ל"ט מלאכות שבת- "מלאכת שוחט"

"מלאכת שוחט". "היכן הייתה מלאכות שוחט במשכן?" שחיטת קורבנות והריגת תחשים לצורך העור שלהם. מתוך הלכות ל"ט אבות מלאכות האסורות מדאורייתא בשבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "הריגת יתושים בשבת", "הריגת נחשים ומזיקים בשבת", "הריגת עכברים בשבת", "הריגת נמלים בשבת", "הריגת חרקים באסלה בשבת", "הריגת כינים בשבת", "הוצאת דם בשבת"...

מלאכת שוחט

 

"הריגת יתושים בשבת"

אסור להרוג זבובים ויתושים, וההורגם כאילו הורג גמל (מסכת שבת יב ע"א). ויזהר מאוד שלא להקל ראש בזה מחמת קטנותם. ואף אם היתוש עוקצו, אסור להורגו. (שבת ה קכב)

קוטל יתושים - מותר להשתמש בשבת בתרסיס קוטל יתושים, ובלבד שלא ירסס עליהם ממש, וישאיר חלון פתוח שיוכלו גם לצאת דרכו. (שבת ד רמב. שבת ה קיב)

 

"הריגת נחשים ומזיקים בשבת"

נחש ארסי וכן כלב שוטה וכיוצא בהם, שיש סכנה בנשיכתם, יש להורגם אף בשבת אפילו אם אינם רצים אחריו, מפני חשש פיקוח נפש, שמא יפגעו באדם שהוא. 


אבל אם מכיר ויודע בבירור שאין הנחש ארסי ואין בנשיכתו חשש סכנה, אלא נזק בלבד, אם הנחש רודף אחריו מותר להורגו, שכיון שאין איסור הריגתו אלא מדרבנן [שהרי זו "מלאכה שאין צריך לגופה" וכמבואר לעיל], במקום היזק הגוף לא גזרו חכמים. [ואין זה דומה ליתוש שעל בשרו ועוקצו, שיש רק להשליכו ואסור להורגו, כי עקיצת היתוש אינה אלא צער בלבד, ואין בה נזק ממש]


אבל אם הנחש עומד במקומו ולא רודף אחריו, מותר לדרוס עליו ולהורגו, ובלבד שיראה כאילו הולך לתומו ולא מתכוון להורגו. (סימן שטז ס"י. שבת ה קטו, קכב)

 

אמרו חז"ל (מסכת שבת קכא ע"ב), המתחסד שלא להרוג נחשים ועקרבים בשבת, אין רוח חכמים נוחה ממנו. ואם הזדמנו לו נחשים ועקרבים [ונשפו בו] והרגם, בידוע שנזדמנו לו להורגם [לפי שהיו עתידים להזיק, וגלגלו זכות על ידי זכאי]. 

ואם לא הרגם, בידוע שנזדמנו להורגו, ונעשה לו נס מן השמים [והראה לו הקב"ה שחטא, אלא שנעשה לו נס וצריך לפשפש במעשיו]. 


ואמר רבי שמעון בר יוחאי: "טוב שבנחשים רצוץ את מוחו". 


וכתב מרן השולחן ערוך (חושן משפט תכז ס"ח): "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך מאוד. ואם לא הסיר והניח המכשול המביא לידי סכנה, ביטל מצות עשה, ועבר על מה שנאמר: ולא תשים דמים בביתך". 

וכתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל: "ובהיות ועינינו הרואות שיש לרוב האנשים צער גדול וחלחלה בראות נחש בקרבתם, מצווה להורגו תיכף ומיד בראותם אותו". (שבת ה קכג, קכד)

 

"הריגת עכברים בשבת"

מותר להניח רעל במקום מסויים, כדי להרעיל עכברים. שהרי זו "מלאכה שאין צריך לגופה" שאסורה רק מדרבנן כנ"ל, וגם אינו עושה מעשה בידיים אלא גרמא. [מה גם שאין שום וודאות שהעכבר יאכל את הרעל]. (שבת ה קיח)

 

"הריגת נמלים בשבת"

היו נמלים בדרכו, טוב שילך בצד שלא ידרוך עליהם. ואם אין אפשרות כזו, הולך כדרכו אף שבודאי ימותו. שהרי "פסיק רישיה שלא נוח לו בדרבנן", מותר, כדלהלן בהלכות בישול בשבת. (שבת ה קכד)

 

"הריגת חרקים באסלה בשבת"

אף אם ישנם חרקים בחלל האסלה בבית הכסא, מותר להוריד את המים. (שבת ה קכה)

 

"הריגת כינים בשבת"

המוצא כינה בראשו בשבת, מותר להורגה. לפי שהכינה אינה נוצרת מזכר ונקבה אלא מהזיעה ואינה נחשבת כברייה. (סימן שטז ס"ט. שבת ה קכח)

 

"הוצאת דם בשבת"

המוציא דם מגופו בשבת חייב מהתורה [משום נטילת נשמה או מפרק]. ומכל מקום אם נתחב לו קוץ בבשר, מותר להוציאו במחט, ואם יצא דם, לא עבר איסור. שכיון שאינו צריך את הדם, הרי זה רק מדרבנן, ופסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן, מותר, כדלהלן. (שבת ג עד)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏