אלול - להוכיח שאני אוהב את ה'!

"דרשה קצרה לימי אלול". רעיון נפלא של ה'שפת אמת' על הקשר בין הפסוק שאנו אומרים ב'מזמור לתודה' בכל יום: "וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ" לבין חודש אלול. "מהי נקודת המבחן לאדם בחודש אלול?". הבחינה של "כמה אתה מחובר לקב"ה?", לעומת "כמה אתה מחובר פחות לעצמך"... "הסיפור על רבי פינחס בן יאיר ונהר גינאי". שאלתו של ר' יצחק מקוזמיר ותשובתו הנפלאה...

"להוכיח את אהבתי להקב"ה!"


השפת אמת, מביא את הפסוק שאנחנו אומרים אותו בכל בוקר ב'מזמור לתודה' (תהילים ק, ג): "וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ".

אנחנו קוראים את המילה לו ב- לא.


אומר השפת אמת – אם תיקח את הכתיב ואת הקרי , תקבל אותיות אלול


זו נקודת המבחן לאדם – כמה אתה וְלוֹ אֲנַחְנוּ – כמה אתה מחובר לקב"ה, וכמה אתה וְלא אֲנַחְנוּ – כמה אתה פחות מחובר לעצמך, ויותר לקב"ה. 


נקודת המבחן של חודש אלול היא: כמה אתה מחובר לקב"ה, וכמה אתה מחובר פחות לעצמך!


והיכן הנקודה הזו באה לידי ביטוי? בשמירת המצוות!. 

כמה אדם שומר מצוות, עד כמה הוא מקפיד על המצוות, האם הוא קם בבוקר בשמחה לעבודת ה', זו נקודת המבחן...


ר' יצחק מקוזמיר,  מסביר עם רעיון זה גמרא נפלאה במסכת חולין.

מביאה הגמרא (מסכת חולין ז, א) סיפור: 

"דרבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא. 

אמר ליה גינאי: חלוק לי מימך ואעבור בך! 

אמר ליה: אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה! 

אמר ליה: אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם".


שואל ר' יצחק  מקוזמיר: 

איזה מן תשובה זאת?! הנהר שאל אותך שאלה: "תגיד לי, למה אני צריך להיבקע בפניך?! הרי אתה ספק עושה רצון קונך, אך אילו אני ודאי עושה!"?!...


מה זה האיומים האלה: "אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", תענה לו תשובה?!


משיב ר' יצחק  מקוזמיר: 

יש כאן תשובה נפלאה!  אמר רבי פינחס לנהר: "היא הנותנת! בגלל שאני ספק עושה, ספק לא עושה, בגלל זה עליך להיבקע מלפני! כי אתה הולך במאה אחוז!

זה שהולך במאה אחוז, הוא אדם שמקיים את מצות ה'!

אבל איך אתה מוכיח, שאתה אוהב את הקב"ה?

התשובה פשוטה:

אם אתה מוכן לקיים מצווה שאיננה בטוחה. אם אתה מוכן להתאמץ על ספק... אדם שהולך לקיים מצווה מתוך ידיעה ברורה שחמישים אחוז היא תתקיים בידו הוא מוכיח שהוא אוהב את הקב"ה.


מביא הרב רוזנבלום דוגמה לזה:

פיספסת תפילת ערבית בבית הכנסת שבשכונה בה אתה גר. אתה מחליט לנסוע לבני-ברק להתפלל ערבית. (כי בעיר שלךכבר אין ערבית לאחר השעה 11 בלילה).

למה אתה הולך? ואם לא יהיה מנין?! 

בזה שאתה הולך למקום שיש ספק אם יהיה מנין או לא - בזה אתה מוכיח שאתה אוהב את הקב"ה!

אם אתה הולך, כשבטוח יש מנין, אז זה לא מוכיח שום דבר.


לכן אמר לו ר' פנחס בן-יאיר לנהר גינאי: בזה שאני הולך, עם אחוזי סיכוי נמוכים, שבאמת אצליח לפדות שבויים, בזה אני מוכיח את אהבתי לקב"ה!...

אלול הוא נקודת המבחן להוכיח את אהבתנו לקדוש ברוך הוא. לקחת סיכון בקיום המצוות - ככל שהסיכון גדול יותר כך מוכחת אהבתנו לבורא עולם.... 

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏