מלאכות שבת- "דיבורים האסורים והמותרים בשבת"

"דיני דיבורים האסורים והמותרים בשבת". מלאכות האסורות והמותרות בשבת בעניין "דיבורים האסורים והמותרים בשבת". המובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "אלו דיבורים אסורים בשבת?". "מהו המקור לדיבורים אסורים בשבת?". "האם מותר להרהר בדברי חול ביום שבת?", "האם מותר לדבר על הצעת שידוך בשבת?", "האם מותר בשבת, להכריז על חפץ שאבד או נגנב?", "האם מותר לחשב חישובים בשבת?", "האם מותר לבקש/להתפלל על צרכיו בשבת?", "אלו דיבורים מותרים בשבת?". "מה לענות לנהג הנוסע בשבת?", "דיני ניחום אבלים בשבת", "האם מותר לבבות בשבת?". "האם מותר לבקר חולים בשבת?"...

דיבורים האסורים והמותרים בשבת

 

"המקור לדיבור אסור בשבת"

מהפסוק בישעיה: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר", למדו חז"ל (מסכת שבת קיג ע"א) שלא יהיה דיבורו של אדם בשבת כדיבורו בחול שמדבר בענייני עסקיו וכיוצא, וכמבואר להלן.

 

 

"דברים שאסור לעשותם בשבת"

אין לדבר בדברים שאסור לעשותם בשבת, כגון: מחר אקנה סחורה פלונית, מחר אסע למקום פלוני או אכתוב מכתב או היאך אבנה את הבית כך או כך, ואפילו שמדבר בינו לבין עצמו כדי לתכנן את יום המחר, אסור. (ב קעב)

 

 

"הרהור בדברי חול ביום שבת"

מותר להרהר בדברי חול בשבת, על כן מותר לומר מחר אלך למקום פלוני, אף שכוונתו לנסוע לשם, כיון שאינו מוציא בשפתיו לשון חול, והרהור חול מותר. (ב קפד)

 

 

"צרכי מצווה בשבת"

"דיבור לצורך מצווה, מותר", כגון: מחר אקנה תפילין. ובלבד שלא יזכיר סכום כסף. (ב קעט)

 

אם מצא בשבת מורה עזר לבנו, מותר לסכם עמו שילמדו בחול, ולהבטיח למורה שכר על זה, אך לא יזכיר סכום כסף. 

וכן מותר לדבר עם בחור או בחורה או עם הוריהם בהצעת שידוך, לפי שדיבורי מצווה הם. וכן מותר להכריז על חפץ שאבד או נגנב, כדי שישיבוהו לבעליו. (ב קפ)

 

 

חישוב הוצאותיו בשבת

אסור לדבר בשכר פועליו כמה כסף חייב להם. אבל כמה שילם להם בעבר, מותר. 


ואמנם כתב החיד"א: "ושומר נפשו יירחק מלדבר בזה, כדי שלא יבוא לחשב על העתיד, על כן יסתום הפתח וטוב לו". 


ואולם הוצאות מצווה וכספי צדקה, מותר לחשב אף על העתיד, כגון כמה יצטרך להוציא לקניית ספרי קודש או חתונת בנו וכיוצא. (ב קפ, קפב)

 

 

מה המחיר? בשבת

הבא לבית חברו ורואה חפץ מסוים ושואל "כמה שלמת עבור חפץ זה"? אם השואל מעוניין בקניית חפץ כזה, אסור לענות לו את המחיר. 

אבל אם שואל סתם ואינו מעוניין לקנות, מותר לענות לו. (ב קפא)

 

 

"דיבורים בטלים בשבת"

דיבורים שאין בהם זכר של עשיית מלאכה, ואין בהם תועלת, כפוליטיקה וחדשות, אסור להרבות בהם. 

ודיבורים שיש בהם דברי גנאי או שחוק וקלות ראש, וכל שכן לשון הרע, בלאו הכי אסור לדבר בהם אפילו בחול ואפילו מעט. (ב קעד)

 

 

"דיבורי שמחה בשבת"

דרשו חז"ל (ספרי פרשת בהעלותך): 

"וביום שמחתכם" - אלו השבתות. על כן, לא ידבר דברים המעציבים, [כגון פלוני נפטר או פלוני חולה], אלא יִשמח וישַמח לאחרים.

 

כתב מרן החיד"א (עבודת הקודש צפורן שמיר אות קעא) אף ביחס לימי החול: 

"אם ידעת בשורה טובה, מהר תספר לחברך, וחייתה נפשו בגללך, כי המבשר טוב, משיב את הרוח. 


ומאידך, הזהר מלבשר בשורה רעה. ואם ידעת שמועה רעה, לא ישמע על פיך, כי אתה גורם נזק גדול, שהשומע יתעצב וימעט בעבודת ה', והעוון תלוי בך". ע"כ. 


והגר"א ביאר לשון המשנה (ברכות פ"ט מ"ב): "על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת". 

כיון שרעות אין מספרים לאדם עד שיִשָׁמְעו לו, לכן אמר 'שמועות', אבל טובות מצווה לבשר, לכן אמר 'בשורות'. וכל זה אפילו בימי החול, קל וחומר בשבת.


 

"שאלת צרכיו בתפילה בשבת"

אין לבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת, כפרנסה וכיוצא, אבל נוסח תפילה מסויים שתוקן לכולם, מותר לאומרו, כמו שאומרים הרחמן בברכת המזון, ואלוקי נצור, ובקשות שתיקן מרן החיד"א בהקפות שבשמחת תורה ועוד. (חזו"ע ברכות תקיב)


 

"דברי תורה בשבת"

כל מי שקדושת השבת נוגעת אל ליבו, ישתדל שלא ידבר בשבת כי אם בדברי תורה ובדברים הנצרכים לו. ושכרו של הלומד תורה, הוא לאין ערוך ולאין שיעור, וכל שכן כשלומד בשבת, ששכר לימוד תורה של שעה אחת בשבת, כמאה שבעים מיליון שעות של חול, וכמבואר בהרחבה לעיל ב"סדר יום השבת". (ב קעה)

 

 

"מצוות הוכח תוכיח בשבת"

בן השומע את הוריו שמדברים דברים שאסור לדבר בהם בשבת, יאמר להם בעדינות 'שבת היום', כדי שיבינו שאסור לדבר דברי חול בשבת. 

אך לא יאמר להם בלשון אזהרה ותוכחה - "אסור לדבר דברי חול בשבת". (ב קעו)

 

השומע את אשתו מדברת דברי חול, יודיעה שאסור לדבר. ואם יודע שלא תשמע לו, ויפגע השלום בבית, ימתין להזדמנות אחרת להבהיר לה את האיסור. (ב קעז)

 

 

מה לענות לנהג הנוסע בשבת?

יהודי שעדיין לא זכה לשמור מצוות, ונוסע ברכב בשבת, ושואל האיך להגיע לרחוב פלוני? יענה לו כך: "התורה אסרה לנו לנסוע בשבת, ואסור לנו לסייע בידך לומר לך היכן המקום". הגם שבכך ירבה במסעו בחילולי שבת לחפש את המקום. (ב קפ)

 

 

"ניחום אבלים בשבת"

מותר לנחם אבלים בשבת. ויאמר להם: "שבת היא מלנחם, ונחמה קרובה לבוא", ולא יאמר כדרך שאומרים בחול: "תנוחמו מן השמים", או "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". וישתדל לפייסם בדברי חיזוק ועידוד. (א שעח)

 

אסור לבכות בשבת, אבל אם יש לו עונג בזה שעל ידי כך מפיג את צערו, מותר. (א שפא)

 

 

ביקור חולים בשבת

מותר לבקר חולה בשבת, ויאמר לו: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". ולא יאמר לו כדרך שאומר בחול: "ה' ישלח לך רפואה שלימה". (א שעח)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏