הלכות בישול בשבת- "כלי ראשון"

"הלכות בישול בשבת". "הגדרת כלי ראשון" ו- "עירוי מכלי ראשון". מתוך הלכות ל"ט אבות מלאכות האסורות מדאורייתא בשבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "מהו כלי ראשון?". מהו המושג "כדי קליפה"?. "כוח עירוי מכלי ראשון". "מהו הכלל של תַתָּאָה גָבַר?". "עירוי לכוס רטובה בשבת"

הגדרת "כלי ראשון"


הסיר שבו התבשל המאכל או התחמם על האש או הפלאטה, הרי הוא נקרא: "כלי ראשון". 

ואף שהוציאוֹ מהאש או הפלאטה, כל זמן שהוא חם מאוד שהיד סולדת בו [דהיינו, שנמנע לאוכלו מחמת חומו, או שאי אפשר להחזיק בתוכו את האצבע מחמת החום], אסור לתת בו מאכל לבשלו, שהרי זה מבשל בתולדות האור שאסור מן התורה. 


על כן, הטועם את התבשיל ומצא שהוא מלוח מדי, אסור להוסיף בו מים, כדי להפחית את המליחות. 

אולם אם מצא שחסר בו מלח, יכול לתת מלח בסיר אפילו בעודו על הפלאטה, מאחר והמלח המצוי כיום הוא מבושל, ודבר יבש שהתבשל, מותר לבשלו שוב, כמבואר להלן בהרחבה בדין "אין בישול אחר בישול". (ג קסה, רכו)



עירוי מכלי ראשון


כח עירוי [שפיכה] מכלי ראשון

כלי ראשון, כיון שהתבשיל שבו ודופנותיו חמים מאוד, לכן כל זמן שהיד סולדת בו, בכוח עירויו על מאכל אחר לבשל מעט "כדי קליפה" [דהיינו, השכבה החיצונית מהמאכל שעליו הוא נשפך, בעובי קליפה, מילימטר אחד לערך]. (שבת ד שכב, שכט, שע)

 

על כן, אסור לערות מים חמים מכלי ראשון על עלי תה או שקיות תה. אבל אם היה התה מבושל מערב שבת ונגמרו מי התמצית, מותר לערות עליהם מים חמים. ואפילו אם רק עירה עליהם מים רותחים מערב שבת, מותר לערות עליהם שוב בשבת. כמבואר להלן שאין בישול אחר בישול בדבר יבש. (שמש ומגן ועוד. שבת ד שכו)

 

מותר לערות מים חמים מכלי ראשון על בקבוק של תינוק כדי לחמם את המשקה שבו, כי לא שייך בזה בישול כדי קליפה, שהרי עובי הבקבוק עצמו הוא הקליפה. (ג קסח)

 

תַתָּאָה [תחתון] גָבַר [גובר]

מותר לערות [לשפוך] מים חמים מכלי ראשון על מים שלא התבשלו, אף שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו. כי כלל גדול בידינו: "תַתָּאָה גָבַר", דהיינו, תמיד המים התחתונים גוברים על העליונים, וכיון שהמים התחתונים הם קרים, הם מצננים את העליונים, ומורידים מהם את הכוח לבשל. אבל אם המים התחתונים הם חמים ומונחים בכלי ראשון שהתבשלו בו, אסור לתת בתוכם מים קרים, כי הם יגברו על הקרים ויבשלום. ומכל מקום, מותר לתת לתוכם הרבה מים קרים בבת אחת, באופן שהחמים נעשים פושרים, והקרים לא יגיעו לחום שהיד סולדת בו. (ה"ע ד נט, ס)

 

לאור האמור, מותר לתת מים חמים מהמיחם על החלב שבכוס, שכיון שהחלב הקר למטה, אין בכוח המים החמים לבשל את החלב. (ג קצ)

 

"עירוי לכוס רטובה בשבת"

מותר לערות מים רותחים לכוס שנשארו בה טיפות מים אחר שטיפתה. (כן פסקו החזון איש, זה השלחן, דברי יציב, ציץ אליעזר, שבט הלוי ועוד רבים. יביע אומר חלק ד סימן לג. שבת ד שפב)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏