ראש השנה- ברגע האחרון לפני תקיעת שופר

"דרשה לפני תקיעת שופר". "דברי התעוררות לפני תקיעת שופר". "למה תוקעים מאה קולות בראש השנה?". שבע פעמים אומרים לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח לפני התקיעות. מה זכה קֹרח שמזכירים את בניו? וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם... בני ישראל ברחו... למה ??? מי שיתעשת לפני תקיעת שופר, הוא יכול לזכות לנצח נצחים.

ברגע האחרון לפני תקיעת שופר


חז"ל מבארים את הטעם לזה שאנחנו תוקעים מאה קולות בראש השנה כיון שאימא של סיסרא, יבבה מאה יבבות.


שואל ר' שבתאי יודלביץ' (דרשות המגיד):

האם בגלל שהאימא של סיסרא יבבא מאה יבבות, אנחנו צריכים לתקוע מאה קולות?!


והוא השיב: 

סיסרא היה האדם החזק ביותר בעולם - מצביא בלתי מנוצח. לא הייתה מלחמה שהוא היה יוצא אליה, וזו ארכה יותר משש שעות.

הוא יצא למלחמה נגד ברק בן אבינועם, לוקח איתו 900 רכבי ברזל.

שואלת אותו אימו: "מתי אתה חוזר?" והוא משיב: "בשתיים אמא"


בסביבות השעה שתיים וחצי – שלוש, אימו עומדת בחלון ומתחילה ליבב... היא מתחילה לנחם את עצמה – אולי הוא מצא כסף, אולי הוא מצא שידוך...

שהיא לא מוצאת נחמה - היא מתחילה ליבב - מאה קולות!


מהיכן ידעו חז"ל שהיא יבבא מאה קולות?

ברור לכולנו שאם חז"ל יודעים, זאת אומרת שהיה כאן גילוי משמים לגביי מספר היבבות שהיו... כיוון שהקב"ה שולח מלאך, לספור יבבות של כל אדם.


הקב"ה שולח מלאך, לספור דמעות של כל אדם! מהן כוחן של דמעות?


בדמעות של אגג, נולד המן, הוא בכה, שהוא לא משאיר אחריו צאצאים.


שלוש דמעות בכה עשיו, שתיים זלגו ואחת נשארה תקועה. עד היום אנחנו סובלים מזה, שנאמר (תהילים פ, ו): "וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ" אל תקרי שליש אלא שלוש.

רק שתיים וחצי דמעות ירדו לעשו ובכל זאת עד היום אנחנו סובלים מזה! כיוון שהקב"ה סופר כל דמעה! הקב"ה שמע לקול הנער "באשר הוא שם".


באים חז"ל ואומרים לנו לפני תקיעת שופר – תשמע, יבבא אחת שלך עכשיו, יכולה להציל אותך במהלך השנה, מהרבה יבבות!


אם באם סיסרא ככה, אז על אחת כמה וכמה באם יהודיה!


כותב הרב אלישיב (בספר דברי אגדה):

שבע פעמים אומרים לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח לפני התקיעות.

מה זכה קֹרח שמזכירים את בניו?

מבאר רש"י, (בתהילים מזמור מב): 

לבני קרח. אסיר ואלקנה ואביאסף הם היו תחלה בעצת אביהם ובשעת המחלוקת פרשו וכשנבלעו כל סביבותיה ופתתה הארץ את פיה נשאר מקומם בתוך פי הארץ כענין שנאמר: "ובני קרח לא מתו" ושם אמרו שירה ושם יסדו המזמורים הללו ועלו משם ושרתה עליהם רוח הקודש ונתנבאו על הגליות ועל חרבן הבית ועל מלכות בית דוד.


ובספר אמונת עיתך מבואר:

כתוב בפסוק (במדבר לז, לד) וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם...

מדוע בני ישראל ברחו?

והתשובה: לְקֹלָם, כי הם שמעו את הבנים של קֹרח אומרים: "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מזמור" – ר"ת לְקֹלָם.

מהשירה של בני קֹרח, כולם ברחו! הם התעשתו ברגע האחרון.


כותב הרב אלישיב: 

אדם שמתעורר לפני תקיעת שופר... תראה מה הרוויחו בני קֹרח, ברגע האחרון הם התעשתו, וזכו להגיד שירה לפני הקב"ה!


מי שיתעשת לפני תקיעת שופר, הוא יכול לזכות לנצח נצחים.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏