ל"ט מלאכות שבת- "מלאכת המעמר"

"מלאכת מעמר". "היכן הייתה מלאכת מעמר במשכן?" - לקיטת התבואה ואיסופה מהשדה לאחר קצירתה, לצורך הסממנים ולמלאכת הכנת לחם הפנים. מתוך הלכות ל"ט אבות מלאכות האסורות מדאורייתא בשבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "הגדרת מלאכת מעמר", "האם מותר לאסוף בשבת פירות וירקות בתוך הבית?", "האם מותר בשבת לשזור מחדש זר פרחים שהתפרק?", "תולדה של מעמר", "אין עימור אחר עימור", האם מותר להשחיל חרוזים לחוט לצורך עשיית מחרוזת בשבת?", "באיזה אופן מותר לעמר בשבת?", "

"מלאכת מעמר"


הגדרת המלאכה

מלאכת מעמר הינה לקיטת התבואה ואיסופה מהשדה לאחר קצירתה. על כן, האוסף זרעים או תבואה ושאר גידולי קרקע המפוזרים בשדה, וצברם למקום אחד ועשה מהם עומר, עבר על מלאכת מעמר מהתורה. 

אבל אם אסף דברים שאינם גידולי קרקע, כגון שאסף מלח ממשרפות המלח, עבר איסור מדרבנן. ומשרפות, הם מקומות שממשיך לתוכן מים מן הים, והחמה שורפתם והם נעשים מלח. (סי' שמ ס"ט ומשנ"ב. שבת ד צט)

 


מקום גידולם

מלאכת מעמר היא כשאוסף אותם במקום גידולם, אבל שלא במקום גידולם, מותר. על כן, פירות המפוזרים בבית, מותר לכתחילה לאוספם לסל. (תוספות, הרמב"ם, הריטב"א, סמ"ג, הר"ן, ריב"ם, תוספות רי"ד, המאורות, סמ"ק, אוהל מועד, הרמ"ך, המאירי, טור, שלחן ערוך, שיטה מקובצת, רבנו זלמן, אליה רבה, חיי אדם, משנה ברורה, גזע ישי ועוד. שבת ד ק, קג, רעט. אור לציון ב ערה)


וכן פרחים המפוזרים בבית, מותר לכתחילה לקבצם ולעשותם זר לנוי. [וכמו כן, אין בזה חשש עשיית של כלי בשבת](שבת ג כו, שבת ד קג)

 

אולם פירות שהתפזרו בחצר אחת הנה ואחת הנה, או שנפלו לתוך עפר ואבנים אפילו במקום אחד, אסרו חכמים לאוספם וליתנם לתוך סל או ארגז, משום "עובדין דחול", דהיינו שנראה כעושה מעשה של חול (סימן שלה סעיף ה)

אבל אם יש חשש שיגנבו הפירות, רשאי לאוספם לסל, שבמקום הפסד לא אסרו. (שבת ד קו)

 

שטח צימוקים על הגג לייבשם, אסור ללקטם, כי זהו מקום גמר מלאכתם והרי זה כמקום גידולם. וזה הטעם שאסור לאסוף את המלח ממשרפות המלח דווקא, כי זה מקום עשייתו וכמקום גידולו. (סימן שמ ס"ט ומשנ"ב. שבת ד ק, קה)

 


אסיפת ביצים - מותר לאסוף ביצים [שנולדו לפני שבת] מתוך הלולים לסל. ואף שבארנו שאפילו דברים שאינם גידולי קרקע, אסור מדרבנן לאספם במקום גידולם ועשייתם, כנ"ל גבי מלח? יש לחלק ולומר, שלא נחשב מקום גידולם אלא בדרך הטבעית, כתבואה ופירות שהשדה היא מקום גידולם בדרך הטבעית, וכן המלח במשרפות המלח, לא כן בביצים, אין הלול נחשב כמקום גידולן של הביצים, כי כמו שהטילו התרנגולות בלול, יכלו גם להטיל במקום אחר, ומה שהטילו בלול נעשה הדבר על ידי אדם שסגרן בלול, ואם לא היה סוגרן היו מטילות במקום אחר. (שבת ד קו)

 


"תולדת מעמר"

הנוקב תאנים והכניס בהן חוט עד שהתקבצו כגוף אחד, אפילו בבית שאין זה מקום גידולן, עובר על תולדת מעמר, כיון שנדבקות זו בזו כגוף אחד ממש. (שבת ד קד, קה, קו)

 


"אין עימור אחר עימור"

תאנים שהיו מכונסות ודבוקות יחד בחוט ונקרע החוט והתפזרו, מותר לקבצן שוב, כי "אין עימור אחר עימור". (תוספות רי"ד. שבת ד קא, קג, קה)

 


פנינים שהתפזרו

פנינים ששׁוֹלִים אותן מהים או פניני זכוכית שהתפזרו בבית, אסור להשחילן לחוט לעשותן מחרוזת. [אך רשאי לאוספן לכלי לשומרן]


ואף שאין כאן משום מעמר, שהרי אינן במקום גידולן, וכל שכן אם כבר היו מקובצות יחד, שאז "אין עימור אחר עימור"? מכל מקום אסור להשחילן, כיון שעושה כלי ["מתקן מנא"] - תכשיט. ומה שהמקבץ תאנים בבית, עובר על תולדת מעמר, וכאן לא עובר? היינו משום שנדבקות כגוף אחד, אבל פנינים שלא נדבקות, אין זה מעמר. (שבת ד קה)

 



"מעמר לאלתר"

מותר לעמר כדי לאכול לאלתר [= מיד]. על כן, אם התפזרו ירקות בחצר, מותר לאוספם בסל לעשות מהן סלט. (כן משמעות רבנו חננאל, הרשב"א, התרומה, הסמ"ג, הסמ"ק, הגהות מימוניות, מהר"א מפראג, הפרישה, הב"ח, הט"ז ועוד. וכן פסקו במפורש הגאון זבחי צדק ושכן התירו חכמי בגדאד, מהר"א מני, קצות השלחן, חוט שני, שביתת השבת ועוד... שבת ד קז, רעט)

 



אפוי, מבושל וחתוך

פירות וירקות מבושלים או חתוכים, אין בהם איסור מעמר. על כן, מותר לאסוף תפוחי אדמה מבושלים או חתיכות פרי וכיוצא שהתפזרו בחצר. (ערוך השלחן, יסודי ישורון, שביתת השבת, מנחת הגרשוני ועוד... שבת ד קח, רעט)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏