הלכות בישול- "החזרת תבשיל בשבת"

"הלכות החזרת תבשיל בשבת". מתוך הלכות בישול בשבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "באלו אופנים מותר להחזיר תבשיל על פלטה?". "העברת התבשילים לפלטה אחרת". "באלו אופנים מותר להחזיר תבשיל לתנור בשבת?" והמחלוקת בין אשכנזים לספרדים בזה...

החזרת תבשיל בשבת


אש גלויה. אש מכוסה. פלטה.

כל תבשיל שהוציאוהו מהאש בשבת, אסרו חכמים להחזירו על אש גלויה, אף אם הוא יבש ומבושל כל צרכו, מכיון שנראה כמבשל מחדש בשבת. 

אבל על אש מכוסה או על פלטה חשמלית, מותר להחזירו באופנים מסויימים, ואפילו אם החום השני גדול יותר ממקור החום הראשון שהיו מונחים עליו, מפני שבאלו אינו נראה כמבשל מחדש, שהרי רוב העולם אינם מבשלים בימי החול על אש מכוסה ופלטה, אלא על אש גלויה. 

על כן, באופנים שיתבארו להלן שמותר להחזיר את התבשיל על הפלטה, היינו על הפלטה ממש, ואין צורך להניח איזשהו הפסק של צלחת או נייר כסף וכיוצא. (אגרות משה, ישכיל עבדי, הגרש"ז אוירבך, ציץ אליעזר, שמירת שבת כהלכתה, חוקי חיים, הגרח"פ שיינברג, תפלה למשה, יצחק ירנן שחיבר ועוד. שבת א נד, שבת ד שצד)

 

להלן האופנים שמותר להחזיר תבשיל על פלאטה או אש מכוסה:

א. תבשיל יבש או רובו יבש ומבושל כל צרכו. שהרי אפילו בעודו קר מהמקרר, מותר להניחו על הפלאטה כמבואר לעיל, וכל שכן להחזירו.

ב. תבשיל לח המבושל כל צרכו, שחם בחום שהיד סולדת. שכבר בארנו לעיל שלדעת השלחן ערוך יש בישול אחר בישול בלח, ולכן אסור לתת מרק או תבשיל שרובו לח על הפלאטה בשבת. 

אולם אם הוציא את התבשיל, ועדיין הוא חם בחום שהיד סולדת בו, מותר להחזירו, משום שאין זה בישול חדש, אלא רק המשך הבישול הקודם, כיון שעדיין הוא חם מאוד.

 

בני אשכנז - מקילים להחזיר תבשיל לח אפילו שאין היד סולדת בו, כל שהוא חם מעט ולא התקרר לגמרי (הרמ"א שיח סט"ו). שמן הדין סובר הרמ"א כדעת הראשונים שאין בישול אחר בישול בלח כלל, אך לא מקילים כל כך אפילו כשהתקרר לגמרי, כדי שלא יטעו להקל גם כשלא התבשל כלל. (פרי מגדים, נשמת אדם, משנה ברורה, אגרות משה, חזון איש, מנחת יצחק ועוד. שבת ג תפז)

 

מותר לספרדי לומר לאשכנזי שיחזיר מרק חם מעט על גבי הפלאטה. הואיל ולאשכנזי הדבר מותר. (שבת ד שצז)

 

"העברת התבשילים לפלאטה אחרת"

אם כבתה הפלאטה ורוצה להעביר את התבשילים לפלאטה של השכן, רשאי להעבירם, לפי התנאים המבוארים בהלכה הקודמת. ]שבת א פט, ד שצד. ח"א תקז[

 

תנור חשמלי

בהיות וההיתר להחזיר על פלאטה או אש מכוסה, הוא מפני שאין דרך לבשל עליהם בחול, לכך אין להחזיר תבנית עופות או דגים ותפוחי אדמה לתנור חשמלי ["מצב שבת"], כי כן דרך שימושם בחול, והרי זה נראה כמבשל מחדש.

 

"אופנים שמותר להחזיר לתנור"

לבני ספרד - אם הוציא את התבנית והניחה על השיש שבמטבח או על כסא או שלחן כדי להוציא ממנה את התבשיל, מותר להחזירה לתנור כדי לשמור את חומו. 

אבל אם הניחה על הרצפה, אינו רשאי להחזירה. והטעם, כי לא התירו חכמים לתת נתינה חדשה לתנור [אפילו מאכל יבש מבושל לגמרי], משום שנראה כמבשל מחדש. על כן, כשהניחה על הארץ, נראה שהתבטלה השהייה הראשונה שבתנור, והרי זה כנותן מחדש ולא כמחזיר, אבל אם לא הניחה על הארץ, הרי זה כהמשך השהייה הראשונה, ולא כמבשל מחדש. (רנג ס"ב)

 

לבני אשכנז - גם אם הניח את התבנית על הרצפה, אך הוא עדיין חם מעט, יש להקל להחזירו לתנור, ובפרט במקום צורך. כמו שכתב הרמ"א (סימן רנג ס"ב): יש אומרים שכל תנאי החזרה הם רק כשנטלו מהכירה מבעוד יום ולא החזירו עד שחשכה, אבל אם לקחו משם משחשכה אפילו הניחו על גבי קרקע, מותר. וכן נוהגים להקל, וסומכים עצמם על דברי המקילים, וטוב להחמיר [שלא יניח על הרצפה, ושיהיה בדעתו להחזיר, ואז מותר לכתחילה]. אבל אם נצטנן, אסור. ע"כ. 

וכן כתב הרמ"א בדרכי משה: "רבים נוהגים להקל שלאחר שהוציאו מהתנור, מחזירים לתוכו אע"פ שהניחו על גבי קרקע, כל זמן שהוא חם". ע"כ. וכתב הגאון רבי שלום משאש, שכן היה המנהג במקנאס שבמרוקו, להקל להחזיר על פי דברי הרמ"א אלו.(ח"א תקג)

 

כאמור, תנאי חזרה אלו הם דווקא בתבניות של עופות, דגים, תפוחי אדמה וכיוצא, שהדרך לבשלם בתנור, אבל סירי אורז ומרק, שאין דרך לבשלם בתנור, מותר להחזירם לתנור ללא תנאי חזרה, ובלבד שיהיה התבשיל יבש או רובו יבש ומבושל כל צרכו. אבל אם הוא לח או רובו לח, לבני ספרד - צריך שיהיה חם בחום שהיד סולדת בו. ולבני אשכנז - די שיהיה חם מעט, וכנ"ל בדין חזרת תבשיל על פלטה. (ח"א תצג)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏