הלכות חנוכה- "ערב שבת של חנוכה"

"הלכות ערב שבת של חנוכה". "הלכות ומנהגי חנוכה" מתוך חוברת 'חנוכה באגדה ובהלכה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "התפילות בערב שבת חנוכה". |"כמות השמן בערב שבת חנוכה". "זמן ההדלקה בערב שבת חנוכה". "מה יעשה אם כבתה החנוכייה?"...

ערב שבת של חנוכה


תפלת מנחה

טוב להתפלל מנחה ביום שישי של חנוכה מוקדם יותר, כדי שהדלקת הנרות תֵעַשֶׂה לאחר תפלת מנחה. והטעם בזה, כיון שתפלת המנחה היא כנגד קרבן תמיד של בין הערביים שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת נרות חנוכה, היא זכר לנס שנעשה במנורה של בית המקדש. ובסדר העבודה שבבית המקדש, הקריבו את קרבן התמיד ואחר כך הדליקו את המנורה, לכך גם אנו משתדלים להדמות לזה, ולהתפלל מנחה ואחר כך להדליק את נרות חנוכה. (קעט)

 

תפילה בציבור

אם אינו מוצא מנין לתפלת מנחה מוקדם, לא יוותר על התפילה בציבור, בשביל להתפלל מוקדם, אלא ידליק את הנרות, וילך אחר כך להתפלל בציבור. (קעט)

 

כמות השמן בערב שבת

בערב שבת צריך לתת כמות שמן מרובה, כדי שיספיק לדלוק לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. וכן אם הוא מדליק בנרות שעוה, יקח נרות גדולים שיספיקו לדלוק כפי הזמן הזה. (ע. משנ"ב סימן תרע"ב ס"ק א)

 

זמן ההדלקה בערב שבת חנוכה

אם התפלל מנחה מוקדמת, ידליק את הנרות כרבע שעה לפני השקיעה. אך אם לא התפלל עדיין מנחה, יקדים להדליק כדי שיספיק להתפלל מנחה בציבור, אך לא ידליק לפני זמן פלג המנחה [15:50 בערך]. (ע, קפ)

נר שבת ונר חנוכה

בערב שבת נכון להדליק קודם נרות חנוכה, ואחר כך נרות שבת. (קעד)

 

לפי מה שבארנו לעיל, שבזמן ששתי מצוות באות לפנינו, אנו מקדימים את המצוה התמידית יותר, ואחר כך את המצוה האחרת. אם כן בערב שבת של חנוכה, שבאות לפנינו שתי מצוות: 

א. הדלקת נרות שבת. 

ב. הדלקת נרות חנוכה. 

לכאורה היינו צריכים להקדים את הדלקת נרות השבת שהם בכל שבוע, ואחר כך את הדלקת נרות החנוכה שהם שמונה ימים בשנה בלבד.

 

אולם ענין זה קשור למחלוקת הפוסקים בענין קבלת שבת בהדלקת הנרות: לדעת בעל הלכות גדולות, לאחר שגמרה האשה להדליק את נרות השבת, קיבלה היא מיד את השבת. אך רוב ככל רבותינו הראשונים חלקו עליו, [ומהם: הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, המאירי, הר"ן, הרא"ש, רבנו שמשון, תוספות, הפרדס, הרא"ה, סמ"ג, רבנו ירוחם, הגהות מיימוניות, המגיד משנה, ועוד.] ולדעתם אין שום קשר בין הדלקת נרות שבת לקבלת שבת, והדלקת הנרות היא רק כאחת מההכנות לשבת, שמכבוד השבת הוא להכין אור דלוק בבית ולא להיות בחושך. וכך פסק גם מרן בשלחן ערוך (סימן רסג סעיף ד וסעיף י), שלא מקבלים שבת בהדלקה כלל.

 

נמצא שלדעת בעל הלכות גדולות - יש להקפיד להדליק קודם נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת, כי אם ידליק נרות שבת קודם, כבר קיבל את השבת, ולא יוכל להדליק אחר כך נרות חנוכה. אבל לרוב הפוסקים החולקים עליו - אין צורך להקפיד בזה.

 

ואף שלהלכה נפסק כדעת רוב הפוסקים, שלא מקבלים שבת בהדלקה, ואם כן היינו צריכים להקדים נרות שבת לנרות חנוכה, בכל זאת כתב מרן השולחן ערוך בחיבורו 'בית יוסף', שיקדים להדליק נרות חנוכה קודם נרות שבת, כיון שאף החולקים על בעל הלכות גדולות, מודים הם שרשאי להדליק נרות חנוכה קודם, [מאחר ונר חנוכה יש בו מעלה של פרסום הנס, ומאידך נר שבת עדיף להדליקו כמה שיותר סמוך לשבת, כדי שיהיה ניכר יותר שהוא לכבוד שבת.] ואם אפשר בקלות לצאת ידי חובת כל הדעות, ולחשוש לדעת בעל הלכות גדולות, שלדעתו צריך דוקא להדליק נר חנוכה קודם, אז כדאי להחמיר. וכך פסק גם בשלחן ערוך (סימן תרעט סעיף א): "בערב שבת מדליקים נר חנוכה תחלה, ואחר כך נר שבת". וכן הוא על פי הקבלה. (קעד)

 

אם טעה והדליק נרות שבת קודם, ידליק אחר כך נרות חנוכה. מפני שמעיקר הדין אין קבלת שבת תלויה בהדלקה כלל, וכנ"ל. (קעו)

 

בני אשכנז

מנהג בני אשכנז שהאשה המדליקה נרות שבת מקבלת שבת בהדלקה, [אלא אם כן היא עשתה תנאי, שאינה מתכוונת לקבל שבת בהדלקה.] (הרמ"א סימן רסג סעיף י)

 

על כן, אשה מבנות אשכנז שנמצאת לבדה בביתה, ובטעות הדליקה נרות שבת לפני נרות חנוכה, לא תדליק היא בעצמה את נרות החנוכה, אלא תקרא לאדם אחר שידליק לה ויברך, ותצא בזה ידי חובתה. (קעח)

 

ואמנם אשה מבנות אשכנז שבעלה נמצא עמה, וטעתה והדליקה נרות שבת קודם, ודאי שרשאי בעלה להדליק נרות חנוכה לאחר מכן, כי בהדלקה שלה, לא קיבלו בעלה ובני ביתה את השבת. (הרמ"א שם. קעו, קעט)

 

איש מבני אשכנז רווק המתגורר לבדו בביתו, שצריך להדליק גם נרות שבת וגם נרות חנוכה, וטעה והדליק נרות שבת קודם, ידליק אחר כך נרות חנוכה. כיון שדוקא הנשים האשכנזיות רגילות לקבל שבת בהדלקה, [אלא אם כן יעשו תנאי שלא לקבל]. אבל האנשים, אין דעתם לקבל שבת בהדלקה, אלא באמירת 'מזמור שיר ליום השבת' בבית הכנסת, לכך אם טעה והדליק נרות שבת קודם, ידליק אחר כך נרות חנוכה. (קעז)

 

כבתה החנוכיה

אם כבה נר החנוכה בערב שבת קודם השקיעה, מן הדין אינו חייב לחזור ולהדליקו שוב, וכמבואר לעיל, אך טוב שיהדר ויחזור להדליק, ובלבד שנשארו כמה דקות לפני השקיעה, ולא יכנס בחשש חילול שבת חס ושלום. 

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏