מלאכות שבת- "עיסוק בצורכי חול בשבת"

"דיני עיסוק בצורכי חול בשבת". מלאכות האסורות והמותרות בשבת בעניין "עיסוק בצורכי חול בשבת" המובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "שני התנאים שבאם יתקיימו שניהם יהיה אסור להתעסק בחפצי חול". "האם מותר לבונה בית חדש להיכנס אליו בשבת?", "האם מותר בשבת לראות דירה לצורך קנייה?", "עיסוק בדבר מצווה בשבת", "מעשה בעניין מחשבת חול בשבת" וביאור נפלא של האר"י על מעשה זה...

עיסוק בצורכי חול בשבת


כל מלאכתך עשויה

מהפסוק בישעיה: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר", למדו חז"ל (שבת קיג ע"א) שלא יתעסק אדם בשבת בחפצי חול, אלא יהיה בעיניו כאילו כל מלאכתו עשויה. אבל בחפצי שמים לצורך מצווה, מותר באופנים מסוימים כדלהלן:

 

 

תנאי האיסור

ישנם שני תנאים שבאם יתקיימו שניהם אסור להתעסק בחפצי חול: 

א. כשהדבר ניכר. 

ב. כשמתכוון לכך. 


למשל: 

אסור לאדם לעמוד בצד גינתו באופן שניכר שמעיין בצרכיה וחושב כיצד לתקנה ולסדרה. 

אבל אם לא ניכר שמעיין בצרכיה אלא כהולך ומטייל בה, אף אם באמת חושב כיצד לתקנה, הרי זה מותר. 

וכמו כן, אם מעיין בגינה, אך אין בכוונתו כדי לדעת מה לתקן בה, הרי זה מותר. (ב קטו)

 

 

בית חדש

הבונה בית חדש, אסור להיכנס אליו בשבת, כדי לעמוד על התקדמות הבניה. (ב קיח)

 

 

רכישת דירה

אין ללכת בשבת לדירה ריקה כדי לבדוק אם היא ראויה לו לקנותה. אולם אם עתה דרים בה אנשים, מותר לבוא לראותה, אם לא ניכר שעושה כן לצורך הקנייה, אלא כבא לבקר את הדרים בה, וכמובן שלא ידבר עימהם מעניין הדירה. (ב קיח)

 

 

שיפוצים

המשפץ את דירתו שגר בה עתה, מותר לו לעיין בה כדי לראות מה נחוץ לתקן לאחר השבת, כל שלא ניכר שמעיין לצורך התיקונים. (ב קיח)

 

 

דיבור אסור

בכל האופנים שמותר לעיין בדרך היתר, לא יאמר בפיו אעשה כך או כך, כפי שיתבאר להלן שדיבור חול אסור בשבת, ורק להרהר במחשבתו, מותר.

 


צורך מצווה

מותר לעיין בדבר מצווה, אף שניכר שמעיין לצורך חול ומתכוון כדי לתקן. על כן, מותר לעיין בבניית בית הכנסת, כדי לעמוד על התקדמות הבניה, אף שניכר שמעיין לתיקון הבניין. ומותר גם לדבר בעניין זה, ובלבד שלא יזכיר סכום כסף. (ב קיז)

 

 


מחשבת חול בשבת

מובא (במסכת שבת קנ ע"ב) מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרצה בגדר שדהו, וחשב בשבת לגודרה לאחר השבת. כשנזכר פתאום ששבת היום, קנס את עצמו שלא לגודרה לעולם, ונעשה לו נס מהשמים וגדל לו במקום הפרצה עץ צלף [אילן גדול בעל ענפים רבים, ושלשה מיני אוכלים יש בו: אביונות, קפריסין ולולבים - רש"י] שגם גדר את הפרצה, וגם ממנו הייתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו. 

וכתב רבנו האר"י ז"ל: ודע כי החסיד הזה היה רבי יהודה ברבי אלעאי, שאז התנוצצה בו נשמת צלפחד הצדיק אשר חטא בהיותו מקושש עצים בשבת [כמבואר בתורה בחומש דברים פרק טו' פסוק לב' ובמסכת שבת דף צו ע"ב]. 
ועתה אותו חסיד תיקן בחסידותו זאת את מעשהו [שהתחסד לאסור על עצמו אפילו מחשבת חול שמן הדין מותרת, ורק דיבור אסור...]. 

וזהו סוד אומרם שגדל לו בשדהו "צלף חד" ["צלפחד"] וממנו הייתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, שתיקן מה שחטא, וזדונות נעשו לו זכויות בתשובה מאהבה חשובה זו. (מאור ישראל ח"א קסו)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏