הלכות חנוכה- "ההדלקה בבית הכנסת"

"הלכות הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת ובמקומות ציבוריים". "הלכות ומנהגי חנוכה" מתוך חוברת 'חנוכה באגדה ובהלכה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "הדלקת נרות שבת בבית הכנסת". "האם אבל יכול להדליק בבית הכנסת?". "ההדלקה בשחרית בבית הכנסת". "כמות השמן בבית הכנסת". "הדלקת נרות חנוכה בערב שבת חנוכה בבית הכנסת". "הבדלה והדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת". "זמן ההדלקה במוצאי שבת חנוכה בבית הכנסת". "הדלקת נרות חנוכה בכנסים, שמחות ומקומות ציבוריים"...

ההדלקה בבית הכנסת 


טעם המנהג

נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת עם ברכה. והטעם לזה, כי מתחילה שתקנו רבותינו ז"ל להדליק נרות חנוכה, היתה התקנה להדליק על פתח הבית מבחוץ, כדי לפרסם את הנס ככל היותר לרבים העוברים ושבים. אך כשיד האומות תקפה על עם ישראל, והיתה סכנה להדליק נרות חנוכה מבחוץ, לא היו יכולים לקיים עוד את פרסום הנס בפתח הבית, וכתחליף לזה, הנהיגו להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, שמצויים שם רבים, ובזה יהיה פרסום הנס גדול, ויתקדש שמו יתברך ברבים. (הריב"ש. מא) ועוד טעם, מכיון שהנרות הם זכר לנס שהיה עם המנורה בבית המקדש, לכך מדליקים בבית הכנסת שנקרא: 'בית מקדש מעט'. (ב. ת"ה קפה)

 

מי המדליק

פרסום הנס צריך להיות בכבוד הראוי, על כן הנכון שהשליח צבור או רב בית הכנסת ידליק את הנרות, ולא כאותם הנמנעים להדליקם, ונותנים לקטן להדליק. וכן מנהגו של מרן הראשון לציון שליט"א לברך ולהדליק בבית הכנסת, ואחר כך חוזר ומברך ומדליק בביתו, כדי להוציא ידי חובה את בני ביתו. (מט, מב)

 

בית הכנסת שרגילים לתת לקטן להדליק, הנכון להשפיע עליהם בנעימות שיפסיקו ממנהגם ויתנו לגדול להדליק. אמנם אם יש חשש שתבצר מחלוקת בציבור, יעזוב אותם לנפשם. ואף על פי שאינם נוהגים נכון, מכל מקום אין זה חמור כל כך כמו כשמדליק הקטן בבית, שאין לעשות כן כלל, מאחר ובבית הוא צריך להוציא ידי חובה את הגדולים, והיאך יוציאם כשהוא עצמו פטור, לא כן בבית הכנסת אין ההדלקה אלא משום פרסום הנס, ואין יוצאים בה ידי חובה. (נא)

 

אָבֵל - היושב שבעה ב"מ, ובא לבית הכנסת להתפלל, לא ידליק את הנרות בלילה הראשון, מפני שצריך לברך 'שהחיינו' שיש בה שמחה יתירה, בפרט כשיש רוב עם. אבל בביתו בודאי שחייב להדליק ולברך את הברכות כולן. (נט)

 

לא יוצאים ידי חובה

אין יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות שבבית הכנסת, מכיון שמצות נר חנוכה 'נר איש וביתו', ובית הכנסת לא נחשב ביתו של אדם. על כן, אדם שהדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, חייב לחזור ולהדליק בביתו שנית. (נג)

 

הדר בביתו לבד, וכיבדוהו להדליק בבית הכנסת, כשחוזר להדליק בביתו, יברך רק 'להדליק נר חנוכה', אך לא יחזור לברך ברכות 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. (נג)

 

והטעם בזה, כי אף על פי שבארנו שלא יוצאים ידי חובה בהדלקה שבבית הכנסת, בכל זאת כיון שיש אומרים שברכות 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו', אינן קשורות להדלקת הנרות, אלא הן ברכות על עצם ימי החנוכה, על הניסים והשמחה שבימים אלו, ורק הסמיכו אותם חז"ל לברכם על הדלקת הנרות, נמצא שבשעה שברך אותם בבית הכנסת, כבר יצא ידי חובתו בברכות אלו, לכן לא יחזור לברכם שנית, אבל מי שיש לו בני בית, וחוזר להדליק בביתו, יחזור גם על ברכות אלו, כיון שעדיין צריך להוציא את בני ביתו ידי חובתם. (נג)

 

זמן ההדלקה

מדליקים בבית הכנסת בין מנחה לערבית, ואפילו אם עדיין לא הגיע זמן השקיעה, ובלבד שהגיע זמן 'פלג המנחה' [15:50 בערך]. והטעם שמדליקים קודם תפלת ערבית, כי לאחר התפלה הולכים הציבור לבתיהם להדליק את הנרות, ולא יהיה פרסום הנס. (סט)

 

"ההדלקה בשחרית בבית הכנסת"

מנהג הגון ונכון להדליק נרות חנוכה בלי ברכה בבית הכנסת בתפלת שחרית, כדי לפרסם את הנס. ונהגו להדליקם כשמגיעים למזמור "ארוממך ה' כי דליתני". ועוד טעם יש למנהג זה, לפי המבואר בזוהר, שהיו מדליקים בבית המקדש את המנורה פעמיים בכל יום בבוקר ובערב, וכן כתב הרמב"ם (פ"ג תמידין ומוספין הי"ב). כזכר לזה, נהגו להדליק בבתי כנסיות שהם 'מקדש מעט' גם בבוקר. (א, ב)

בפני עשרה

אין מברכים על ההדלקה שבבית הכנסת, אלא אם כן נמצאים שם עשרה. ואולם גם אם אין עשרה, אך ידוע לנו שיבואו אחר כך עוד ויהיו עשרה, ידליקו את החנוכיה עם ברכה. ובפרט כשהזמן מצומצם כמו בערב שבת, וקרובים לשקיעה. (נב)

 

אם יש עשרה בבית הכנסת, אף על פי שארבעה מהם כבר התפללו ערבית ושמעו את הברכות בבית הכנסת אחר, הרי הם מצטרפים לעשרה, ויברך וידליק. (נג)

 

ציבור שמדליקים בביתם, ואחר כך מתאספים בבית הכנסת לשמיעת שיעור ותפלת ערבית, ידליק אחד מהם בבית הכנסת, ויברך רק 'להדליק נר חנוכה'. אולם אם ישנם שם לפחות ששה אנשים שעדיין לא הדליקו בביתם, אף על פי שהשאר הדליקו בביתם וברכו, יברך המדליק את כל הברכות. ורשאי להדליק את הנרות גם מי שהדליק כבר בביתו. (מח, נג, נו)

 

כיוצא בזה, המדליק בבית הכנסת בערב שבת, מברך רק 'להדליק נר חנוכה', מאחר והקהל כבר הדליקו בביתם וברכו, וההדלקה כאן נעשית רק לפרסום הנס. (נו)

 

נשים - אם אין עשרה בבית הכנסת, אלא בצירוף הנשים שנמצאות בעזרת הנשים, רשאים להדליק את נרות החנוכה עם ברכה, שגם בהם שייך פרסום הנס. (נב)

 

קטנים - אם אין עשרה בבית הכנסת, אלא בצירוף ילדים קטנים שהגיעו לגיל חינוך, [מגיל שש ומעלה, ומבין בנס חנוכה], רשאים להדליק עם ברכה. (נב)

 

מקום הנחת החנוכיה

המנהג להניח את החנוכיה בבית הכנסת בצד דרום, זכר למנורה שהיתה בבית המקדש בצד דרום. ויניחוה במקום גבוה כדי לפרסם את הנס לכולם. וטוב לסדר ששורת הנרות תהיה נמשכת ממזרח למערב, דהיינו שהנר החדש שמוסיף בכל יום, יהיה מצד מזרח [שמאל] לצד מערב [ימין]. [וכן דעת מרן השלחן ערוך.] ויש נוהגים לסדר ששורת הנרות תמשך מצפון לדרום, דהיינו שהנר החדש שמוסיף בכל יום יהיה מצד צפון [שמאל] לצד דרום [ימין]. וכל מקום יעשו כפי מנהגם. (מח)

 

"כמות השמן בבית הכנסת"

גם בבית הכנסת יש לתת כמות שמן כשיעור הדלקה של חצי שעה, ובלבד שיהיו שם אנשים במשך הזמן הזה ויתפרסם הנס. אולם אם לאחר תפלת ערבית הולכים כולם לבתיהם, די לתת שמן כשיעור זמן התפילה, מאחר ואין פרסום הנס יותר. ומטעם זה, רשאים גם לכבות את הנרות מיד לאחר תפלת ערבית. (מו)

 

ההדלקה בערב שבת

בתי כנסת שמתפללים מנחה בערב שבת של חנוכה מוקדם כפי שבארנו לעיל, ישתדלו להדליק את הנרות לא יאוחר מעשר דקות או רבע שעה לפני השקיעה, כדי שלא יכנסו לחשש חילול שבת חס ושלום. אבל בתי כנסת שמתפללים מנחה בערב שבת זו כמו בכל ערב שבת סמוך לשקיעה, ידליקו את הנרות קודם מנחה, ועל כל פנים לא יאוחר מעשר דקות או רבע שעה לפני השקיעה. (ת"ה קצב)

ההדלקה במוצאי שבת

במוצאי שבת של חנוכה בבית הכנסת, מדליקים נרות ואחר כך מבדילים על היין.

 

ואף על פי שבארנו לעיל שמצוה תמידית קודמת למצוה שאינה תמידית, והבדלה הרי היא מצוה תמידית, וצריכים להקדימה להדלקת הנרות שאינה תמידית? מכל מקום משתדלים אנו לאחר את ההבדלה ככל היותר, כיון שבה אנו מבטאים את יציאת השבת, ואם נקדימה, יראה כאילו השבת כבדה עלינו ואנו רוצים להתפטר ממנה חס ושלום. גם כי, מאחר וכל המטרה בהדלקת נרות החנוכה בבית הכנסת, כדי לפרסם את הנס ברבים, נמצא שאם ידליקו את הנרות לאחר ההבדלה, ילכו האנשים מיד לבתיהם ולא יהיה פרסום הנס כל כך, לכך מדליקים ואחר כך מבדילים, כדי שלפחות בשעת ההבדלה שנמצאים האנשים, יהיה פרסום לנס. ומה שהמדליק עושה מלאכה קודם שהבדיל? מאחר ואמר "אתה חוננתנו" בערבית, מותר לו לעשות מלאכה. ואפילו אם שכח המדליק לומר "אתה חוננתנו", יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ויהיה רשאי לעשות מלאכה, כבכל מוצאי שבת.

 

ואמנם לעיל התבאר שבבית הדין שונה, וקודם מבדיל ואחר כך מדליק את נרות החנוכה. והטעם בזה, כיון שבבית לא שייך כל כך לומר את הטעם שעדיף לאחר את יציאת השבת, כיון שבבית בעל הבית בעצמו הוא שמדליק את נרות החנוכה והוא שמבדיל על הכוס, ומאחר שבעל כרחו במעשה ההדלקה מראה שמסלק מעליו את השבת, לכך חוזר הדין שמצוה תמידית קודמת. לא כן בבית הכנסת שרק אחד מדליק את הנרות, אם כן שאר האנשים הרוויחו את המעלה לאחר את יציאת השבת. גם כי בבית לא שייך הטעם השני של פרסום הנס, כי דוקא בבית הכנסת שנמצאים רבים ואחר כך ילכו לביתם, לכך מקדימים את ההדלקה, מה שאין כן בבית שנשארים שם גם לאחר ההבדלה, אם כן יבדיל ואחר כך ידליק ויהיה עתה פרסום הנס. (קפב)

 

בתי הכנסת שאינם מבדילים על הכוס, וסומכים על כל אחד שמבדיל בביתו, טוב שידליקו את הנרות לאחר 'קדיש תתקבל' שבתפלת ערבית, כדי שלפחות ישאר זמן מועט שיראו הציבור ויתפרסם הנס. וכן מנהג רבים מבני תימן בכל לילה. (עיין עמוד ע)

 

'בורא מאורי האש' - אין מברכים 'בורא מאורי האש' על נרות חנוכה, כיון שאין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד. אולם על נר השמש, מותר לברך 'בורא מאורי האש'. ובכל אופן, אם עברה חצי שעה מהרגע שהדליק את הנרות, כיון שמותר ליהנות מאורם, רשאי לברך עליהם 'בורא מאורי האש'. (ת"ה ריב. קב)

 

כנסים ושמחות

מצוה גדולה לארגן כנסים ומסיבות בימי החנוכה, לקירוב לבבות של אחינו התועים, ולהדליק שם נרות חנוכה עם ברכה, כדי לפרסם את הנס ברבים. וטוב שיתפללו שם ערבית, שאז נעשה המקום כמו בית הכנסת. והוא הדין באולם שמחות שמתקיימת שם חתונה או בר מצוה וכדומה, שרשאים לברך ולהדליק. וכן היה מעשה רב אצל מרן הראשון לציון שליט"א, בכנס חלוקת מלגות לבני תורה על כתיבת חידושי תורה, בבנייני האומה, וברך את כל הברכות, אחר שכבר ברך והדליק בביתו. (אז נדברו, משנת יעקב רוזנטל, בית מרדכי, ועוד. שו"ת יביע אומר חלק ז סימן נז. מז)

 

מקומות ציבוריים

במקומות ציבוריים כמו חנויות או בכניסה לעיר וכיוצא בזה, מצוה גדולה להדליק שם נרות חנוכה, כדי לפרסם את הנס לרבים, ובפרט שעוברים שם רבים מאחינו התועים מדרך התורה והמצוות, שאינם מדליקים נרות חנוכה בביתם, ועל ידי שרואים את הנרות הללו, מתחזק ליבם באמונה בה' יתברך. ומכל מקום לא יברכו על הדלקה זו.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏