'בר מצווה' או 'בעל מצווה'?

"דבר תורה קצר לסעודת בר מצווה". "למה קוראים לנער בר מצווה?". מדוע מכונה הנער שמגיע למצוות בשם 'בר מצווה'? הלא כשאנחנו רוצים לתאר אדם שחטא אנו אומרים 'בעל עבירה' וההפך הוא 'בעל מצווה', "מדוע לא קוראים לחתן הבר-מצווה, 'בעל מצווה'?"

'בר מצווה' או 'בעל מצווה'?

כל ילד שמגיע לגיל מצוות, נקרא: "בר מצווה"

נשאלת השאלה:
לכאורה ההפך מ'בר מצווה' הוא 'בר עבירה', אך אם נשים לב חז"ל אינם משתמשים במונח 'בר-עבירה' אלא דווקא במונח: "בעל עבירה" מדוע?
ומתחזקת השאלה שאם חז"ל משתמשים לאחד שנקשר בעבירות: "בעל עבירה" מדוע לא קראו לזה שנקשר בעול המצוות - "בעל מצווה"?!

ננסה לעמוד תחילה על ההבדל בין "בר" - שבמשמעותו הארמית הכוונה ל- "בן" (בר-מצווה = בן מצווה) לעומת המילה "בעל" שמשמעותה היא 'נשוי' ('בעל-עבירה' = נשוי לעבירה).

ההבדל בין 'בן' לבין 'בעל':

'בן' - הוא קשר שלא מתנתק לעולם. "אימא יש רק אחת" הבן איננו יכול להתנתק מאימו. 
לעומתו: 
'בעל' - הוא קשר זמני שניתן להפסיקו ע"י גט. בשעה שהבעל נותן לאישתו 'גט כריתות' הרי אין כל קשר בינהם...

יוצא איפה, שלא בכדי הקפידו חז"ל על המונחים הללו:

"בר מצווה"הוא קשר שלא מתנתק לעולם גם לאחר 120 המצווה עומדת לאדם.
לעומתו:
"בעל עבירה" הוא קשר זמני שניתן להפסיקו ע"י חזרה בתשובה.

נשאלת השאלה:
והלא המילה "בר" יש לה משמעות נוספת בארמית ותרגומה: "חוץ" (כמו בר-מינן = חוץ מאיתנו)? מדוע קבעו שזה "בן"?!

מתרץ ה'משך חכמה':
אכן ניתן לפרש את הצירוף "בר מצווה" גם כ- 'חוץ למצווה'. מכיוון ואיננו יודעים עדיין מה יהיה יחסו של הנער המתבגר למצוות, שכן הוא נמצא כרגע בדלפק הקבלה לעול המצוות לא ניתן לקבוע שיחסו למצוות יהיה ברמה של "בן"...

באים אנו לשמחת "בר המצווה" ואמרים לו דווקא בפתיחת גיל המצוות: דע! לך אתה כמו יכול וצריך להיות כמו בן לעניין המצוות - כל מצווה שתעשה מעתה תירשם על שימך ותגן עליך לא רק בעולם הזה אלא גם לעולם הבא...

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏