הלכות חנוכה- "סדרההדלקה"

"מהו סדר הדלקת נרות חנוכה". "הלכות ומנהגי חנוכה" מתוך חוברת 'חנוכה באגדה ובהלכה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "מהם שלשת הברכות שמברך בלילה הראשון של חנוכה?". מהם שתי הברכות שמברך בשאר הלילות?". "מה הדין אם טעה במספר הנרות?" "מה הדין אם לא יודע לברך?". "איך מסדרים את הנרות בחנוכייה?". "האם מותר להשתמש בנרות חנוכה?". הסבר הדין: "כבתה, אין זקוק לה". "השווה והשונה בין נר שבת ונר חנוכה". "מה עושים עם השמן והפתילות שנשארו מחנוכה?"...

סדר ההדלקה

ברכות ההדלקה

קודם שמדליק בלילה הראשון, מברך שלוש ברכות: 

א. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו 'להדליק נר חנוכה'

ב. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם 'שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בַּזְּמַן הזה'. 

ג. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לַזְּמַן הזה'. (קכה)


הנוסח הנכון יותר לומר: 'להדליק נר חנוכה', ולא 'של חנוכה'. שכן הוא על פי הקבלה, וכן נוסחת מרן השולחן ערוך, הפרי חדש, הגר"א, הלק"ט, החיד"א ועוד. 


ונוסח זה הוא ראשי תיבות של שם קדוש נח"ל, ומכוון כנגד ראשי תיבות של הפסוק: "נוצר חסד לאלפים", ופסוק: "נפשנו חכתה לה'". ויש מבני אשכנז הנוהגים לומר: 'להדליק נר של חנוכה'. (קכה)

 

מהלילה השני ואילך, יברך קודם שידליק רק שתי ברכות: 'להדליק נר חנוכה', וברכת 'שעשה ניסים', ללא ברכת 'שהחיינו'. (קכה)

 

גר צדק - מברך 'שעשה ניסים לאבותינו', כי אף על פי שלאבותיו ממש לא נעשו הניסים הללו, מכל מקום ברגע שנכנס תחת כנפי השכינה ונלווה אל עם ישראל, בכלל ישראל הוא, ואין שום הפרש בינינו ובינו. כן לשון הרמב"ם בתשובה לרבי עובדיה גר צדק. וכן דעת הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הר"ן, נימוקי יוסף, הראבי"ה, החינוך, הסמ"ג, רבנו יואל, ומרן בשלחן ערוך ועוד. (קכז)

 

שכח לברך

אם שכח לברך בלילה הראשון קודם ההדלקה, ונזכר אחר ההדלקה, אינו רשאי לברך ברכת 'להדליק נר חנוכה', אלא יברך רק את שתי הברכות הנשארות 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו', ובתנאי שהוא בתוך חצי השעה הראשונה מהרגע שהדליק, אך אם כבר עברה חצי שעה, אינו רשאי לברך כלום.

 

אם שכח לברך בשאר הלילות קודם ההדלקה, אם נזכר קודם שגמר להדליק את כל הנרות שבאותו היום, יברך מיד את הברכות וימשיך להדליק את הנרות הנותרים. אבל אם נזכר אחר שגמר להדליק את כל הנרות שבאותו יום, אינו רשאי לברך 'להדליק נר חנוכה', אלא יברך רק 'שעשה ניסים'. ובתנאי שהוא בתוך חצי השעה הראשונה מהרגע שהדליק, אך אם עברה חצי השעה הראשונה, אינו רשאי לברך כלום. (קל)

 

אם שכח לברך ברכת 'שהחיינו' בלילה הראשון, יברך בלילה השני. ואם שכח, יברך בלילה השלישי, וכן בשאר הלילות עד הלילה השמיני. ואם לא ברך בלילה השמיני כשהדליק או בחצי השעה הראשונה, שוב אינו רשאי לברך. (קלו, קלז)

 

טעה במספר הנרות

הדליק נר אחד פחות מהראוי לאותו לילה, כשחוזר להדליק את הנר החסר, אינו חוזר לברך. למשל: אם בלילה החמישי טעה והדליק ארבעה נרות במקום חמשה, ושוב הביאו לו נר נוסף, ידליק את הנר החמישי בלי ברכה. (קלג)

 

לא יודע לברך

אם בעל הבית עם הארץ ואינו יודע לברך, הנכון שיעמוד אדם אחר על ידו, ויקריא לו מילה במילה, והוא יאמר אחריו. ואם אי אפשר, רשאי האחר לברך ולכוון להוציאו ידי חובה, ויענה בעל הבית 'אמן', וידליק בעל הבית בעצמו את הנרות. (ת"ה קנא)

 

"סידור הנרות בחנוכייה" - צורת ההדלקה

צריך לתת את השמן בנר [כוסית] בלילה הראשון, בצד הקיצוני מימין של החנוכיה. ובלילה השני יתן שמן גם בנר שעל ידו מצד שמאל, ויתחיל להדליק מהנר החדש הנוסף השמאלי, ואחר כך ידליק את הנר הימני שהדליקו גם אתמול. וכן בלילה השלישי, יתן שמן גם בנר שעל יד הנר השני שהדליקו אתמול, ויתחיל להדליק מהנר החדש הנוסף, ואחר כך ידליק את הנר השני הימני יותר שהדליקו אתמול, ואחר כך את הנר הקיצוני מימין שהדליקו גם ביום הראשון. וכן על זה הדרך בכל לילה ולילה, מוסיף והולך עוד נר. נמצא שתמיד מתחיל להדליק את הנר השמאלי ביותר, וממשיך להדליק לצד ימין עד שמגיע לנר שהדליק ביום הראשון. (לב)

 

רוב הפתילה

כשמדליק את הנרות, לא יסיר את ידו מהפתילה מיד, אלא ימתין עד שרוב הפתילה היוצאת מהנר תדלק, שאז השלהבת תהיה עולה מאליה, ולאחר מכן יסיר את ידו להדליק נר אחר. (קכט)

 

הנרות הללו

לאחר הדלקת הנר הראשון, יתחיל באמירת הנוסח 'הנרות הללו...', ולא קודם לכן. וגם בשאר הלילות, לאחר הדלקת הנר הראשון, יאמר את הנוסח הנ"ל, אף שלא סיים להדליק את כל הנרות. (קל)

 

קדושת העיניים

מצווה להסתכל בנרות כשהם דולקים בחצי השעה הראשונה, כדי להתבונן בנס ולזוכרו. וגם כי ההסתכלות בנרות של מצוה, מקדשת את העיניים. (ת"ה קעא)

 

איסור שימוש בנרות

אסור להשתמש לאור נרות החנוכה, בין תשמיש של מצוה, כגון ללמוד בספר לאור הנר, ובין תשמיש של חולין, כגון לספור את כספו לאור הנר. ומכל מקום תשמיש עראי של מצוה, לא נאסר, ולכן מותר לעיין מעט בספר לאור נר החנוכה. (צט)

 

והטעם שאסור להשתמש לאורם אפילו תשמיש של מצוה, לדעת רש"י, כדי שיהיה ניכר שהנרות הללו נדלקו לשם מצות חנוכה לפרסם את הנס, ולא כשאר נרות שבבית שמטרתם רק להאיר את הבית. אך הר"ן (שבת ט ע"א) כתב, שדימו זאת למנורת בית המקדש שבה נעשה הנס, שאין משתמשים לאורה כלל, כן גם בנרות החנוכה, אין משתמשים לאורם. (צט)

 

אם כבה החשמל בבית, ורוצה ללכת לאור נרות החנוכה, כדי שלא יכשל בדרכו, רשאי ללכת לאורם. מפני שאין זה נחשב שמשתמש לאורם, שבלאו הכי יכול ללכת בבית. (צט)

 

מותר להשתמש לאור נר השַׁמָּשׁ, לכל שימוש שהוא, אפילו של חולין. (קב)

 

כיבוי הנרות

אחר שדלקו הנרות חצי שעה, רשאי לכבותם. וכמו כן, אם רוצה להשתמש לאורם לאחר זמן זה, רשאי. ומכל מקום אם הוא מדליק בחלון ביתו הסמוך לרשות הרבים, ויש פרסום הנס לעוברים ושבים, טוב שלא לכבותם, כדי שיתפרסם הנס עוד ועוד, ואדרבה נכון שיוסיף עוד שמן, וכמבואר לעיל. (קב, סו)

 

אונס גמור

אדם שנאלץ לצאת מביתו מיד לאחר ההדלקה, וחושש להשאיר את הנרות דולקים כשאין משהו בבית, ולכן רוצה לכבות את הנרות זמן מועט לאחר הדלקתם, אינו רשאי לברך על הדלקה זו. (קיא. ת"ה קסו)

ומכל מקום בודאי שחייב אדם לעשות את כל המאמצים להשאיר את הנרות דולקים לפחות חצי שעה, ולא להפסיד מצוה יקרה זו, ורק אם אירע לו אונס גמור, ואינו יכול להביא אדם אחר שיהיה בביתו עד סיום החצי שעה ויכבה את הנרות לאחר מכן, יעשה כאמור להדליק את הנרות בלי ברכה.

 

כבתה, אין זקוק [צריך] לה

אם אחר שהדליק את הנרות, פתחו בטעות את הדלת מבלי משים לב, ונשבה הרוח וכבתה את אחד הנרות או אפילו כבו כל הנרות, אינו צריך לחזור ולהדליקם שוב. ואמנם טוב להדר לחזור ולהדליקם, אך יזהר שלא להדליק מנר אחר שבחנוכיה, אלא מגפרור חדש או מנר השַׁמָּשׁ. (קו, קד)

 

וכל זה בתנאי שהניח את החנוכיה במקום שאין רוח, שנמצא שבשעה שהדליק את החנוכיה, היו הנרות ראויים להידלק חצי שעה. אבל אם מתחילה הניח את החנוכיה במקום שהרוח מנשבת, כגון בסמוך לחלון פתוח או בחוץ ללא כיסוי שהוא, וכבו לאחר זמן מועט, כיון שלא היו ראויים הנרות לדלוק חצי שעה כך ברוח, הרי זה כמו שלא נתן כמות שמן מספקת, וחייב לחזור ולהדליקה שוב במקום שאין הרוח מנשבת, אך לא יברך שנית. והוא הדין אם כיבה את הנרות בכוונה בתוך חצי השעה הראשונה, שחייב לחזור ולהדליקם, אך לא יברך שנית. (קו, קז)

 

נר שבת ונר חנוכה

מבואר, שבכל אופן שכבו נרות שבת, צריך לחזור ולהדליקם, אם ברור לו שלא נכנסה עדיין השבת. ואם כן מדוע בנרות חנוכה שכבו בטעות, אינו חייב לחזור ולהדליקם? וצריך לומר שלא דומה נר חנוכה לנר שבת, כי בנר חנוכה 'הדלקה עושה מצוה', דהיינו שבמעשה ההדלקה לבד, כבר סיים את המצווה, ולכן אם כבו הנרות אינו חייב לחזור ולהדליקם. אבל בנרות שבת אף על פי שמעשה המצווה הסתיים במעשה ההדלקה, מכל מקום כיון שהמטרה היא שיאירו הנרות בשבת, כל שלא נכנסה השבת לא נתקיימה מטרת המצוה, על כן חייב לחזור ולהדליק שוב את הנרות, כדי שבשבת יהיו נרות דלוקים בביתו.

 

השמן הנותר

אם באחד מלילות החנוכה, כבה הנר בתוך חצי השעה הראשונה של ההדלקה, רשאי למחרת להוסיף עליו שמן ולהדליק בו שוב, אך אם כבה בליל שמיני, אסור להשתמש בשמן הנותר לאכילה או להדלקה לדבר אחר, אלא ישרוף אותו, מפני שהוקצה [ייחדו] למצוותו.

 

ובכל אופן, אם כבה הנר לאחר שדלק כבר חצי שעה, רשאי להשתמש בשמן לכל צורך שהוא, מאחר ונגמרה מצוותו. (סימן תרע"ז סעיף ד. קס)

 

ויש להבין, מדוע נר חנוכה שכבה בתוך חצי השעה הראשונה של ההדלקה, נאסרה שארית השמן לכל שימוש, ואילו עצי הסוכה לאחר חג הסוכות, אינם נאסרים בשימוש, והלוא שניהם שיירי מצוה לאחר מצוותם, [שהרי כשכבה הנר בתוך החצי שעה, כבר הסתיימה מצוותו ואין חובה להדליקו שוב]? ויש ליישב, כי בנר חנוכה מאחר ועשוי השמן שבכמות חצי שעה להתבער כולו, נמצא שמתחילה ייחד את כל הכמות הזו למצוה עד שתכלה ותתבער, שהרי אינו מצפה שיכבה הנר בתוך החצי שעה וישתמש בשמן, לכן אם נשאר מהשמן שבתוך זמן זה, הרי הוא אסור בשימוש, כי ייחדו למצוה. לא כן בעצי הסוכה שאינם עשויים להתכלות ולהתבער, אלא להשתמש בהם בלבד בימי החג, לכך לאחר החג שגמר להשתמש בהם למצוותם, מותרים הם בכל שימוש. 


ועתה מובן, שאם כבה הנר לאחר החצי שעה, שמותר השמן בכל שימוש, מאחר ושמן זה הוא כמו עצי הסוכה לאחר זמן מצוותם שמותרים בשימוש, מאחר שלא הוקצו אלא לזמן מצוותם בלבד, כן גם השמן לא הוקצה אלא בכמות של זמן מצוותו בלבד, דהיינו חצי שעה ולא יותר, והנותר לאחר חצי שעה, הוא שמן אחר שלא הוקצה למצוה מעולם. (ראשונים. בית יוסף ס"ס תרעז. קא, קב, קסא)

 

ולפי האמור יש ליישב מה שהקשה הגאון האבני נזר מהגמרא (סוכה מו ע"ב), אדם שהפריש שבעה אתרוגים לשבעת ימי חג הסוכות, ובכל יום מנענע הוא באתרוג אחר, רשאי לאכול למחרת את האתרוג שנענע בו אתמול, אבל באותו יום אסור, כי מאחר שראוי למצותו שוב לנענע בו, אזי הוקצה למצותו לכל אותו היום. 


וקשה, הלוא גם בנר חנוכה, השמן הנותר לאחר החצי שעה, ראוי למצותו שוב להדליק בו במשך הלילה, ואם כן נאסור את שארית השמן כל אותו הלילה? 

אך לפי האמור לעיל לא קשה, כי דוקא באתרוג שעומד לפנינו, וראוי למצותו במשך כל היום, לכך נאסר באכילה כל אותו היום, אבל בנר חנוכה, השמן שהוקצה להדלקת הנר למשך חצי שעה, כבר חלף הלך לו והתבער מן העולם, ושאר השמן שנותר לאחר החצי שעה, מעולם לא הוקצה למצוה, שאין האדם מקצה אלא את השמן הצריך למצוה בלבד ולא יותר, לכן לא שייך לאוסרו לכל אותו הלילה. (קב)

 

שאריות הבקבוק - בקבוק שמן שקנה אותו לנרות חנוכה, פשוט ששאריות השמן שנשארו בבקבוק, מותרים לצורך אכילה או הדלקה אחרת ללא כל חשש. (קסז)

 

פתילות - יש מחמירים לשרוף את הפתילות הנשארות שהדליקו בהם בנרות חנוכה, מאחר ויש אומרים שהוקצו למצוותם להדלקה בלבד.  

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏