "פירות שהוציאום חוץ לתחום בשוגג, מותרים לאוכלם". וגם כאן לא ברור כלל שהמביא את התבשיל ברכבו עשה כן במזיד, ויתכן שחשב שבתנאים אלו הוא כמו צורך פיקוח נפש, והרי לא קנסו חכמים אפילו בקרוב למזיד. 

וכל שכן שלצערנו הרב, רבים המה החיילים שאינם יודעים מאומה מהי שבת, ואינם מבינים את חומרת האיסורים שבה, ועושים זאת בחוסר ידע משווע, ורחוקים ממזיד כמטחווי קשת. ועיין חזון איש (יורה דעה ס"ס ב) בענין תינוקות שנשבו. (שבת ד תכז)

 

אם הביאו בשבת ברכב מאכלים ומשקאות לבית הכנסת, ראוי להימנע מלאוכלם. ואם הרב חושש מפרצה בשמירת השבת, ראוי שיורה לשומעי לקחו שלא יאכלו מהכיבוד, ובלבד שלא תהיה מחלוקת בציבור. (ג צד)

 

"הנאה ממלאכה שיש בה מחלוקת"

כבר התבאר שאיסור הנאה ממלאכת שבת הוא מדרבנן, לפיכך העושה מעשה ששנוי במחלוקת פוסקים אם מותר לעשותו בשבת או לא, אף שלהלכה נפסק שאסור לעשותו, אם עבר ועשה, מותר ליהנות ממנו בשבת. שכיון שמעשה זה שנוי במחלוקת, אזי לגבי ההנאה ממנו שאיסורה מדרבנן, הרי זה ספק דרבנן שמקילים בו. (שבת ד תכב)

נביא כמה דוגמאות לזה:

א. עבר ונתן מרק מבושל שרובו לח על הפלטה לחממו, מותר לאוכלו. (שבת ד תכב)

 

ב. ספרדי שעבר והוסיף מים חמים לחמין שלא יישרף, מותר לאוכלו. (ג פא)

 

ג. עבר והניח על הפלטה מים שלא התבשלו כדי לחממם מעט, והוציאם קודם שיגיעו לחום שהיד סולדת בו, מותר לשתות מים אלו בשבת. (ג פא)

 

ד. תבשיל שהתבשל מעט באופן שאפשר לאוכלו בדוחק, ועבר ונתנו על הפלטה בשבת כדי לגמור את בישולו, מותר לאוכלו בשבת. (לוית חן נט. ג עח)

 

ה. אם עבר ועירה מים מהמיחם על עלי התה, מותר לשתותו. (שבת ד תכד)

 

ו. אם עבר ובישל בבין השמשות, מותר לאכול התבשיל. (שבת ד תכה)

 

ז. עבר וחתך ירק דק דק שלא על מנת לאכול לאלתר, מותר לאוכלו בשבת. (ה"ע ד קיח)


"הנאה ממלאכות דרבנן בשבת"

נעליים נקיות הראויות לנועלן, וצחצח אותן בשבת במשחת נעליים, אם עשה כן בשוגג, מותר לנועלן בשבת. 

אבל אם עשה כן במזיד, לא ינעלן עד מוצאי שבת. כי באיסורי דרבנן הקילו ולא קנסו בשוגג אלא במזיד. 

ואפילו שמצחצח במשחה ולא בנוזלי, אין בזה איסור ממרח מהתורה, כיון שהמשחה רכה ונימוחה בידיים, ואינה כמו גוש שעווה שמורח על נקב החבית. וכמו כן, כיון שהנעליים היו נקיות וראויות לנועלן, הצביעה בהן אסורה רק מדרבנן. (שבת ה ב, שפה)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏