יוה"כ- הזהירות מלפגוע בשני!

"סיפור ליום הכיפורים". סיפור מצמרר שסיפר הרב ברוך רוזנבלום שליט"א המבאר "מהי הזהירות הנדרשת בפגיעה בזולת". "סיפור על אחד שקשה לו לסלוח". יהודי שלא מוכן לסלוח על עלבון של המעסיק של ו במשך 53 שנה... "אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו"

"אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" 


באחת ההרצאות שלו סיפר הרב רוזנבלום מעשה מצמרר וכך הוא סיפר:

באחד השיעורים שלי, יושב יהודי נכבד מאוד. יהודי מאוד מפורסם. ערב שבת ניצבים, הוא בא אלי ושואל אותי, אם הוא יוכל לדבר איתי כמה דקות אחרי השיעור...

אמרתי לו: בשמחה.


הוא מספר לי, כשהוא היה ילד קטן, לא היה להם בבית מה לאכול . אבא שלו היה קשה יום... היו בעיות פרנסה בבית...

הוא לא התבייש להגיד לי "הנה, אתה רואה אותי ככה, אני מוכר פה מאוד, אני נברתי בפחים בשביל למצוא אוכל.."


"היינו באים לבית ספר, אף פעם לא באנו עם שקית אוכל, כי לא היה אוכל בבית. היינו הולכים לישון על קיבה ריקה...

היינו הולכים לבית הספר, בתקווה שאולי מישהו ייתן לנו לאכול... אולי מישהו ייתן לנו, לאכול את הקשה של הלחם , שזה היה בשבילנו כמו הדובדבן בקצפת בשבילנו..."


הוא ממשיך ומספר לי:

 "גדלתי... הגעתי לגיל בר מצווה... התחלתי ללמוד בישיבה... והנה יום אחד אני מגיע הביתה, ערב תשעה באב, אני רואה מודעה בבית הכנסת "מחפשים עובדים"... אמרתי אני צריך כסף... אין מה לאכול בבית... אני יעבוד מי' באב עד כט' אב, שלושה שבועות, יהיה לי קצת כסף..."


"הגעתי למפעל... אמר לי המנהל אתן לך עשר לירות.... וזה כסף שהספיק לי לקנות חליפה וגם לאוכל ..."


"בקיצור התחלתי לעבוד, הגיע תאריך כח' אב.... המנהל קורא לכל העובדים... 'תשמעו חברה, היום גנבו מהחדר שלי טרנזיסטור! אני לא יודע, אבל זה רק מישהו מהמקום, אם מישהו גנב את זה, שיעמוד ויוציא אותו מהכיס, לפני שאני ניכנס עכשיו, ומחפש בכל הכיסים שלכם, וזה יהיה ביזיון גדול! אז בבקשה מי שגנב, שיקום ויוציא את הטרנזיסטור!'''


"אני מה אכפת לי, ידעתי שגם ככה מחר אני הולך הביתה.... מסכנים הפועלים... הוא מסתכל ומסתכל... בֹא הנה בחור, הוא הצביע עליי... אתה גנבת את הטרנזיסטור!"


"בבקשה תבדוק.... אתה יכל לחפש איפה שאתה רוצה" - אמרתי

"אתה הגנב! אני רואה את זה על העיניים שלך! מחר אני יבוא איתך חשבון!"


"למחרת זה היה היום האחרון שלי... במקום עשר לירות , הוא נתן לי 4 לירות, כי 6 לירות עולה טרנזיסטור חדש, ולך מפה גנב, הוא אמר לי!"


"יצאתי עם 4 לירות, אחרי שלושה שבועות של עבודה..."


הסיפור הזה הוא יותר מחמישים שנה, "ואני רוצה לומר לך", הוא אומר לי: "בכל ליל יום כיפור, שאני אומר תפילה זכה, אני אומר: ריבונו של עולם, אני מוחל וסולח לכל מי שחטא כנגדי... ושלא ייענש שום אדם בסיבתי, חוץ מאותו פלוני אלמוני, מרחוב זה וזה, ושלא תתבלבל, אני לא סולח לו!!!"

כל שנה, אותו דבר, כבר חמישים שנה, אותו 'כל נדרי'!


אמרתי לו:  "נו יופי.. אז מה אתה מספר לי את זה עכשיו?!"


הוא אומר לי – "לפני שלושה חודשים, הוא ניפטר , בראש חודש תמוז... ואני אומר לעצמי "אדון משה, מה גם השנה אתה תמשיך להגיד אותו דבר?! דיי... הוא איננו...ניפטר ... תגיד הריני מוחל וסולח בלב שלם...."


"תאמין לי אני כבר שלושה חודשים מתהפך במעיי... אני אומר לעצמי, תוציא מהפה שלך את המשפט 'אני מוחל' ... ואני לא מסוגל להגיד את המשפט הזה! בכל פעם שאני רואה את השבעים פועלים שמסתכלים עלי, יוצא החוצה מהמפעל 'גנב קטן'... אני פשוט לא מסוגל להוציא את המילה הזאת 'סולח' לא מסוגל!"


אז מה אתה רוצה, אמרתי לו?


"שבוע שעבר כבר הרגשתי שאני לא יכול יותר, באתי לרב בית הכנסת ואמרתי לו: 'כבוד הרב תעזור לי, אני לא יכל לסלוח לו...' 


אמר לי הרב: 'תשמע, יש בבני-ברק יהודים, שיודעים לעשות תיקון נשמות... תלך לרב תיתן לו 500 שקל, ותבקש שאברכי הכולל, ילמדו לעילוי נשמת פלוני אלמוני, ויגידו קדיש, וזה יעזור לך לכפר עליו.."


"שאלתי את הרב, אם אני ישלם, איך זה יעזור לי?! לא הבנתי איך זה עובד?..."


"הוא אמר לי: 'תראה, אם תשלם 500 שקל, את לא תהיה פראייר, גם שילמת וגם לא מחלת?! אם שילמת, אז אתה כבר אוטומטי גם תמחול'"


"הרב אמר ... עשיתי... זה היה היום בבוקר... נתתי ואמרו קדיש ומשניות... ב"ה..." 


נו יופי ... ב"ה... אז מה אתה מספר לי את זה?


"לא... אני רוצה להגיד לך – אני לא מוחל לו!!!" ככה הוא אמר.. ופרץ בבכי!


ישבתי והסתכלתי על הבן-אדם, ואמרתי לעצמי – תראה מה קורה כאן! 53 שנים, הבן-אדם מסתובב וסוחב פצע בלב. העליבו ילד בן 15 ... 53 שנה הוא סוחב פצע, לא מסוגל להוציא מילה 'אני סולח'...


הוא גומר להגיד את זה, ואני אומר 'ריבונו של עולם, אפשר לדעת למה שלחת אותו אלי'? הרי הקב"ה לא סתם אינה לידי...


בקיצור, לקחתי את זה איתי בראש השנה... וחשבתי, מה אפשר להגיד לאדם כזה...

חשבתי אולי להגיד לו 'תשמע, במידה שאדם מודד, מודדים לו'.... אבל אתה רואה בן-אדם, כאילו זה קרה לו היום בבוקר, יש לו כבר נכדים...


כמה זהירות צריכים שלא לפגוע ביהודי - אין לדעת מה מתחולל בנפשו!... 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏