הלכות שבת- "ערבית של מוצאי שבת"

דינים ו"הלכות לערבית של מוצאי שבת". "הלכות ערבית של מוצאי שבת" המובאים בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "מעלת ברכו את ה' במוצ"ש". "מה הטעם שיש להאריך בברכו במוצאי שבת?", "שכח לומר אתה חוננתנות מה הדין?". "האם צריך לומר אתה חוננתנו בקול?". מה הדין אם טעה ואכל קודם ההבדלה?". מה הדין אם טעה ועשה מלאכה קודם ההבדלה?" . "מדוע אומרים ויהי נועם ה' במוצאי שבת?", "מדוע אומרים יושב בסתר עליון במוצאי שבת?", "מדוע מתחילים במוצאי שבת מ-ו'אתה קדוש' ולא מ-'ובא לציון גואל'?", "מדוע אין אומרים את הפסוק השני: "ואני זאת בריתי"?

ערבית של מוצאי שבת 

"ברכו את ה' המבורך"
בתפילת ערבית של מוצאי שבת, יאריך השליח ציבור באמירת "ברכו את ה' המבורך", וכן הציבור יאריכו בעניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ויש בזה סגולה להצלחה, ושלא יינזק כל השבוע. 

והטעם שיש להאריך, מפני שבמוצאי שבת הנשמות חוזרות לגיהנם, וכל זמן שהוא מאריך אינן חוזרות. גם מלווה בזה את המלך, ומראה שקשה עליו הפרידה. 

וכתב האור זרוע: וכן אני נוהג, וכן שמעתי שר"א בן רבנא משולם הגדול, היה חזן והיה מאריך בברכו בכל כוחו. (רב האי גאון, רב עמרם גאון, הלכות גדולות, מחזור ויטרי, המנהיג, המחכים, ארחות חיים, כל בו, הרוקח ועוד. שבת ב שעט).


"אתה חוננתנו"
באמצע ברכת 'אתה חונן' שבערבית, מוסיפים את נוסח ההבדלה בתפילה - "אתה חוננתנו". ואם שכח לאומרו, אינו חוזר, מפני שמבדיל אחר כך על הכוס. (שבת ב שעח)

ישנם שליחי צבור האומרים את כל נוסח "אתה חוננתנו" בקול רם, ויש להבהיר להם שלא נכון לעשות כן, כי היום כולם בקיאים ומתפללים מתוך הסידור, והם רק מבלבלים את הקהל. (א תמ)


שכח ואכל 
שכח לומר "אתה חוננתנו", וגם טעה ואכל קודם ההבדלה [כמבואר להלן שאסור לאכול קודם ההבדלה], חוזר להתפלל עמידה של ערבית [ואף שהשוכח "אתה חוננתנו" לא חוזר, מכל מקום כאן שטעה בשני דברים: 
גם לא אמר "אתה חוננתנו" וגם אכל קודם ההבדלה, לכן חוזר]. 
וטוב שיתנה שאם אינו חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפילתו נדבה. ואף אם הבדיל על הכוס קודם שחזר להתפלל, עדיין צריך לחזור ולהתפלל. (שבת ב שעט, שפא)

שכח ועשה מלאכה 
שכח לומר "אתה חוננתנו", וגם טעה ועשה מלאכה קודם ההבדלה, חוזר להתפלל בתנאי נדבה, וכמבואר בהלכה הקודמת. (הרשב"א, תוספות הרא"ש, הריטב"א, ארחות חיים, אוהל מועד, ספר השלחן ועוד. שבת ב שפב)


"ויהי נועם"
בסיום חצי הקדיש שאחר העמידה, אומרים "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר עליון" שבו בירך משה רבנו את ישראל כשסיימו את מלאכת המשכן. 
ומנהג בני ספרד להתחיל מ"שובה ה' עד מתי" [ד' פסוקים קודם "ויהי נועם"]. וסמך לזה מהמדרש, כשבנו ישראל את המשכן היו מצפים שתרד אש מן השמים על גבי המזבח, והיו מצטערים על איחורו. אמרו למשה רבנו, וכי בחינם טרחנו כל הטורח הזה?!, כמדומה שלא מחל לנו הקב"ה על מעשה העגל. 
היה משה מצטער והתחיל להתפלל: "שובה ה' עד מתי והנחם על עבדיך וכו', ויהי נועם וכו'", וביקש יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. לכן מתחילים מ"שובה ה'", שמשם החלה תפילתו שתתגלה שכינתו יתברך עלינו במהרה ובנחת. (טור סימן רצה. שבת ב שפט)


מעומד 
כתב רבנו האר"י: "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר עליון", צריך לאומרו מעומד, כי יש בזה טעם גדול על פי הסוד. ואם קשה לו, יעמוד לפחות בפסוק "ויהי נועם" ואחר כך ישב. (שבת ב שפט. א תמג)



מסלק המזיקים 

לעולם יהיה אדם זהיר באמירת מזמור "יושב בסתר עליון" [הנקרא "שיר של פגעים", על שם שנאמר בו "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך"]. 

ומובא בזוהר הקדוש: בשעה שיוצאת השבת, כמה מזיקים משוטטים בעולם, ויוצאים בבהלה וחושבים להשתלט על עם ישראל הקדוש, ולכך תקנו לומר "שיר של פגעים" שלא ישלטו עליהם. 
וכיון שרואים את העם הקדוש מתפלל, ומבדיל בתפילה ועל הכוס, ואומר שיר זה, פורחים משם והולכים למדברות, ה' יצילנו. (שבת ב שפט)

"ואתה קדוש"
תקנו חז"ל להוסיף גם "ואתה קדוש וכו'", כדי שעל ידי זה ישתהו ישראל עוד בהשלמת סדר התפילה, ובכך יעכבו את הרשעים ויאריכו להם את הזמן מלחזור לגיהנם, כי במוצאי שבת צועק הממונה על הרוחות, חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם. 
וכתב רב עמרם גאון, על כן המנהג לומר "ויהי נועם וכו'", "ואתה קדוש וכו'", בנעימה ובאריכות נועם, כדי להשהותם יותר. (טור סימן רצה)

מה שמתחילים מ"ואתה קדוש" ולא מ"ובא לציון גואל", לפי שאין גאולה בלילה (טור). 
ומה שאין אומרים פסוק "ואני זאת בריתי אותם וכו'", לפי שהוא כתוב בנביא אחר "ובא לציון גואל", וכל שאין אומרים את הפסוק הראשון, אין אומרים גם את השני. (א תמג)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏