הלכות בישול- "דיני הטמנה לשבת"

"הלכות ודיני הטמנה בשבת". מתוך הלכות בישול בשבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "הטמנה לשבת מהי?". "האם מותר לשים שמיכה על הפלטה לשבת?". "באיזה אופן ניתן לשים שמיכה על הפלטה בשבת עצמה?". הסבר הקביעה: "אין הטמנה באוכלים". "הטמנת צונן בשבת". "דין מאכל העטוף בנייר כסף". "האם מותר לחמם בשבת מאכל יבש מבושל כל צרכו על גבי מיחם חשמלי?"

מדיני הטמנה לשבת


"מהי הטמנה לשבת?"

הטמנה, פירושה, שמכסה את הסיר ועוטפו מכל צדדיו. 

ומותר להטמין בערב שבת בכיסוי בד כשמיכה או מגבת וכדומה, שהם שומרים על חום התבשיל שלא יתקרר, אך אינם מוסיפים חום מעצמם. [אבל דבר המוסיף חום, [כמלח וסיד שהיו מטמינים בהם בזמנם] אסרו חכמים להטמין בו אפילו מערב שבת, שמא יטמין בגחלים ויבוא לחתות בהם]. (סימן רנז ס"א)

 

עונג שבת

מצווה להטמין תבשיל בערב שבת, כי זהו כבודה של השבת לענגה במיני מאכלים חשובים הערבים לחכו כשהם חמים ולא קרים. אולם מי שאכילת החמין מזיקה לו או שאינו מתענג במאכל חם, לא יאכל חמין. (א קטז)

 

בחשיבות הטמנת החמין לכבוד שבת, כבר הליץ רבנו זרחיה הלוי בעל "המאור הקטן" (שבת טז סע"ב) במתק שפתיו, וזו לשונו: "כי תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין. וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין [כופר בתורה, כדוגמת הקראים שהיו אוסרים להטמין חמין מערב שבת, מכיון שהוא מתבשל במהלך השבת], ואם מת, יתעסקו בו [בקבורתו] עממים [גויים]. ולהזמין לבשל ולהטמין, ולענג את השבת ולהשמין [בשר שמן], הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין. והאומרים על השמאל שהוא ימין, אנו קוראים עליהם, מי ייתן החרש תחרישון ותהי להם לחכמה". ע"כ.

 

מותר לתת מאכל חי בערב שבת על גבי מיחם או פלאטה ולהטמינו בבגדים, כדי שיתבשל במשך השבת. וכן המנהג לתת ביצים, דגים, חבושים, לפת [שלרא"ם] וכיוצא, חיים, כדי שיתבשלו במשך השבת. (ח"א תרפב)

 

זמן ההטמנה

מטמינים את התבשילים מערב שבת, ואם לא הספיק, רשאי להטמין אפילו בזמן בין השמשות, אבל לאחר צאת הכוכבים אסור להטמין. והטעם בזה, כיון שהדרך להרתיח את התבשיל קודם ההטמנה כדי שישמר חומו היטב, ואם היה מותר להטמין בשבת, יש חשש שמא יטעו להרתיח את התבשיל קודם. אבל בבין השמשות, שמן הסתם כל התבשילים רותחים סמוך לשבת, לא גזרו שמא ירתיח. (סימן רנז. א קי)

 

הטמנה חלקית

אם מניח את השמיכה מלמעלה ואינה עוטפת את הסיר מכל צדדיו או שהיא נופלת על ידיות הסיר ואינה נוגעת ממש בצדדי הסיר, מותר להטמין כך אפילו בשבת עצמה, שכל שאין ההטמנה נוגעת ממש בצדדי הסיר, אינה הטמנה. ומטעם זה מותר להשהות תבשיל מערב שבת בתנור אפיה [המכוון על "מצב שבת"] כדי לשמור חומו. (א קא, קיא. ח"א תצא)

 

התגלתה ההטמנה. הוספה להטמנה.

אם נפלו הבגדים שהטמין בהם, או אפילו הוציאם על דעת שלא להחזירם, רשאי לחזור ולהניחם (רבנו יונה, הרא"ש, הגר"ז, ערוך השלחן ועוד). וכן אם הוציאם מערב שבת על דעת להחזירם קודם השבת ושכח, מותר להחזירם (הב"ח, יד יוסף). 

וכמו כן, אם הטמין בבגד דק, רשאי להוסיף שמיכות ובגדים או להחליף לכיסוי אחר. וכל זה כשהתבשיל מבושל כל צרכו, אבל אם עדיין לא התבשל כל צרכו, אסור להחזיר את הכיסוי או להחליפו וכל שכן שלא להוסיף עליו, מפני שגורם למהר את הבישול. (רנז ס"ד. שבת א סו)

 

פשוט שאסור לתת חלה וכל מאכל שהוא על סיר שעל הפלטה ולכסותם בשמיכה, שהרי נמצא שמטמין בשבת, אף שהשמיכה הייתה על הסיר קודם השבת.

 

סיר לבישול איטי

סיר כפול, דהיינו שהסיר החיצוני מתחמם על ידי גופי חימום חשמליים, ובסיר הפנימי מונח התבשיל, מותר לתת בו תבשיל לשבת, ובפרט לצורך סעודת הבוקר. ויכסה את הכפתור, כדי שלא יטעה להגביה את החום בשבת.

 

אף שהסיר החיצוני מוסיף חום, אין לאסור משום מטמין בדבר המוסיף חום, כי כתב הריטב"א, שכל שיש הפסק אויר בין הסיר לדבר שמטמין בו, אין זו הטמנה, ואפילו אם מוסיף חום, מותר. וגם כאן, יש הפסק אויר בין הסיר החיצוני לפנימי. ובצירוף דעת הראשונים והרמ"א, שאם אינו מכסה את הסיר מכל צדדיו, אין זו הטמנה, וגם כאן אין הסיר החיצוני מכסה את הפנימי מלמעלה. וכן כתב בספר שבת היום: ואני הלכתי עם הרב אופיר מלכה אל הגרי"ש אלישיב, והראנו לו את הסיר, ובדקו מכל צדדיו, ואמר שאין סיבה לאוסרו לסברת הרמ"א שאין זה נחשב הטמנה. ע"כ. 

ובפרט אם עושה כן לסעודת הבוקר, שיש לצרף דעת רבים מהראשונים שאין איסור להטמין בדבר המוסיף הבל לצורך הבוקר, כיון שמסיח דעתו מהתבשיל ולא יבוא להגדיל את האש. (שבת א סד)

 

"אין הטמנה באוכלים"

מותר להטמין אוכל באוכל, וכן המנהג לתת אורז בבד או ניילון, וכן עוף ממולא אורז, בתוך סיר החמין. ואפילו בשבת רשאי להטמין אוכל באוכל. על כן, אם נשאר לו מסעודת ליל שבת אורז ועוף, רשאי ליתנם בשקית 'קוקיס' ולהניחם בחמין לסעודת הבוקר. ואין זה נחשב כמטמין בשקית, שהרי אינה באה לשמור על החום ככל הטמנה, אלא לשמור על המאכל שבה שלא יתערב עם המאכל שבסיר. (א קיב. שבת א סא, שבת ד שמח)

 

"הטמנת צונן בשבת"

בקבוק תינוק עם חלב צונן, מותר להטמינו בשבת במים חמים שבכלי שני לחממו. כי מותר להטמין צונן אפילו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. (סימן רנז ס"ו. שבת א סה, סו)

 

נתינת מים בתרמוס

מותר לתת מים רותחים מכלי ראשון לתוך התרמוס. שלא אסרו להטמין תבשיל שהועבר לכלי שני אף כשכוונתו לחממו. ועוד שעיקר הטמנה היא בבגדים ולא בכלים. (סימן רנז ס"ה. שבת א ע. ח"א תרסג)

 

"מאכל עטוף בנייר כסף"

מותר להניח על פלטה מאכל מבושל כל צרכו, כדג, בורקס, קוגל וכיוצא, העטוף בנייר כסף או נייר אפיה. ואין בזה איסור הטמנה, מאחר והעטיפה היא במקום כלי העשוי לקבל את המאכל, שבוודאי לא נחשב שמטמין בכלי. 

גם אין העטיפה באה אלא לשמור על המאכל שלא יתלכלך, שכן הדרך לעטוף את המאכלים, וכמו שפסק מרן (סימן רנז ס"ב): מותר לתת בגדים על התבשיל כדי לשומרו מן העכברים, או כדי שלא ייטנף בעפרורית, שאין זה כמטמין להחם אלא כשומר ונותן כיסוי על הקדירה. (ח"א תרעט)

 

נתינת מאכל על מיחם וכיסויו

מותר לחמם בשבת מאכל יבש מבושל כל צרכו על גבי מיחם חשמלי [כמבואר לעיל שאין בישול אחר בישול], אך לא יכסהו בבגדים, משום איסור הטמנה. (ח"א תרפב)



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏