אלול- שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם!

"שיחה לחודש אלול הכנה לראש השנה". שיחה מעובדת מדרשתו של הרב ברוך רוזנבלום המביאה לתובנה שאדם ששומע לא בהכרח מפנים. "איך יכולה להיות סכנה לכל הגוף דרך האוזן?". "מה היה ההבדל הזה גם בין יתרו לעמים האחרים?". "משל ונמשל לחודש אלול" המבארים את המושג: "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא". הקב"ה זוכר לטובה, את מי שזוכר אותו, את מי שמראה שהוא מפחד מהקב"ה, את מי שפוחד מיום הדין, אכפת לו מה הקב"ה חושב עליו...

שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם


בשעה שעם ישראל חטא בעגל, משה עלה למרום שלוש פעמים:

פעם אחת: בי"ז בתמוז, ושבר את הלוחות. 

פעם שנייה: עלה למחרת וחזר בערב ראש חודש אלול. 

פעם שלישית: עלה בראש חודש אלול, וחזר בערב יום הכיפורים .

אומר רש"י (פרשת עקב): ימים ראשונים ברצון וימים אחרונים ברצון. הימים האמצעיים בכעס.


במדרש (פרשת יתרו שמות רבה, פרשה כ"ז, ט) מובא: 


מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו שִׁמְרוּ לִי ב' כּוֹסוֹת הַלָּלוּ וְהָיָה דִיאַטְרִיטָא הכוסות האלה מאוד יקרים לי, אָמַר לוֹ הֱוֵי זָהִיר בָּהֶם, עַד שֶׁהוּא נִכְנַס לַפָּלָטִין הָיָה עֵגֶל אֶחָד שָׁרוּי עַל פֶּתַח הַפָּלָטִין, נָגַח הָעֶבֶד וְנִשְׁבַּר אֶחָד מֵהֶם. וְהָיָה הָעֶבֶד עוֹמֵד וּמַרְתִּית לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ לָמָּה מַרְתִּית? אָמַר שֶׁנְּגָחַנִי עֵגֶל וְשִׁבַּר אֶחָד מִשְּׁנֵי הַכּוֹסוֹת. 

אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אִם כֵּן דַּע וְהִזָּהֵר בַּשֵּׁנִי. 


כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי כּוֹסוֹת מָזַגְתֶּם בְּסִינַי, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שִׁבַּרְתֶּם נַעֲשֶׂה עֲשִׂיתֶם לְפָנַי עֵגֶל, הִזָּהֲרוּ בְּנִשְׁמָע, הֱוֵי: שִׁמְעוּ דְּבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב.


נשאלת השאלה:

מה המדרש בא להגיד או לחדש כאן? ומה תשובתו של המלך?

הוא מזהיר את הבן-אדם: "תשמור על שתי הכוסות האלה, הם חשובים לי!"

אחרי שנשבר אחד, הוא אומר "לא נורא, שברתם אחד, תשמרו על השני". מה הרעיון במדרש המופלא הזה?


הרב רוזנבלום מצא יסוד אחד לראש השנה: 

המלך מזהיר את העבד: "תשמע, השניים האלה זה סט. אם אתה שובר אחד, אין יותר ערך לשני... המלך והמלכה שותים מהסט הזה. נשבר אחד, איבדת את הכל!"

כשכבר נשבר אחד, אמר המלך – "תשמור על השני!" היתכן? מה הטעם בשני?!

ניתן דוגמה: 

אם יש לך סט של מכנסיים ווסט, נקרעו המכנסיים, מה תעשה עם הווסט - אין לו שום תועלת?!... לשם מה מבקש המלך לשמור על הווסט?!


עונה המדרש בהמשך: כי אם יהיה לך א הכוס השני, אני יוכל לשחזר את הראשון.

הכיצד?

ממשיך המדרש ואומר: 

דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נה, ג): "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם", הֵיאַךְ חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְפַתֶּה אוֹתָם, אָמַר לָהֶם אִם יִפֹּל אָדָם מֵרֹאשׁ הַגַּג כָּל גּוּפוֹ לוֹקֶה וְהָרוֹפֵא נִכְנַס אֶצְלוֹ וְנוֹתֵן לוֹ רְטִיָּה בְּרֹאשׁוֹ וְכֵן בְּיָדָיו וְכֵן בְּרַגְלָיו וּבְכָל אֵבָרָיו, נִמְצָא כֻּלּוֹ רְטִיוֹת. 

אֲנִי אֵינִי כָּךְ, אֶלָּא רמ"ח אֵבָרִים בָּאָדָם הַזֶּה וְהָאֹזֶן אֶחָד מֵהֶם, וְכָל הַגּוּף מְלֻכְלָךְ בַּעֲבֵרוֹת וְהָאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל הַגּוּף מְקַבֵּל חַיִּים, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם - לְכָךְ אָמַר: שִׁמְעוּ דְּבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיִתְרוֹ שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִיעָה זָכָה לְחַיִּים, שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹוקים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וגו'.


חז"ל מלמדים אותנו כאן, יסוד נפלא של ראש השנה המובא בספר שם משמואל:

בתחילת המדרש, בפרשת האזינו, על הפסוק: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" מביאים חז"ל שאלה:

הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּאָזְנוֹ מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לְרַפְּאוֹתוֹ בְּשַׁבָּת?, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים כָּל שֶׁסָּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְזוֹ מַכַּת הָאֹזֶן אִם סַכָּנָה הִיא מְרַפְּאִים אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת.

המדרש ממשיך הלאה: רַבָּנָן אָמְרֵי, מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁלֹא לָחוּשׁ בְּאָזְנֶיךָ וְלֹא אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ, הַטֵּה אָזְנְךָ לַתּוֹרָה וְאַתָּה נוֹחֵל חַיִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, ג): הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם.


בא השם משמואל ואומר דבר נפלא ביותר: המדרש רוצה לגלות לנו, שלאדם יש שני סוגים של שמיעות. יש אדם ששומע, ויש אדם שמפנים.

שומעים כל יום במהלך חודש אלול תקיעת שופר, יש אדם ששומע ויש אדם שמפנים את הדברים!

בא המדרש ואומר לך: בֹא ואראה לך, איפה זה נפקא מינה!

אומר השם משמואל – בֹא ותראה, המדרש רצה שתבין, אדם שפצוע באוזן, לא מחללים עליו שבת. כיוון שהאוזן היא אבר חיצוני - היא לא קשורה לגוף.

אך אם יש סכנה לכל הגוף, אז אתה מחויב לחלל את השבת. (אבל אם נפגעה האוזן מבחינה חיצונית, אסור חלל שבת).


ומיד נשאל: 

איך יכולה להיות סכנה לכל הגוף דרך האוזן?

יכולה להיות סכנה! כי מהאוזן זה חודר לתוך הראש, ומשם למוח וללב!


אם כך, באוזן יש שני דברים: 

מבחינה חיצונית - האיבר לא מסכן חיים, ויש אוזן פנימית שהיא מסכנת חיים.


מבאר ה'שם משמואל' – כך זה בשמיעה

ישנה שמיעה שהיא חיצונית, בן-אדם שמע, אבל הוא לא עושה עם זה שום דבר... 

אבל מצד שני, ישנו אדם ששמע, והוא עושה עם זה משהו, זה הופך אותו - הפנים!


ניתן לראות את ההבדל הזה גם בין יתרו לעמים האחרים:

אצל העמים נאמר (שמות טו, יד): "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת" – מה שמעו? קריעת ים סוף. כל העולם שמע! כדברי חז"ל:  כל המימות שבעולם נבקעו. ישב אדם בתוך האמבטיה, פתאום האמבטיה נבקעה לשניים. 

כולם שמעו - עַמִּים יִרְגָּזוּן – ולא עשו כלום חוץ מאחד ששמע: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה" – היחיד ששמע, הפנים את הדברים ועשה משהו, היה יתרו.


זה היסוד הגדול של ראש השנה, מלמדים אותנו רבותינו – דע לך, שאתה צריך לתקן את עצמך, ולהביא את עצמך לשמיעה פנימית של הלב.


כשהוא אמר את הדברים לפני אביו. שאל אותו אביו – מה החידוש בזה? זו משנה מפורשת במסכת ראש השנה (פרק ג', משנה ז): "הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הַבּוֹר אוֹ לְתוֹךְ הַדּוּת אוֹ לְתוֹךְ הַפִּטָּס, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע, יָצָא. וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע, לֹא יָצָא. וְכֵן מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר אוֹ קוֹל מְגִלָּה, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא, וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שָׁמַע וְזֶה שָׁמַע, זֶה כִּוֵּן לִבּוֹ וְזֶה לֹא כִוֵּן לִבּוֹ.

אמר לו אביו שנים יכולים לשבת בבית, שנים שמעו תקיעת שופר, אחד יצא לידי חובה ואחד לא. מדוע? אחד שמע והפנים, זה ניכנס לו לתוך הלב, השני שמע, זה לא עשה לו שום דבר זה לא הזיז לו, הוא לא כיוון את ליבו!

צריכים שמיעה שתיכנס לתוך הלב!


אם כך, נוכל בע"ה להבין, מה הקב"ה אומר לעם ישראל – איבדתם את "הנעשה" , תשמרו על "הנשמע" כיוון שאדם שמוכן לקבל - מוכן לשמוע, יש לו תיקון!

ע"י השמיעה, אני יכל לשחזר בחזרה את הכוס הראשון...


כל אחד יכל לבדוק את עצמו , איך הוא בשמיעה. לא צריכים ללכת למכון  שמיעה -אפשר לבדוק בקלות, אם אתה שומע או לא... 


כתוב בנביא (עמוס ג, ח): " אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" 

אומר השל"ה הקדוש – הפסוק הזה רומז לענייני חודש אלול. 

אריה ראשי תיבות – אלול ראש השנה יום הכיפורים הושענא רבה. בימים האלה שואגים!

אומר הנביא  היִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?!


זו נקודת המבחן: האם אתה שומע את השאגה או לא?


משל למה הדבר דומה:

אם אתה רואה בן-אדם הולך, והנה נשמעת שאגת אריה. 

אז תלוי היכן הוא נמצא. אם הוא נמצא בכפר המכביה, ושומע שאגת אריה, אז הוא יודע שזה בא מהספארי, אז הוא רגוע...

אם הוא נמצא בתוך הספארי ושומע שאגת אריה, אז הוא רץ מהר לתוך הכלוב, ומבקש שיצלמו אותו עם האריה שואג, ושיישלחו לו את התמונה... הוא לא מפחד מהשאגה של האריה.

אבל אם אתה הולך ברחוב ופתאום מודיעים בחדשות: "ברח אריה מהספארי". נראה לאחרונה ברחוב שלך ואתה פתאום רואה אותו מולך... אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא מה אתה עושה?...


עכשיו נתאר לעצמנו, שהולך אריה כזה ברחוב, נותן שאגה וכולם בורחים! והנה אחד לא רק שאיננו בורח, אלא הולך לכיוון האריה. הולך בביטחון, עם שתי שקיות ניילון, ושר לו איזה שיר ברקע...

אחד רואה אותו מלמעלה ואומר: "תשמע, איזה גבר זה! איזה אומץ יש לו!"

איזה אומץ?! אתה נורמלי? הלא ידעת - הוא חירש!!! - צועק לו חברו.

האריה שואג, אבל הוא לא שומע! הוא ממשיך לשיר! אַרְיֵה שָׁאָג אין מציאות כזאת שלֹא יִירָא, אלא מה? הוא לא שומע! 


מי שלא שומע - לא מפחד!.


אם אתה רוצה לדעת, האם אתה מוכן לראש השנה, כי ראש השנה זה לשמוע קול שופר אם אריה נותן שאגה, כבר נמצאים כבר בְ- אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא.., בֹא תבחן את עצמך, אתה כבר בחודש אלול, אתה מרגיש איזה רעדה? אתה מרגיש איזה פחד? בעוד כמהימים, נצטרך להתייצב לפני הקב"ה....


אנשים שהולכים לעשות בדיקתCT   לאחר שהרופא אמר להם: "יש לך רשרושים בבטן, בֹא נשלח אותך לCT  ". כולם יושבים בתור? אף אחד לא מחייך שם. כולם שקועים בספר התהילים, גם מי שאין לו כיפה, שם את היד על הראש ומנשק את המזוזה.., כולם זוחלים ורועדים... כל אחד מהם  יודע שיהלומים לא ימצאו שם... יכולים למצוא שם דברים מאוד חמורים. כולם חיוורים , כל אחד מרוכז בעצמו ...

הקב"ה זה לא CT !

במשך שנה שלמה, הוא עובר על כל איבר ואיבר! איך אתה יכל להיות שקט ושאנן? אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא? - חירש לא ירא... או שאתה נמצא בספארי, שם לא רועדים כי האריה בכלוב.

אחד שלא מפחד מהקב"ה, מבחינתו אריה בכלוב - זו סכנה עוד יותר גדולה.

אדם שלא מרגיש שום פחד, הוא מרגיש שהימים האלה חולפים ביעף, הוא מחכה שכבר הימים האלה יעברו... הוא כבר קונה ב"ה, קישוטים לסוכה ... מבחינתו הוא היה מעדיף שידלגו ישר לסוכות, הוא מאוד אוהב את החג הזה...


תשמח ! אתה הולך לעבור בדין לפני הקב"ה , אתה ניצב מולו ! ב"ה, אתה יכל לזכות לאוצרות של נצח, אם אתה מתכונן כמו שצריך. אמר הקב"ה - הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם .


מחפשים כולנו חיים - "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר חיים למענך אלוקים חיים"...


שִׁמְעוּ, אומר הקב"ה, וּתְחִי נַפְשְׁכֶם. תפתחו את האוזן של השמיעה, תשמעו תוכחת רבנים, כל אחד ילמד ספר מוסר, יקח שערי תשובה בידיים, יעבור סעיף סעיף, שער שער...

אם כל אחד רוצה, שהקב"ה יזכור אותו, אנחנו מזכירים באמצע הזיכרונות את כולם... "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך..."



הקב"ה לא שוכח אף אחד. זה ספר הזיכרונות. אתה זוכר מעשה כולם,  אבל הקב"ה זוכר לטובה, את מי שזוכר אותו, את מי שמראה שהוא מפחד מהקב"ה, את מי שפוחד מיום הדין, אכפת לו מה הקב"ה חושב עליו...


יזכנו הקב"ה , להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים, לשנת גאולה וישועה במהרה בימינו אמן ואמן !!!


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏